כבד שומני נהפך לאחת המחלות השכיחות בעולם: ב–2021 חיו בעולם כ–1.27 מיליארד אנשים עם מחלת כבד שומני על רקע הפרעה מטבולית (MASLD), ועד 2045 צפוי מספרם להתקרב ל–1.9 מיליארד. לדברי פרופ' אורן שבולת, מומחה לרפואה פנימית, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד ומנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד באיכילוב, באזורנו השכיחות מגיעה לכ–40%. מדובר בכ–2.5 מיליון מבוגרים עם כבד שומני ולכ–1% מהאוכלוסייה הכללית כבר יש מחלה המלווה בהצטלקות משמעותית של הכבד.
בוועידת ההשמנה של TheMarker Labels התייחס שבולת גם להיקף התופעה, שלדבריו הוביל את ארגון הבריאות העולמי (WHO) לקדם מהלך הקורא למדינות לשלב את המחלה באסטרטגיות הבריאות הלאומיות, לחזק את הגילוי והאבחון המוקדם ולהרחיב את הנגישות לאבחון ולטיפול. הסיבה לכך היא שכבד שומני עלול להתקדם לאורך השנים לשחמת ולסרטן הכבד. אלא שהמסר המרכזי של שבולת הוא שהמחלה אינה נעצרת בכבד, אלא קשורה למחלות מטבוליות נוספות, ובראשן סוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם. לדבריו, ככל שהמחלה מתקדמת והכבד הופך לשומני ומצולק יותר, כך גדל הסיכון לתחלואה ולתמותה.
קשר זה, לטענתו, אינו מוגבל רק לסובלים מהשמנה. לכן גם אנשים רזים עם כבד שומני — מצב המכונה Lean MASLD — נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית לעומת אנשים ללא כבד שומני. מבחינתו, הנתונים מחזקים את ההבנה שהכבד הוא איבר מטבולי מרכזי, שעשוי להיות חלק מהתהליך המניע תחלואה רחבה יותר.
שבולת ציין כי האתגר אינו רק לאבחן כבד שומני, אלא לזהות מי מהחולים כבר פיתח הצטלקות של הכבד ונמצא בסיכון להתקדמות המחלה. ביופסיית כבד, לדוגמה, מאפשרת אבחון מדויק, לצד שימוש בכלים שאינם פולשניים. בין היתר ניתן להיעזר במדד FIB-4, המחושב על בסיס גיל ונתונים מבדיקות דם, ובבדיקת פיברוסקאן, המעריכה את נוקשות הכבד וכך מסייעת בהערכת מידת ההצטלקות.
לדברי שבולת, גם בתחום הטיפול נרשמה התקדמות. "בשנים האחרונות אושרו בארה"ב תרופות לטיפול בחולים עם דלקת והצטלקות מתקדמת של הכבד על רקע כבד שומני. טיפול לכבד שומני הוגש השנה לסל התרופות בארץ, וחייב להיכנס". בעניין זה הוא הדגיש כי לצד ההתפתחויות בתחום הטיפול התרופתי, בהתמודדות עם המחלה יש עדיין חשיבות מרכזית לאורח החיים, ובכלל זה תזונה בריאה, ירידה במשקל, פעילות גופנית ואיזון גורמי הסיכון הנלווים.
בשיתוף נובו, ג'ונסון&ג'ונסון, באייר ואלטמן
