"שטח ציבורי נקי חיוני והכרחי לבריאות הציבור והינו חלק מהותי מהמרקם העירוני, מאיכות החיים וה-Wellbeing של התושבים", כך מסבירה עו"ד ורוניקה רוזנברג. לדבריה, מדינת ישראל חייבת לשנות את הדרך שבה היא מתייחסת לענף הניקיון. "על המדינה לעודד מצוינות בניקיון ברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה, לעודד מעבר לשיטות עבודה ידידותיות יותר לסביבה ולהתקדם באופן משמעותי בהיקפי ההפרדה בין פסולת אשפה לפסולת הניתנת למיחזור".
עו"ד רוזנברג היא מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל, המאגד תחתיו יותר מ-400 חברות ניקיון המעסיקות יחד יותר מ-100 אלף עובדות ועובדים. עו"ד רוזנברג מדגישה כי ענף הניקיון משחק תפקיד מפתח בבריאות הציבור ובשמירה על הסביבה. "ניקיון משפיע בצורה אבסולוטית על הבריאות ועל הקיימות. כולנו צריכים לתרום את חלקנו לצמצום נזקי משבר האקלים ולשמירה על כדור הארץ היקר, לטובת עתיד בר קיימא".
ב-10-11 באוקטובר ייערך בירושלים הכנס המקצועי השנתי של ארגון חברות הניקיון בישראל הכולל את CLEANOVATION, הוועידה השנתית השנייה לניקיון בריאות וקיימות בשיתוף TheMarker Labels. המטרה היא להמשיך להציף את החשיבות של הקשר ההדוק בין הניקיון לבריאות ולשמירה על הסביבה. לקראת הכנס רוזנברג מספרת על מאמצי הארגון לשנות את תדמיתו של הענף בעיני הציבור הרחב ואת מדיניות הממשלה לגביו. "אני רואה חשיבות רבה בתפקידי לקדם ענף שפעמים רבות הוא שקוף בעיני הציבור. השאיפה שלי היא שהחברה הישראלית תתייחס אחרת לענף ולכל העוסקים בו. במקביל, אנחנו מקדמים הטמעה של חדשנות טכנולוגית בענף כפי שנעשה גם במדינות המתקדמות ברחבי העולם.
"חייבים להבין שניקיון זה לא מותרות אלא בסיס לחיים בריאים", היא אומרת. "עובדות ועובדי הניקיון ראויים לשינוי במעמדם ולא רק במילים. האנשים שדואגים לאיכות חיינו ראויים לקבל יחס שבבסיסו ההכרה בנחיצות עבודתם למשק, כמו גם לבריאות ולאיכות החיים של כולנו".
מחסור חמור בעובדים
הכנס של ארגון חברות הניקיון, שייערך השנה בפעם השנייה, יתקיים במתכונת דו-יומית ויכלול דיונים שונים על הקשר בין בריאות, קיימות וניקיון. אחד הנושאים הבוערים שבהם עוסק הכנס הוא המחסור החמור בעובדי ניקיון: לפי הערכות, חסרים כיום במדינת ישראל יותר מ-40 אלף עובדי ניקיון. המחסור בכוח אדם משפיע בצורה ישירה על בריאות הציבור ואף מייצר לא פעם מפגעים תברואתיים וזיהומיים. בארגון מסבירים כי למרות התנאים הסוציאליים העודפים של עובדי הניקיון (קרן השתלמות ופנסיה מוגדלת מהיום הראשון, שי לחג, ביגוד, סבסוד ארוחות ועוד), התדמית הלא-אטרקטיבית של הענף מקשה על גיוס עובדים חדשים ושימור העובדים הקיימים.
יו"ר ארגון חברות הניקיון, אבי מזרחי, אומר כי המחסור בכוח אדם הוא האתגר הגדול ביותר שניצב בפני הענף. "על המדינה לקדם פתרונות שיפתרו את המחסור האדיר בעובדי הניקיון. החל במתן אישור לעובדים זרים ופלסטינים בענף וכלה באמצעים יצירתיים כמו מענקים לחברות שיטמיעו אמצעים טכנולוגיים, מענקים לסטודנטים שיעבדו בתחום, הגדרת התחום כעבודה מועדפת למבוגרים, מתן תמריצים לפיתוח טכנולוגיות חדשות או מימון הכשרות מקצועיות מוכוונות טכנולוגיה לעובדי ניקיון. בשורה התחתונה, המדינה חייבת להכיר בחשיבות הענף - שהשפעתו עלינו בחיי היומיום כבירה ונמצאת בכל מקום".
