"הנתונים מצביעים על כך ש–84% מהמתבגרים יגדלו וימשיכו להתמודד עם מחלת ההשמנה. זאת כאשר ההשמנה כבר בגיל צעיר כוללת תחלואה נלווית, ומהווה מקור למחלות עתידיות בגיל מבוגר יותר, לרבות מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוכרת, שכיחות יתר של מחלות סרטן ובעיות מפרקים", כך הסביר פרופ' נעים שחאדה, מומחה באנדוקרינולוגיה, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת ויו"ר מיזם "ספירת הסוכרת בגליל" של אוניברסיטת בר־אילן, בוועידת ההשמנה של TheMarker Labels.
הוא הסביר כי בניגוד לסברה הרווחת, ההשמנה בקרב המתבגרים אינה תופעה חולפת. בנוסף שיתף בנתונים המדאיגים, שלפיהם שיעורי ההשמנה בגילים הצעירים בישראל גבוהים בכ–20% מהממוצע במדינות OECD, ובפריפריה הפערים גדולים עוד יותר.
לנתונים אלה מתווסף נתון ארגון הבריאות העולמי, שלפיו ישראל ממוקמת במקום החמישי בעולם בשיעורי השמנה בקרב ילדים ומתבגרים.
"מגפת ההשמנה היא 'פצצה בריאותית מתקתקת'. המתמודדים עם המחלה, בגילי 40–50 יסבלו מכל המחלות הידועות של השמנה. כשאנחנו מטפלים בהשמנה, אנחנו מטפלים בעוד עשר מחלות אחרות".
שחאדה אף התייחס למחקר שנעשה ב–2023 בקרב 7,000 צעירים במסגרת מכבי שירותי בריאות, שחשף כי אצל כ–25% מהנבדקים נמצאו סימנים המעידים על כבד שומני, רמות גבוהות של שומנים בדם, שיעורים גבוהים של יתר לחץ דם ותסמינים של סוכרת וטרום־סוכר.
"מגפת ההשמנה ככלל, ובחברה הערבית בפרט, מאפיינת אנשים שמשתייכים למעמד סוציו־אקונומי נמוך, לצד משתנים נוספים שמאפיינים את האוכלוסייה הערבית ו'תורמים' עוד יותר להשמנת יתר, כמו גנטיקה ומנהגים תרבותיים־חברתיים", הוסיף.
לדבריו, לצד ממדי התופעה קיימים גם מענים תרופתיים שנבדקו ונמצאו יעילים במקרים מסוימים. "את המענה התרופתי כדאי לשקול במקרים שבהם לא הושג שיפור", אמר.
שחאדה הדגיש כי: "הבסיס הטיפולי להשמנה מתחיל דרך אורח חיים בריא — תזונה נכונה, פעילות גופנית, מודעות ברמה המשפחתית והחברתית, שינה טובה וייעוץ התנהגותי לעתים. אלה המענים המרכזיים שהודגשו להתמודדות עם השמנה. אך לצערי, בחלק גדול מהמקרים הם אינם מספיקים. מי שמטפל במתבגרים רואה כמה קשה להתמודד עם ההשמנה ולכן קיימים גם מענים רפואיים נוספים.
"השמנה אצל ילדים ומתבגרים היא בעיה שכיחה ומדאיגה. ילדים עם השמנה ממשיכים לסבול מהשמנה וממשיכים להתמודד עם תחלואה נלווית מסוכנת", סיכם שחאדה.
בשיתוף נובו, ג'ונסון&ג'ונסון, באייר ואלטמן
