חלקה היחסי של החברה הערבית במדינת ישראל הוא 21%. במילים אחרות, אחד מכל חמישה אנשים במדינה מגיע מהחברה הערבית. נוכח נתון זה וודאי היינו חושבים שבני החברה הערבית תופסים חלק משמעותי בכוח העבודה בישראל, אך מסתבר שנתונים לחוד ומציאות בשטח, לחוד. ממחקר שנערך על ידי חברת הייעוץ שלדור עולה כי העובדים מהחברה הערבית מהווים רק 5% מהעובדים ו-0.3% מהמנהלים בחברות המובילות בסקטור העסקי אשר מעסיקות כ-70% מכוח העבודה במדינה. ומי ניזוק מהמציאות הזו מעבר כמובן לבני חברה הערבית המופלים לרעה? המדינה כמובן. ממחקר של בנק ישראל נמצא כי תת-תעסוקה בחברה הערבית גורמת להפסד תל"ג שנתי בסך 31 מיליארד שקל (כ-8 מיליארד דולר). כלומר העיוות המובנה הזה משפיע לרעה על כל אזרח ואזרחית בישראל.
מי שמבקש לשנות את המציאות הזו הוא מיזם קו אימפקט אשר נולד מחלומם המשותף של עורכת הדין יפעת עובדיה וד"ר סמיר קאסם המנהל כיום שתי מחלקות קורונה בבית חולים כרמל בחיפה. השניים נפגשו בשנת 2013 במסגרת השתתפותם בתוכנית וקסנר באוניברסיטת הרווארד ושם ניצת במוחם הרעיון. "יפעת הכירה את עולם העמותות עוד לפני כן בהיותה המייסדת של עמותת 'עולים ביחד' שסייעה לאקדמאים ממוצא אתיופי למצוא עבודה בתחומם. הכרתי את פעילותה בעמותה מתוקף תפקידי בבנק הפועלים", מספר צביקה זיו, יו"ר קו אימפקט ומנכ"ל בנק הפועלים לשעבר. "יפעת וסמיר החליטו ליישם מודל דומה גם בחברה הערבית ואני נקראתי לדגל. היום אני וסמיר משמשים במיזם כיו"רים משותפים". זיו מוסיף כי "המיזם הינו מיזם משותף עם המשרד לשוויון חברתי וכולל חבורה של אנשי עסקים יהודים וערבים שמקדמים את המיזם באופן שוטף".
מהו עיקרון העל שעומד מאחורי המיזם?
"התפיסה עליה מושתת המיזם היא קולקטיב אימפקט, דהיינו ההבנה שאם ברצונך לקדם רעיון חברתי במדינה עליך להושיב מסביב לשולחן אחד את כל בעלי העניין. ואכן, במטרה להגיע לתוצאות הרצויות, יצרנו רשת שותפים רחבה ומשפיעה מכל המגזרים: המגזר העסקי, החברה הערבית, המגזר השלישי, רשויות מקומיות ,פילנתו רופיה והממשלה. זאת מתוך הנחה ששינוי רחב היקף, בר קיימא וארוך טווח יכול להתרחש רק באמצעות תהליכי השפעה בין-מגזריים".
"השאלה המרכזית ששאלנו בתחילת הדרך היא מהו אחוז התעסוקה ההולמת של הציבור הערבי בחברה הישראלית הכללית, זאת מתוך הבנה שעתידה של מדינת ישראל תלוי בשילובם המוצלח של בני החברה הערבית בחברה והכלכלה הישראלית", מרחיב זיו. "לאור העובדה שלממשלה לא היו נתונים מעמיקים על היקף התעסוקה של החברה הערבית ביצענו בראשית הדרך מחקר מעמיק באמצעות חברת הייעוץ שלדור. המחקר העלה כמה תובנות משמעותיות – ראשית הוא גילה לנו את אחוז ההעסקה הנמוך של עובדים ומנהלים מהחברה הערבית בחברות הגדולות המעסיקות כ-70% מכוח העבודה במדינה, אבל יותר מכך הוא העלה את התובנה לפיה לחברות עסקיות אין באמת מניעה מלהעסיק עובדים ערבים שכן הן פועלות על פי כוחות השוק הרציונאליים. מנהלי חברות אלו אף ציינו במחקר שלנו כי הם חווים מחסור בכוח אדם איכותי וכי הם ישמחו לקבל כל אדם, ללא קשר לגזעו, דתו או מינו, כל עוד הוא יכול לתרום לפעילותה העסקית של החברה בראשה הם עומדים".