ארגון חברות הניקיון פועל בצורה אינטנסיבית מול הממשלה כדי לקדם פתרונות למחסור החמור בכוח האדם. הארגון, בהובלתם של היו"ר מזרחי והמנכ"לית רוזנברג, מקדם את שיפור תדמיתו של הענף, וממקד את פעילותו בעבודה מול הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות.
אפליה בחסות המדינה
"המדינה היא המעסיק הגדול ביותר של עובדי הניקיון בישראל ולכן היא חייבת להכיר בחשיבותם ולהעלות את שכרם במכרזים העומדים על שכר מינימום", אומרת רוזנברג. "בשל יוקר המחיה הגובר בארץ, היכולת של עובדי הניקיון להתפרנס בכבוד ולגמור את החודש הולכת ופוחתת. העלאת המשכורת במכרזי המדינה תסייע גם לאיוש התקנים החסרים וגם לשימור העובדים המקצועיים ובאמצעות כך – על בריאות הציבור.
"חשוב להציף גם את האפליה שמייצרים מכרזי המדינה", היא מוסיפה. "עובדי הניקיון המועסקים באמצעות מכרזי הגופים הממשלתיים והמקומיים מתוקצבים בצורה שונה, כאשר כל גוף קובע שכר אחר. התוצאה היא אפליה של עובדים שמועסקים באותם תקנים ומבצעים את אותה העבודה בדיוק, כאשר חלקם מופלים לרעה בשכרם".
רוזנברג מסבירה כי הפער בשכר עובדי הניקיון בשירות המדינה הוא מובהק. למשל, משרד התרבות ומשטרת ישראל מציעים במכרזים לחברות הניקיון תשלום של שכר מינימום לעובדים – ואילו משרד החוץ והמוסד לביטוח הלאומי משלמים שכר גבוה יותר. "זאת מדיניות תמוהה שיוצרת עיוות חמור ואפליה קשה בין עובדים: אסור לאפשר מצב שבו משרדי הממשלה השונים מקיימים מדיניות שכר שמפלה בין עובדים".
ניקיון מציל חיים
ההשלכות של שירותי ניקיון שאינם הולמים, מדגישה רוזנברג, הן פגיעה קשה בבריאות הציבור. "היעדר ניקיון מספק הוא לא רק בגדר 'לא נעים', אלא מפגע תברואתי של ממש שעלול לגרום להתפתחות זיהומים מסכני חיים. הסכנה הזאת נוכחת במיוחד בבתי החולים, בקופות החולים ובבתי אבות. במקומות רגישים כאלה, ולא רק בהם, נדרשת מצד צוותי הניקיון הקפדה יתרה על מקצועיות. מקום עבודה ציבורי נקי הוא תנאי הכרחי לקיום שגרת עבודה".
למעשה, רק בחודש אוגוסט האחרון פרסם משרד הבריאות נתונים מדאיגים מאוד אשר לפיהם בשנים 2018-2019 נפטרו כ-7,600 בני אדם בבתי החולים כתוצאה מחשיפה לזיהומים. מדובר באלפי מקרי מוות מדי שנה, כאשר רוזנברג אומרת כי ניתן למנוע חלק ניכר מהם – באמצעות הקדשת משאבים הולמים לניקיון במרחבים ציבוריים.
לדברי רוזנברג, הניקיון הוא שירות קיומי חיוני בלעדיו לא תתאפשר רציפות תפקודית בכלל ענפי המשק. "בכל מקום שבו עובדי הניקיון נמצאים, הם שומרים על הבריאות של כולנו ואנחנו חייבים להעניק להם גמול הולם", היא אומרת ומסכמת: "כל המחקרים מוכיחים שסביבת עבודה נקייה ונעימה משפרת את פריון העובדים ואת בריאות התושבים ואיכות חייהם. יחד עלינו לבנות עתיד נקי יותר, בריא יותר וירוק יותר – לטובת איכות החיים של כולנו".
בשיתוף ארגון חברות הניקיון
