ערב פרוץ משבר הקורונה, רק 9.13% מהעובדים הערבים היו מועסקים בישראל (לפי נתוני הלמ"ס), מחציתם בלבד עבדו בסקטור הפרטי, אצל המעסיקים הגדולים במשק. לפי הערכות של שירות התעסוקה, כ-34% מהעובדים הערבים פוטרו או הוצאו לחל”ת בחודשים הראשונים של המשבר לעומת כ-23% מהעובדים היהודים.
אין ספק שמשבר הקורונה פגע קשות במשקי הבית בחברה הערבית, שכן לפי הערכות הביטוח הלאומי למעלה מ-13 אלף משפחות בחברה הערבית נכנסו למעגל העוני כתוצאה מהמשבר ושיעור המשפחות העניות גדל מ-45.3% לפני המשבר ל-49% עד אמצע מאי. במחקר שערכה ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, סימנים מדאיגים מלמדים שגם חזרתם של העובדים הערבים לשוק התעסוקה תהיה קשה וארוכה. בחודש מאי לדוגמה, חזרו לעבודה 20% מהיהודים שהיו רשומים כדורשי עבודה לעומת 9% בלבד מהעובדים הערבים.
מהנתונים אמנם עולה שרוב דורשי העבודה החדשים מהחברה הערבית הם חסרי השכלה אקדמאית ועובדי צווארון כחול, אולם ניכר גם כי אקדמאים רבים מצאו את עצמם ללא עבודה מובטחת. בחברת TALENTEAM, המתמחה בהשמה ושילוב של אקדמאים ערבים מנוסים בשוק העבודה, התקבלו מעל 3,200 פניות יזומות של מחפשי עבודה חדשים, בדגש על ענפי השירותים השונים, פיננסים וביטוח, ואנשי פיתוח בחברות היי-טק.
עוד לפני עידן הקורונה אחת הסיבות הבולטות להעדר שילוב מוצלח של אקדמאים ערבים בשוק העבודה הוא משבר האמון בינם לבין המעסיקים. הטיעון הרווח מצד האקדמאים הערבים הוא שהמעסיקים לא באמת מעוניינים לשלב אותם בארגונים ושרוב השיח סביב גיוון ושילוב תעסוקתי לא מגובה בצעדים פרקטיים. ההנחה המוטעית אצל רוב המעסיקים בישראל ש"לא קיימים מועמדים מתאימים", רק מחריפה את הבעיה. ההרגשה היא גם שמדובר בשני עולמות מקבילים שפועלים בנפרד וללא סנכרון – רוב האקדמאים הערבים אינם פרואקטיביים מספיק בכל הנוגע לפיתוח הקריירה שלהם וחיפוש הזדמנויות עבודה חדשות, בזמן שרוב המעסיקים אינם נוקטים שום פעולה כדי להגיע אל המועמדים הערביים.
אחד האתגרים המרכזיים שלנו בחברת TALENTEAM הוא לאתר מועמדים אקדמאים מוכשרים בהתאם לדרישות המעסיקים, ללוות אותם בתהליך המיון והסינון ועד לקליטה מוצלחת במקום העבודה החדש. למרות המאמצים, הדרך לשילוב אקדמאים ערבים בתפקידים משמעותיים בחברות מובילות, היא עדיין ארוכה ומאתגרת. כדי להבין איך בכל זאת אפשר להתגבר על החסמים ביקשנו מ-3 עובדים שהצליחו לשבור את תקרת הזכוכית ולהגיע למשרות בכירות, לספר על הדרך שהם עשו, החסמים שהם חווים ומהם השאיפות המקצועיות שלהם לעתיד.
פאדי אלעוברה הוא מייסד ומנכ"ל שותף בחברת TALENTEAM
"אני האישה הערבייה הראשונה שהצטרפה לצוות של קרן הון סיכון"
השכלה: "סיימתי את לימודי התיכון בבית הספר הקתולי באעבלין עם ציונים מאוד טובים שפתחו לי את הדלת ללמוד מקצועות יוקרתיים. רוב הנשים שהכרתי בחברה הערבית עבדו כמורות, גננות או אחיות, בעיקר משיקולים כמו שעות עבודה נוחות. אני רציתי ללכת בעקבות התשוקה שלי – כשהייתי ילדה חלמתי להשתלב בתחום העסקי. רציתי ללבוש חליפה ולעבוד בבניין משרדים יוקרתי. כשהתבגרתי הבנתי שהתחום שמעניין אותי הוא ניהול וכלכלה ובחרתי ללמוד חשבונאות וכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים".