לאחר הפנמת התובנות שעלו במחקר ניגשו מייסדי קו אימפקט לייצר מודלים שיביאו לפריצת דרך באחוזי התעסוקה של החברה הערבית בחברות המובילות תוך בניית מנגנוני שילוב וקידום המבוססים אך ורק על רמת המצוינות המקצועית של המועמד. וכך יחד עם שלדור בנו אנשי המיזם תוכנית לעידוד תעסוקתם של החברה הערבית בקרב החברות הפרטיות המובילות בישראל. "ברגע שהתחלנו להטמיע את המודל שיצרנו בחברות פנימה גילינו שמודל העבודה פועל", מספר זיו, "ואי לכך קבענו לעצמנו כיעד אסטרטגי להפעיל את המיזם ב-10 חברות חדשות מדי שנה, כך שתוך עשור נגיע ל-100 חברות מסקטורים מגוונים דוגמת היי-טק, פארמה, שירותים, תעשיית המזון, תעשיית הרכב ועוד".
איך התהליך מתבצע מול החברות?
"התהליך מתחיל ביצירת קשר ישיר מול המנכ"ל. הוא מוביל, נותן את הרוח הגבית ומעביר את המסר לכל שכבות הארגון, ולאחר מכן ביחד עם המנכ"ל וההנהלה אנו מגבשים תוכנית עבודה שנתית ויעדים מדידים. אנו לומדים כל חברה לעומק במשך שלושה חודשים תוך הבנת המאפיינים הארגוניים, ההזדמנויות והחסמים בתעסוקת עובדים מהחברה הערבית בארגון. לצד האבחון אנו מזהים מהן התועלות העסקיות שהחברה יכולה לממש כתוצאה משילוב עובדים מהחברה הערבית. לאחר שלב האבחון והמיפוי אנו מטמיעים תהליכים, כלים ומנגנונים תומכים בכל שלבי חיי העובד ובתרבות ארגונית מגוונת ומכילה".
מי שנמצאת בחזית השינוי שמיזם קו אימפקט עושה בשטח היא מנכ"לית הארגון נוא ג'השאן בטשון. "הייחודיות שלנו היא בעבודת העומק שאנו עושים בכל חברה שמשתפת איתנו פעולה", היא אומרת. "אנו מובילים את העבודה עם צ'מפיון בכיר מהחברה ובונים בחברות האלו ועדת היגוי שמקדמת את השינוי בסיוע שלנו והכל נעשה בצורה מסודרת עם מודלים וכלים מדידים, כך שבסיום התהליך המשותף, החברות יכולות להמשיך אותו בעצמן".
מי מנהל את הקשר הישיר מול הלקוחות?
"לאחר כניסת החברה לשותפות עם המיזם אנו מצמידים לכל חברה מנהל/ת תיק לקוח ויועצ/ת ארגוני/ת בכיר. הצוות שלנו מלווה את כל השותפות ובונה תוכניות עבודה יחד עם המעסיק ומלווה אותו בהתאמת תהליכי עבודה, ליווי והכשרת מנהלים ומנהלות, במעקב אחר התקדמות תכנית העבודה, עמידה ביעדים, זיהוי אתגרים וחסמים ודרכי התמודדות עמם, זיהוי הזדמנויות ומימוש שלהן, יצירת קשר וביסוס תהליכי עבודה עם שותפים מתאימים וכיו"ב".
כמה חברות לוקחות היום חלק בפעילות?
"אנו מלווים כיום קרוב ל-40 חברות מהמובילות במשק בהן בוצעו למעלה מ-4000 השמות איכותיות, לצד השתנות ארגונית פנימית. המטרה היא לא רק להוביל לשינוי מספרי בהיקף המועסקים הערבים אלא ליצור תרבות ארגונית שתהיה פתח לשינוי ארוך טווח ולשינוי המציאות. חברות מובילות כגון אסם, תנובה, שטראוס, דלויט, מיקרוספט, אמדוקס, הרצוג פוקס נאמן, שטראוס מים, ניאופרם, טבע, HP, גלובס, KLA ,Salesforce, אדמה, קוקה קולה, החברה המרכזית, פריגת, אשטרום, קבוצת כלמוביל, הפינקס, דיסקונט, גוגל, GITAM BBDO, משרד פירון ושות', שופרסל, נביעות, קימברלי-קלארק, משרד אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות’ ועוד, בחרו להיות בשותפות עם המיזם ולהוביל את השינוי".
