מהקפה הטורקי, דרך הקפה הערבי, האיטלקי והעכשווי, התפתחותן של תרבויות ומסורות הקפה לוותה בפיתוח שיטות וביצירת כלים שונים להכנתו.
אל האיבריק, המקינטה וה-French Press הצטרפו ה-Dripper, ה-Aeropress וה-Siphon היפני.
מהמתווה הראשוני ועד למוצר המוגמר, התרבות החומרית של הקפה דורשת פתרונות טכניים ואסתטיים חכמים ומתוחכמים. לפיכך, התגבש עיצוב הקפה כטקס שבו ארכיטקטים ומעצבים מפורסמים מציעים פתרונות יצירתיים המותאמים אישית ומשקפים מגמות בעיצוב העכשווי.
העומק והעניין שבתרבות הקפה מצויים לא רק בהיבטים הסמליים, אלא גם בהיבטים החומריים. בשל המורכבות הטכנית, הגיוון והייחודיות של שיטות הכנת הקפה, כלי קפה הם לא רק אובייקטים יומיומיים אלא גם אייקונים אסתטיים.
במוזיאוני עיצוב ברחבי העולם אפשר למצוא כלי קפה ייחודיים כמו כמקס (Chemex) להכנת קפה פילטר, שצורתו כצורת שעון חול, שעיצב בשנת 1941 פיטר שלומבון (Peter Schlumbohn). שלומבון היה כימאי חובב קפה. הכמקס נולד מהחיבור בין פרקולטור זכוכית בצורת שעון מים (clepsydra) למסנן נייר – שני חומרים שאינם סופגים ריח או טעם, וכך מבטיחים חימצון, שבתורו מאפשר התפתחות של ארומות ופיזור אחיד בזמן הכנת הקפה. התהליך המדויק והארוך יחסית מבטא את ערכו של הזמן הדרוש להכנה ולטעימה של משקה הקפה.
דוגמה אחרת היא המקינטה, שעוצבה לראשונה בשנת 1933 על ידי אלפונסו ביאלטי (Alfonso Bialetti). ביאלטי המציא את המקינטה בעקבות צפייה בנשים הכובסות לבנים בתוך אמבט. המים הנופלים אל מרכז האמבט והסבון המתפשט אל הבגדים היו ההשראה והבסיס למקינטה. בימינו, המקינטה היא לא רק כלי הנמצא בשימוש רחב ויומיומי (כ105- מיליון מקינטות נמכרו עד היום), אלא גם פריט קבוע באוספיהם של מוזיאוני עיצוב מרכזיים ברחבי העולם.
כלי הקפה שבו את ליבם של מעצבים בשל יכולתם לשלב פונקציונליות עם צורות תיאטרליות, פיגורטיביות או פיסוליות. כמה מעצבים אף השתעשעו בצורות חדשניות כדרך לאיתגור מסורות: דוגמאות לכלים כאלה הם ה-Coffee Cooker בעיצוב של איישה הנולה (Aija Hannula); מכונת המיני־אספרסו Minipresso Wacaco; ה-H.A.N.D Coffee Dripper Set לקפה פילטר; מכונת האספרסו Seppl בעיצוב של ארוויד האוזר (Arvid Häusser), שמשתמשת באיכויות התרמיות והסטריליות של פורצלן, ו-Laboratory Espresso Machine בעיצוב של דיוויד בודזיק (David Budzik) ועדי שלזינגר (Adi Schlesinger), המתבססים על העקרונות התרמו־דינאמיים של עקרון ונטורי*.
*עקרון ונטורי מתייחס לנוזל או גז הזורם דרך צינור שקטע ממנו נעשה צר יותר, ולכן החומר זורם בו במהירות רבה יותר, דבר שגורם לירידת לחץ בקטע זה וליצירת ואקום חלקי שעשוי לשמש לפעולת יניקה.
אם כן, הקפה מאפשר לנו להתחקות אחר המהפכה העיצובית של כלים יומיומיים, המונּעת מחיפוש אחר איזון בין חדשנות בעיצוב מוצר לבין צרכים פונקציונליים וחברתיים. עבורי כעדֵה וכאוצרת, זה מסע מרתק.
הכותבת היא אוצרת עיצוב בינלאומי-איטליה, ואוצרת אורחת בתערוכת הקפה - מזרח מערב, במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים.
