"תפקידו של רואה החשבון אינו מסתכם רק בביקורת דו"חות כספיים, ייעוץ מס והנהלת חשבונות רגילה – רואה החשבון מהווה גורם קריטי ומכריע בכל פירמה ובכל ארגון, שכן מתוקף גישתו למידע העסקי הרגיש ביותר של העסק הוא יכול לזהות תהליכים פנימיים בחברה, להעניק הצעות לטיפול וייעול ובמקרים מסוימים אף למנוע הידרדרות פיננסית עתידית", כך אומר רו"ח אוסאמה חסן, בעלים ומייסד של פירמת "אוסמה חסן ושות רואי חשבון", מפירמות ראיית החשבון המובילות בחברה הערבית בישראל ומי שמכהן כיו"ר סניף נצרת והעמקים של לשכת רואי חשבון בישראל. "על רקע חשיבותם של רואי החשבון למשק צריך להכשיר אותם ולתת להם את הכלים להפוך לגורמים הקריטיים בפעילותה של כל חברה", הוא מוסיף, "הדברים אמורים ביחס למגזר העסקי הישראלי ובפרט במגזר העסקי בחברה הערבית".
חסן הוא רואה חשבון מזה יותר משלושה עשורים, ובנוסף לכך מומחה לביקורת דוחות כספיים, ייעוץ בענייני מס, ייעוץ כלכלי ופיננסי, דירקטור בשירותי בריאות כללית, ודירקטור לשעבר בחברת כלל ביטוח ובבנק הערבי-ישראלי. כמו כן, הוא בורר ומגשר מטעם בית המשפט לבחינת סכסוכים כספיים, מומחה לענייני ריביות בנקים וחישובים מסחריים. חסן גם שותף בכיר בחברה יזמית אשר זכתה באחרונה במכרז של רשות מקרקעי ישראל לבניית 150 יחידות דיור בחברה הערבית, הפירמה אותה ייסד מעניקה ללקוחותיה הרבים בחברה הערבית שירותי ביקורת דוחות כספיים, ביקורת פנים, ייעוץ כלכלי, מיסוי בינלאומי, תוכניות עסקית, טיפול וליווי מול הבנקים, דרכי מימון ואשראי, ועוד.
"אני נמנה על דור המייסדים של סניף נצרת והעמקים של לשכת רואי חשבון בישראל ואני וחבריי עמלנו רבות בכדי שהסניף הזה יוקם אצלנו", הוא מספר. "בעצם הצלחנו לקרב לציבור שלנו את ההשתלמויות והכנסים המקצועיים האקטואליים ביותר וכך הצלחנו להעלות את רמתם של רואי החשבון בכל אזור הצפון. כיום הם ניצבים במדרגה הראשונה של רואי חשבון ומדובר על תרומה גדולה בפרט לכלכלה באזור".
מה העיקרון הכי חשוב בעיניך להצלחה עסקית?
"קביעת האסטרטגיה של הארגון, המטרות, היעדים והדרך ליישומם, הכרת הסביבה העסקית הן המקומית והן הארצית. דוגמה טובה לכך היא סיפורו של הבנק הערבי-ישראלי שהוקם בארץ בשנות ה-60 מתוך חזונם של אנשי עסקים ערבים-ישראלים. הייתי דירקטור חיצוני בבנק הזה וראיתי במו עיניי כיצד לאור חוסר הבנתם של המייסדים את שוק הבנקים הישראלי, בנק לאומי רכש עם השנים את כל מניותיו של הבנק הערבי ובעצם השתלט עליו ומיזג אותו לתוך פעילותו".
כיצד ניסיון העבר שלך כדירקטור בחברות ישראליות מסייע לך בליווי עסקים במגזר הערבי?
"במהלך השנים שימשתי כדירקטור בבנק הערבי הישראלי, בשירותי בריאות כללית ובהמשך כדירקטור בחברת כלל ביטוח. באמצעות תפקידים אלו למדתי כיצד המערכות הגדולות האלו עובדות, בין אם מדובר במשטר תאגידי תקין, רגולציה, היבטים מיסויים וחוק ניירות ערך, מבנה ארגוני, תפקיד הדירקטוריון, תפקיד רואה החשבון ואחריותו, היחסים בין המנכ"ל והדירקטוריון וכן הלאה. החלטתי להנחיל את הכללים והעקרונות האלו בקרב החברות והארגונים איתם הפירמה שלי עובדת. חברות רבות החלו כעסקים משפחתיים קטנים שגדלו והתפתחו עם השנים ועולות בהם כעת סוגיות של מעבר בין דורי וקריטריונים לבחירת חברי ההנהלה. אלו דברים שלא התייחסו אליהם בעבר ואני מנסה ליישם בהם את השינוי".
מהם הקשיים שאתה נתקל בהם?
"הקשיים מגיעים משני מקומות. האחד הוא הדור המייסד שלא תמיד יודע ויש לו את היכולות או הכלים לנהל את העסק המשפחתי הקטן שהפך פתאום לשחקן גדול. השני הוא הדור השני או השלישי בעסק שמוכנס כעת כעתודת הנהלה או הנהלה בפועל. מהניסיון שלי, לרבים מהם אכן יש את הכישורים להמשיך להצמיח את העסק, אך יחד עם זאת חלקם לא מעוניינים באמת לקחת חלק בעסק או חסרי יכולות ניהוליות וצריך להציב קריטריונים ברורים לבחירה הנהלת ראויה לארגון. כחלק מהייעוץ לאותם עסקים אני גם נותן להם את הכלים האסטרטגיים לניהול העסק דוגמת עמידה במשטר תאגידי תקין, עמידה בתקנים רגולטוריים, מינוי דירקטוריון וכיו"ב".
בסיכום דבריו מבקש אוסאמה להעביר מסר לכלל הצעירים בחברה הערבית. "אני תומך נלהב של שילוב בני החברה הערבית בחברות הישראליות, והמסלול אותו עשיתי ב-30 השנים האחרונות מבטא את העקשנות, ההתמדה והתושייה שהיו לי לאורך כל הדרך", הוא אומר. "הדרך לא הייתה קלה והציבו בפניי לא אחת מכשולים אבל ידעתי לא להתייאש ולהמשיך קדימה, ועובדה היא שהצלחתי להגיע להישגים מכובדים ולכהן בתפקידים משמעותיים במגזר העסקי במדינה. לכן המסר שלי לכל הצעירים הוא להתמקצע ולהצטיין בתחום שלהם ואז להגיש מועמדות לכל תפקיד ולא להתייאש גם אם הם חשים באפליה. יום אחד הדלת תיפתח ומי שוויתר בדרך יפספס את ההזדמנות".
