השפעות אירועי ה-7 באוקטובר הן גדולות מדי לכימות, ברמה הלאומית וברמה האישית. גם השפעתה הכלכלית של חרבות ברזל מורגשת במשק הישראלי, שיצטרך לממן את עלויות המלחמה, שסופה אינו נראה באופק, שנים קדימה. אחד המשברים שהפכו גדולים יותר הוא משבר כוח האדם בישראל.
סוגיית כוח האדם מטרידה ענפים רבים – אולם בעוד שחלקים ממנו, למשל חברות הייטק, יכולים להמשיך לפעול מרחוק ובכך להתמודד במידה מסוימת עם המצב ולמזער נזקים - אלה התלויים בכוח אדם פיזי נתונים במצוקה קשה במיוחד.
עו"ד ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל, המאגד תחתיו יותר מ-400 חברות ניקיון המעסיקות יחד יותר מ-100 אלף עובדים, מסבירה: "דוח של משרד רואי החשבון סומך חייקין דיווח על מחסור של 40 אלף עובדים בניקיון כבר לפני כמעט שלוש שנים, ומאז המחסור החריף. מדובר בענף שמשימתו העיקרית היא לשמור על ניקיון במוסדות חינוך, בתי חולים, בתי אבות ומוסדות סיעודיים, דיור מוגן, קופות חולים ומוסדות ציבוריים אחרים, משימה שעד מגפת הקורונה היתה הראשונה לסבול מקיצוצים הן במגזר הציבורי והן הפרטי, אולם מאז ניקיון כבר הפך לערך קריטי בשמירה על חיי אדם. בחודש מרץ האחרון פורסם הדוח השנתי של משרד הבריאות המאתר את כמות הזיהומים הנרכשים בבתי החולים. דוח זה הוא תוצר של מצוקת כוח האדם בענף הניקיון שהולכת ומתמשכת. ישנה עלייה בכמות הזיהומים השנתית, בין היתר בשל קושי לשמור על סטריליות במרחבי בתי החולים ובמחלקות, וניקיון והיגיינה לקויים".
במשך חמש שנים מכתתים רגליהם יו"ר הארגון אבי מזרחי והגב' רוזנברג בין הכנסת למשרד האוצר ומציגים שלושה עקרונות: ראשון - המחסור בעובדי ניקיון לא ייפתר רק באמצעות עובדים ישראלים; שני - המשבר בסוגיית כוח האדם יהיה בעל השלכות קשות על בריאות הציבור ועל שביעות הרצון של עובדים בעיקר במגזר הציבורי; שלישי - העדר תכנון ומענים הוא לא אסטרטגיה. "חייבים להבין את אופיו הייחודי של הענף, המעסיק את העובדים המוחלשים ביותר במשק, שממשיכים לעבוד בכל מצב ביטחוני או מזג אוויר, אבל שהמשימות הרבות מדי מתחלקות בין כמות עובדים נמוכה מדי", מסבירה רוזנברג.
"נוטים לחשוב שענף הניקיון לנצח ישרוד בגלל אופיו הייחודי, ככזה שמקבל כל אדם המבקש להתפרנס, אולם זו טעות שבה נופלים גם מקבלי ההחלטות", היא מדגישה. "יש כיום כל כך הרבה חלופות לעבודה פחות פיזית ושוחקת, וההיצע לניקיון הוא מהנמוכים במשק. גם האוכלוסיות שמועסקות בענף בעשורים האחרונים הולכות ומתמעטות: אין דור המשך, אחוז גבוה מאוד מהעובדים והעובדות קרובים או עברו את גיל הפרישה, פערי השפה מצטמצמים ונפתחות אופציות נוספות לתעסוקה עבורם. נראה שרק אם יום אחד מערך הניקיון של מדינת ישראל ישבות, אפילו רק לשעתיים – יבינו מה זה הפקרת בריאות הציבור", היא מתריעה.