מה הכוונה בתרבות ארגונית?
"תרבות ארגונית של גיוון והכלה היא כזו בה העובדים מחברה ערבית חשים שייכות, שוויון הזדמנויות, הכרה במאפיינים ייחודיים ובמוטיבציה לתרום להצלחת החברה. בין היתר מדובר על ברכות ושי בחגים המוסלמיים, הנוצרים והדרוזים, פעילות לכבוד יום הגיוון הבינלאומי, התאמת סלי רווחה, סדנאות מגוונות וכן ייעוץ למנהלים ועובדים. המטרה היא להתייחס לעולם ולתרבות ממנו מגיע העובד במטרה לייצר לו תחושה של בית במקום העבודה. נכון להיום ישנם עשרות אלפי צעירים משכילים מהחברה הערבית ללא תעסוקה ההולמת את השכלתם, כישוריהם ויכולותיהם ושינוי התרבות הארגונית תביא לשינוי עמוק וארוך ולא למשהו שטחי וקצר מועד".
אחד מהגורמים להצלחת מיזם קו אימפקט נובע מרשת השותפים הרחבה שהמיזם נשען עליה. על אלו ניתן למנות את בית הנשיא, המשרד לשוויון החברתי, משרד האוצר, המועצה העסקית המונה כ-100 חברים מבכירי המשק המזדהים עם חזון קו אימפקט, תכנית המנטורינג המפגישה בין צעירים (מנטים) ערבים העובדים במגזר העסקי למנטורים יהודים בכירים בעלי ניסיון ניהולי רחב במשק, פורום העמותות הכולל בתוכו 12 עמותות וארגונים המובילים בתחומי תעסוקה ומדיניות אשר חרטו על דגלן קידום החברה הערבית בעיקר דרך התעסוקה, דרך הכשרות, בניית חברה משותפת, קידום סטודנטים ובוגרים וחיבורם לשוק התעסוקה, גיוון ועוד, וכן את פורום הצעירים המונה כ-300 חברים ומורכב ממנהלים, אקדמאים ויזמים צעירים, מובילים ומנוסים בתחומם, הרואים בקידום החברה הערבית כייעודם האישי.
"אנו גאים בהצלחת החברות שנכנסו לתהליך עמוק איתנו ובהן עומד ייצוג הממוצע של עובדים מחברה ערבית על 11% מכוח האדם בחברה, במגוון תפקידים במטה ובמסה, אלו מספרים גבוהים משמעותית בהשוואה למצב המשק בתחילת הדרך בו אחוז העובדים הערבים היה 5% בלבד" מציינת נוא בשביעות רצון. "בחברות שמלכתחילה העסיקו עובדים מהחברה הערבית ניתן לראות יותר גיוון בתמהיל התפקידים עם יותר אנשי מטה ומנהלים".
למרות שהדברים נשמעים אולי אידאליים הרי שלא הכל הלך חלק בהתחלת הדרך ואנשי המיזם נתקלו בחסמים רבים גם מצד החברה הערבית שצעיריה ביטאו חוסר אמון בכך שחברה מסחרית ישראלית תיקח עובדים מהחברה הערבית. "אנו מדברים על שנים של הדרה והשארת הטאלנטים מחוץ לשערי החברות המובילות", מסבירה נוא. "ממחקר שביצענו בנושא עלה כי 50% מהמועמדים האקדמאיים בחברה הערבית כלל לא מגישים מועמדות מתוך חשש וחוסר אמון. על כן חלק מהותי במיזם היה גם ביצוע מיצוב של החברות העסקיות השותפות בחברה הערבית, על מנת שמועמדים יבינו שקורה שם שינוי. החברות שלנו עושות פעולות יזומות מול החברה הערבית בהגעה למועמדים פוטנציאליים. בנוסף, דרך הגיוון ויצירת מרחבי עבודה משותפים אפשר להשפיע על מרחבי החיים המשותפים שמחוץ לכתלי מקומות העבודה".
"לא פעם אנו פוגשים אנשים שלא נפגשים בחיי היום יום שלהם עם החברה הערבית ויש פה הזדמנות דרך המיזם שלנו הזה לייצר מפגש אחר, מפגש שמנפץ דעות קדומות כלפי מיעוטים בחברה הישראלית", היא מסכמת, "כל הדרך לייצר לא רק כלכלה נכונה יותר אלא גם חברה מוסרית, שוויונית וסובלנית יותר".
