דיני מקרקעין וליטיגציה מיסויית. אם שני התחומים המשפטיים האלו נחשבים ללחם חוקם של עורכי דין ישראלים רבים, הרי שבסקטור זה בחברה הערבית - ישראלית הם נחשבים לפחות שכיחים. על כן מקרה בו אותו עורך דין בן החברה הערבית, מתמחה דווקא בשני תחומים אלו, הופך אותו לאחד הבודדים בענף.
מי שמנצח על השילוב הלא שגרתי הזה הוא עו"ד מרואן עבדאללה, משפטן פעיל מזה 15 שנה ומבעלי משרד עורכי הדין "עבדאללה ושות' המתפתח, המונה 4 עורכי דין. הוא בעל תואר במשפטים וחשבונאות אותו עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, בעל תואר שני במנהל עסקים עם התמחות במיסים, בעל תואר שני נוסף במשפטים עם התמחות במנהל אזרחי וכיום דוקטורנט למשפטים בתחום המשפט מנהלי אזרחי שדן בסוגיות רחבות בעניין דיני העבודה, המקרקעין ודיני המכרזים.
במשך תקופה ממושכת הוא עבד בפרקליטות מחוז תל אביב, מקום בו רכש ידע נרחב בסוגיות הקשורות לתחומי העבודה שלו והוא השתתף ועדיין משתתף כמרצה בהשתלמויות שנערכות במסגרת לשכת עורכי הדין בישראל בכל המחוזות, לרבות במסגרת ההשתלמות הארצית לעורכי הדין שנערכה באילת.
"אני מתמחה בשני תחומים עיקריים", הוא מספר, "הראשון הוא תחום המקרקעין בו אני מלווה עסקאות וסכסוכי נדל"ן לצד ליווי וייעוץ שוטף לחברה יזמית- קבלנית הבונה בנצרת והסביבה, והשני הוא ליטיגציה מיסויית, כלומר תיקים של שומות אזרחית כמו מיסוי מקרקעין, מס הכנסה ומע"מ. תחום המיסוי נחשב ללא שכיח במגזר הערבי שכן רוב התיקים הללו נסגרים אצל פקיד השומה, כך שהם כלל לא מגיעים כלל לדיונים בערכאות המשפטיות".
מה מאפיין את פעילות המשרד בתחום המקרקעין?
"בעיקר התמודדות עם האתגרים המשפטיים המובנים בתחום זה במגזר. אם ניקח למשל את סוגיית נכסי ה'מושע' הרי שאנו מדברים בעצם על קרקע אחת (ריקה או בנויה), שמצויה בבעלות של שניים או יותר. מדובר למעשה בשותפות בחלק בלתי-מסוים בקרקע, שיכולה להיות שווה או בחלקים שאינם שווים – לדוגמה, לאדם אחד בעלות על מחצית מהקרקע, לשכנו יש רבע ממנה ולחמישה אנשים נוספים יש 1/20 מהקרקע כל אחד. במקרים בהם בעלי הזכויות רוצים לבנות על הקרקע הזו ולפתח אותה הם זקוקים לשירותים שלי ותפקידי הוא לפרק את השיתוף הזה ולהביא בסופו של יום לרישום הזכויות על ידי הרוכש הסופי".
"במקרים אחרים אני מתמודד עם סכסוכים בין בני משפחה על חלוקת קרקעות, בתי מגורים או דרכי שימוש היות ואין רישום מסודר של בתים משותפים. תפקידי בסכסוכים אלו הוא להביא את הפתרון המשפטי שיביא בסופו יום לרישום בית משותף ופירוק שיתוף מלא במסגרתו כל אחד יודע מהן הזכויות שלו".
נתקלת בתיקים שאפילו לך נראו חריגים?
"כן למשל מצבים בהם סבא הוריש נכס לבנו, וזה בתורו הוריש לילדיו והם עדיין ממשיכים למכור את הנכס באמצעות ייפוי כח בלתי חוזר, וכל זאת בהעדר פירוט והרבה פעמים ללא דיווחים ורישום, מה שיוצר בעיה קניינית ותאונות משפטיות. כאן אני נכנס לתמונה על מנת לנטרל את הפצצה המשפטית הזו".
כאן המקום לציין כי עו"ד מרואן רואה עצמו לא רק כמשפטן אלא כשותף לפעילים אחרים בחברה הערבית הפועלים לשנות את תפיסת העולם בחברה הערבית בכל הקשור לאופן ייצוגם בהליכים משפטיים ואחרים. "אני מאמין כי בחברה הערבית יש עסקים, אנשי מקצוע ויחידים המהווים יחד קולקטיב מקצועי אקדמי מהשורה הראשונה בעולם העסקים והעשייה, שיכול להקים גופים שיתחרו (במשקל כבד) בכל פירמה מבוססת והשאלה היא רק מתי ואיך הדבר יקרה, ולא אם הדבר יקרה".
לדבריו, "חלק מהעבודה של עורכי הדין בחברה הערבית לאחרונה הוא להגביר מודעות אצל אנשי מקצוע ואצל האנשים בכלל, כי כיום ישנם תחומי התמחות וכי בחירת מייצג או איש מקצוע לעבוד ביחד אתו אמורה להיות מבוססת שיקול ענייני או אפקטיבי ולא שיקולי קרבה משפחתית או יחסי חברות. למרות שהתחומים בהם אני עוסק מהווים חלק נכבד מהעשייה המשפטית של עורכי הדין במרכז הארץ, הרי שבחרתי להמשיך בדרכי המשפטית דווקא בצפון מתוך מטרה להעניק ייצוג משפטי מקצועי ושונה בנוף, עבור החברה הערבית".
