שיעור ההשמנה בקרב מבוגרים בישראל עלה בשמונה השנים האחרונות, כך סיפר פרופ' דרור דיקר, מנהל פנימית ד' והמרכז לטיפול במחלת ההשמנה בי"ח השרון - מרכז רפואי רבין ויו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה, בוועידת סוכרת והשמנה - חשבון לאומי של TheMarker Lables.
לדבריו, ב–2015–2023 חלה עלייה של 2.3% במדדי ההשמנה בגילים 20–64, ואילו בשלוש השנים האחרונות נרשמה עלייה של 1.3%.
"מדובר בקצב מהמהירים והגרועים בעולם לעלייה במשקל", הזהיר פרופ' דיקר. "עד 2020 דווקא היתה ירידה משמעותית במגפת ההשמנה בקרב ילדים עד גיל 7, ואז חלה קפיצה שמשויכת לקורונה. הילדים היו בבית, אכלו ועשו פחות פעילות גופנית. ההערכה היא שהעלייה הזו תימשך לאור המצב".
דיקר הציג שורה של מחקרים, בהם מחקר שנערך בדנמרק והראה כי התקופה הטובה ביותר לשינוי עבור ילד שחי עם השמנה היא בין גיל 7 לגיל 13. בישראל, לדברי דיקר, שיעור הילדים שחיים עם השמנה בגיל הזה רק הולך ועולה. הוא דיבר גם על המצב בפריפריה, והדגיש עד כמה באזורים האלה תמונת המצב פסימית עוד יותר.
"20% מהישראלים חיים היום עם השמנה שאינה מטופלת", סיכם דיקר. "לכן קבענו מטרות לעתיד: בניית התשתית הטיפולית. הקמנו מרפאות, ובעזרת מבחני תמיכה של קופות החולים החלו לפעול מרפאות רב־מקצועיות לטיפול בהשמנה. כיום לאדם עם השמנה יש גורם שיודע לטפל בו. המטרה הבאה היא להכניס את הכל לבסיס התקציב, אחר כך להכשיר צוות רב-מקצועי — כמו שקרה לאחרונה אחרי שהסתיים קורס ראשון מסוגו בעולם שפתחנו להכשרת הטיפול במחלת ההשמנה.
לדבריו, "דבר נוסף הוא לקבוע את מדיניות הטיפול במחלת ההשמנה. עבדנו לאחרונה על חוזר מנכ"ל שיצר היסטוריה, ואחרי שפורסם הביא לכך שמדינת ישראל הכירה לראשונה בהשמנה כמחלה.
"היסוד האחרון הוא הטיפול התרופתי. קופות החולים הכניסו אותו במימון הנדיב ביותר בעולם, ולמדינה היום יש חובה לטפל ב-27% מהתושבים שחיים עם השמנה. אבל יש גם אופטימיות, ואנחנו רואים שבקרב בני 65-84יש ירידה בהשמנה בין חולי הסוכרת. למה? ההנחה היא שהדבר קרה בזכות הטיפול התרופתי, והביא לטיפול גם בסוכרת וגם בהשמנה".
הכנס בחסות חברת נובו נורדיסק, ג'ונסון&ג'ונסון מדטק, באייר מוגש כשירות לציבור באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים. האמור אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך
בשיתוף נובו נורדיסק, ג'ונסון אנד ג'ונסון ובאייר