עבודה: "במהלך התואר עבדתי ברשות המיסים וברשם החברות. את ההתמחות עשיתי בפירמה PWC במחלקת מיסים ולאחר מכן עברתי לדלויט למחלקת ביקורת. לפני התפקיד הנוכחי עבדתי בבנק בסכנין במחלקה העסקית כיועצת אשראי. די מהר הבנתי שהמסלול הרגיל של ראיית חשבון אינו מתאים לי וחיפשתי משרה מאתגרת שדורשת יכולות ניתוח והבנה. למרות שעבדתי במשרה נוחה, קרוב לבית ועם תנאים טובים, החלטתי לשנות כיוון. אחרי חיפושים לא פשוטים התקבלתי לעבוד בקרן הון סיכון - Vintage Investment Partners. אני האישה הערבייה הראשונה שהצטרפה לצוות של קרן הון סיכון ואני מרגישה שאני מגשימה את השאיפות שלי".
חסמים: "אקדמאים ערבים לא מצליחים בדרך כלל להגיע למשרות יוקרתיות בקרנות הון סיכון. המציאות שבה אין עובדים ערבים בעמדות בכירות בדרג הניהולי, מחזקת את התחושה שאין אפיק התקדמות והמועמדים האיכותיים מעדיפים לפנות לכיווני תעסוקה אחרים. נושא הגיוון אמנם קיים בשיח, אבל לצערי קיים עדיין פער בישום.
חסם נוסף הוא העדר גישה פרואקטיבית של העובדים הערבים שרואים בדרישה לקידום סוג של ערעור מוסכמות. כדי לשבור את תקרת הזכוכית צריך להבין שמדובר ב-win-win גם עבור המעסיקים וגם עבור העובדים הערבים, והצלחה מקצועית שלנו משמעותה הצלחה לארגון. כיום אני מבינה שיש מגוון אפשרויות להשתלב בקרנות הון סיכון. אמנם חסרה לנו רשת הקשרים עם האנשים הפעילים בתחום, כי אנחנו לא חלק מהקהילה הזו ובאים מרקע שונה, אבל כל אחד מאיתנו יכול לפתוח דלת עבור טאלנט שיכול ומעוניין להשתלב".
משבר הקורונה: "באופן אישי לא נפגעתי, בחברה שאני עובדת בה המשבר נוהל בצורה טובה וההנהלה התחייבה לשמור על העובדים. אבל אני לא מייצגת את מה שקורה. בחברה הערבית מרבית העסקים הם קטנים, שנותנים שירותים ללקוחות בתוך הישובים הערביים. אנשים מצאו את עצמם ללא עבודה וללא פרנסה. כשרוב החברה מתחת לקו העוני והעסקים ברובם לא מצליחים לגייס אשראי, רואים בבירור את הקריסה הכלכלית של בתי אב בחברה הערבית".
שאיפות לעתיד: "אני מקווה להתקדם לתפקיד בכיר בקרן הון סיכון ולהיות השותפה הראשונה שמגיעה מהחברה הערבית, וכך לרסק את תקרת הזכוכית. אני ממשיכה לעשות מאמצים לשלב יותר ערבים בתחום, וכל הזמן מקיימת שיחות עם מועמדים כדי לעודד אותם, לפתוח דלתות ולחבר בין שני העולמות".
"ככל שנשתלב יותר בתעשייה, כך נוכל לנצח כל חסם"
השכלה: "כבר בכיתה ט' הייתי גיק מחשבים, וידעתי שהתחום של הנדסה ופיתוח מעניין אותי. בתיכון עשיתי 10 יחידות במדעי במחשב ו-5 יחידות בפיזיקה – הלימודים גרמו לי להתאהב עוד יותר בתחום. בהמשך התחלתי את הלימודים לתואר ראשון במדעי המחשב בטכניון. ההורים שלי רצו שאהיה רופא, אך לשמחתי בסופו של התהליך הם קיבלו את הבחירה שלי".