באופן היסטורי, מדינת ישראל היא צרכן שירותי הניקיון הכי גדול במשק, והיא זו שקובעת ומקבעת את השכר במכרזים שהיא מפרסמת. "המגזר הציבורי, קרי המדינה והשלטון המקומי, הוא צרכן שירותי הניקיון הגדול במשק. הוא קובע ומקבע את שכר עובד הניקיון במכרזים שהוא מחויב להוציא לשכר מינימום. המכרזים הם כתף אל כתף, והמעסיקים – קרי חברות הניקיון - לא יכולים לשלם מעבר לכך. בנוסף, אין התחשבות בתדמית של העבודה הזו, בכושר הגיוס, בטווח הרחוק. מדובר במקצוע שוחק, לא אטרקטיבי, שעובדיו מגיעים מרקעים שונים ומשרדי ממשלה רבים דורשים גם סיווג ביטחוני שההיצע לכך הולך ומצטמצם. בעוד שממשלת ישראל ומשרד האוצר בפרט גוררים רגליים במשך שנים – עד עכשיו לא היתה תקווה לשינוי.
בשבוע שעבר אושרה הצעת החלטה מתוקנת של משרד ראש הממשלה להבאת עובדים זרים לישראל בעקבות המחסור בידיים עובדות בכלל הענפים במשק, מה שעשוי להוות מענה ראשוני למשבר הזה. במסגרת ההחלטה, נקבע כי מכסת העובדים הזרים בישראל תוגדל ל-330 אלף איש ויוגבר הפיקוח על תנאי ההעסקה שלהם.
"הבאת עובדים זרים היא בגדר צינור חמצן לענף. בסוף, במרבית מדינות העולם ענפי הניקיון נשענים על כוח עבודה זר ומהגרי עבודה, כך שגם כאן זה אמנם לא יהווה פתרון מלא למחסור, אולם ייתן מענה מיידי שיאפשר מרווח נשימה". עם זאת, רוזנברג מסייגת ומדגישה: "הצעת משרד ראש הממשלה היא חשובה וקריטית למשק לאחר מאבק עיקש שניהלנו בחודשים האחרונים ביתר שאת, אולם אני תמיד אומרת שבין החלטה ליישום יש פער גדול. כעת המשימה היא לוודא שענף הניקיון נכלל בהקצאת העובדים ומהם המספרים, וזאת על מנת להבטיח את בריאות הציבור בעשורים הקרובים, שכן מי שנהנים כבר כיום מכוח העבודה המשמעותי של עובדים זרים הם ענפי החקלאות, הבנייה, התשתיות ובקרוב גם המסעדנות, וכל עוד אני כאן – לא נרפה עד שמחדל הניקיון במדינת ישראל ייפתר".
רוזנברג מסכמת, ומסבירה שמדיניות "הוויתור" על ענף שלם במשק תעלה בבריאות הציבור בסופו של דבר. "מרגיש שהתרגלנו לעצום עיניים אל מול תאי שירותים מזוהמים, תקרות וקירות שמעלים עובש, או פתחי ביוב סתומים שהפכו לסטנדרט, אולם זו אינה גזירת גורל. לא משכילים להבין שזו בעיה של הציבור ולא של מעסיק כזה או אחר, ולכן על המדינה לקדם פתרון מיידי, אולם לא לזנוח פתרונות מקבילים נוספים - מענקים לסטודנטים שיעבדו בתחום, הגדרת התחום כעבודה מועדפת למבוגרים, מענקים לחברות שיטמיעו אמצעים טכנולוגיים ועוד".
כחלק מהמאבק, יתקיים ביום שלישי, 28 במאי, הכנס השנתי של ארגון חברות הניקיון בישראל תחת הסלוגן "בריא להיות נקי". במרכזו ידונו בוועידה השנייה לניקיון, בריאות וקיימות על סוגיות מצוקת כוח האדם בענף, אותה יציגו, בין היתר, נציגי בתי החולים בישראל, יוסבר על ידי מומחים בתחום הקשר ההדוק בין ניקיון והיגיינה למניעת זיהומים והתמודדות עם הנושא ועוד.
בשיתוף ארגון חברות הניקיון