עבודה: "אחד הפרויקטים הראשונים שלי היה הקמת האתר הרשמי של התאחדות בני סכנין. הובלתי את הפרויקט מתהליך האפיון ועד הפיתוח והעליה לאוויר. האתר הפך לסיפור הצלחה. בתקופת הלימודים בטכניון הזדמן לי להשתלב בצוות פיתוח של סטארט-אפ שאחד החברים שלי הקים. בהתחלה עבדתי בשכר נמוך כדי לצבור ניסיון. לאחר כמה שנים הפכתי לחלק בלתי נפרד מהחברה והעבודה שעשיתי בפרויקטים שהובלתי, זכתה להערכה רבה. פיתחתי מוצר מבוסס מערכת web אפליקציה לניהול למידה בבתי ספר בארץ ובעיקר בבתי ספר פרטיים בחו"ל. אחרי כ-8 שנים, מיציתי את הטכנולוגיה והמוצר והבנתי שיש לי מה להציע להרבה חברות, ולכן הייתי די בררן והתחלתי כמה תהליכי מיון במקביל. חיפשתי להשתלב בחברה שיכולה להעשיר את הידע והניסיון שלי. לבסוף בחרתי לעבוד בחברת Engageya. אני עובד מרחוק, ולא צריך לנסוע בכל יום לתל-אביב. אני מפתח מוצר מבוסס מערכת web המיועד בעיקר לסמארטפונים. מוצר שמאפשר להציג תוכן כמו סטורי גם באתרי תוכן רגילים ולא רק בעמודים במדיה החברתית. במסגרת התפקיד נחשפתי למגוון טכנולוגיות וצברתי ניסיון משמעותי בפיתוח".
חסמים: "באופן אישי פחות התמודדתי עם קשיים מאחר ועשיתי את הבחירה הנכונה והתחלתי את דרכי כסטודנט בחברת סטארט-אפ שהמייסד שלה מגיע מהחברה הערבית. כך צברתי ניסיון וידע מקצועי שמנצח כל חסם אפשרי. כשבחרתי בהמשך לעבור לשוק הכללי מצאתי את עצמי מוצף בפניות. אני מודע לעובדה שקיימים פחות מ-60 חברות סטארט-אפ בחברה הערבית, אך ממליץ להשתלב בהן ולצבור ידע פרקטי. אני מודע לקושי של עובדים ערבים בתחילת הדרך שמתמודדים עם קשיי שפה ותרבות במקום העבודה, ובעיקר העובדה שאין להם את הנטוורקינג הנכון שדרכו הם יכולים להיחשף למגוון הזדמנויות תעסוקתיות. אבל, ככל שנשתלב יותר בתעשייה, ונדאג לפתוח דלתות והזדמנויות אחד לשני, כך נוכל לנצח חסמים שמונעים מאיתנו להשתלב בחברות המובילות במגוון תפקידים".
משבר הקורונה: "לשמחתי אני עובד בתחום שצמח במשבר. כיום עושים יותר שימוש בטכנולוגיה ובדיגיטציה. הקורונה עשתה טוב גם בכך שהיא נטרלה את המגבלה הגיאוגרפית – אפשר לעבוד מכל מקום עבור כל מעסיק. מדובר בהזדמנות עבור אקדמאים ערבים.
לגבי גיוס עובדים, אמנם קיים קושי בניהול תהליך הגיוס והמיון מרחוק אבל יש בתהליך הזה הרבה הזדמנויות. אפשר למצות את התהליך ביעילות. אני לדוגמה עברתי תהליך מהיר עם חווית מועמד מצוינת".
שאיפות לעתיד: "אני מנסה להישאר מעודכן טכנולוגית, כדי שהניסיון שלי תמיד יהיה רלוונטי לשוק העבודה. השאיפה שלי היא להישאר בצד הפיתוח של מערכות תוכנה מתקדמות ולעסוק תמיד בדברים מעניינים ומאתגרים. אני מקווה ומאמין שהשינויים שקרו בתקופה האחרונה בשוק העבודה בעקבות משבר הקורונה באמת ישנו את החשיבה של מעסיקים ויגרמו להם להתגמש ולפתוח את הראש לתהליכי גיוס חדשים, למועמדים מקהילות שהם פחות מכירים, ויאפשרו לעבוד מרחוק במידת הצורך גם לאחר תום המשבר".
"גדלתי בבית שחינך לעבודה קשה ולהישגיות"
השכלה: "בגיל 21 סיימתי תואר ראשון בכלכלה, במסלול חשבונאות באוניברסיטת חיפה, ובגיל 22 עברתי את מבחני מועצת רואי החשבון בהצלחה".
עבודה: "לפני כמה חודשים מוניתי לחשב במטה הכספים של דלתא גליל תעשיות בע''מ. במסגרת תפקידי אני אחראי הביקורת של חלק מ-12 מפעלי הייצור של החברה באתרים שונים בעולם. דלתא היא חברה ישראלית גלובלית המתמחה בחדשנות טכנולוגית של ייצור הלבשה תחתונה ובגדי פנאי למותגים גלובליים ולרשתות מובילות בעולם. התפקיד מחייב אותי לנסוע לחו"ל, ואני צופה שעם סיום הקורונה אכיר את המגוון הרחב של הפעילויות של החברה ופסיפס האנשים המגוון שבה.
לפני שהגעתי לדלתא עבדתי בקסלמן וקסלמן PwC כמנהל הביקורת של חברות ציבוריות ובינלאומיות בתחומי ההיי-טק, התעשייה והנדל"ן. ל-PwC הגעתי לאחר התמחות במחלקת הביקורת של סומך חייקין KPMG, שם עסקתי בביקורת חברות ציבוריות ופרטיות בענפי הבנקים, הבטיחו והקמעונאות.
גדלתי בבית שחינך לעבודה קשה ולהישגיות. גישה זו היא נר לרגלי והובילה אותי בתכנון הקריירה. רכשתי כלים מקצועיים ואישיים, והשקעתי מאמצים, מסירות והרבה שעות עבודה. אני מאמין ביכולות שלי ושגישה זו תקדם אותי לתפקידים בכירים יותר בהמשך הקריירה, בעיקר בענף התחרותי שבו אני עוסק. כל זה לא היה קורה אלמלא התמיכה המלאה של משפחתי ובעיקר רעייתי רוואא, יועצת חינוכית בהכשרתה.
בניית הקריירה היא מסע אינסופי והדרך שעשיתי עד עתה הייתה כרוכה באתגרים רבים. בחוויה האישית שלי חשתי שחלה עליי החובה להפגין בשלות אישית ומקצועית ולעמוד מעבר לציפיות מאחר ואני ערבי-מוסלמי, המגיע מכפר בצפון (יפיע).
חסמים: "נוכחתי לדעת שהגיל הצעיר שבו התחלתי את הקריירה יכול להוות מכשול בעיקר עקב העדר ניסיון וחוסן אישי, כישורים ויכולות שמתחזקים עם הזמן. בנוסף, העדר שירות צבאי והמוצא שלי מהווים חסם בקרב חברות רבות בארץ. קשיי השפה, במיוחד שפה מקצועית, גם הם חסם משמעותי במתן הזדמנות לשילוב שוויוני במקומות העבודה. בניגוד ל דלתא גליל, יש מעסיקים רבים בארץ הנרתעים מלזמן מועמדים מהחברה הערבית, גם אם הם עומדים בקריטריונים המקצועיים. מציאות זו מפחיתה באופן משמעותי את ההזדמנויות של בני החברה הערבית להתמודד על משרות, זוטרות ובכירות, בחברות מובילות".
משבר הקורונה: "אני סבור שכל אזרחי המדינה, ללא קשר למוצאם, חוו משבר בתקופת הקורונה ובעיקר עסקים פרטיים בענפים כמו מסעדנות. התנהלות הממשלה, חוקים שנחקקו ותמריצים שניתנו עודדו את צמצום המשק והעלאת שיעור האבטלה. כדי לשנות את המצב, אני מציע שלושה צעדים: הצעד הראשון - להוריד את שיעורי המס העקיף (בדגש על מע"מ ומכס), כדי מצד אחד לתמרץ עסקים לנסות להגדיל את היקף פעילותם, ובדרך עקיפה להעסיק יותר עובדים. ומצד שני, לעודד צרכנים להוציא יותר כסף לצרכנות אישית ובכך להניע את המשק. הצעד השני - להקפיא זמנית את חוק הגבלת המזומנים. לדעתי זה גרם בתקופה זו ל- עלייה בהתנהלות עם "כסף שחור". הצעד השלישי - להגמיש את דרישות המוסדות הפיננסים למתן הלוואות וסיוע לצרכנים. לדעתי מדובר בצעד חשוב, שכן לצערי בחברה הערבית, בגלל ההגבלות המחמירות של הבנקים למתן תמיכה וסיוע, אפשר לראות אנשים שפונים יותר לקבל עזרה ב"שוק השחור". זה גורם לעלייה ניכרת באחוזי הפשיעה בחודשים האחרונים. הרבה מקרים היו נמנעים אם המדינה היתה מספקת אלטרנטיבות אחרות".
שאיפות לעתיד: "המסע שלי עוד ארוך ואני מאמין שהשמיים הם הגבול. אני מקווה ומאמין שהדרך שאני עושה לצד למידה והתפתחות מקצועית, טכנולוגית ועסקית, יסללו לי את הדרך ויובילו אותי בעתיד, להיות מועמד ראוי ושווה בין שווים, לכהן כסמנכ"ל כספים ומנכ"ל בחברות מובילות ציבוריות".
