בטח קרה לכם שנסעתם בתוך עיר או רחוב ותהיתם "מי תכנן את המקום הזה", לאחר שנתקלתם בקושי שבנסיעה ברכב ברחוב צפוף. תכנון לקוי אינו נחלתה של עיר אחת בישראל, אלא תוצאה של שנים ארוכות שבהן לא ניתן דגש על תכנון הערים ברחבי הארץ. התכנון והבנייה התרכזו בעיקר בצורך לספק דיור שיאכלס את העולים הרבים שהגיעו למדינה החדשה שהיתה בתחילת דרכה. אולם מאז נעשתה כברת דרך של ממש בכל הנוגע להיבט התכנוני וליצירת מרחב פרטי וציבורי מיטיב עם האוכלוסייה שהלכה וגדלה, ואיתה גם צמיחתן של שכונות חדשות.
בונים מחדש או מחדשים
מאז הקמתה, ישראל נמצאת במרוץ בלתי פוסק למציאת פתרונות דיור לאכלוס מהיר לתושביה, כשבמקביל קמות ערים חדשות והקיימות אינן מפסיקות להתרחב ולצמוח. השכונות הראשונות התאפיינו בבנייני רכבת צפופים עם פיסות דשא קטנטנות, לצד שדרות של חנויות שהפכו למרכזים מסחריים. אלא שברשויות המקומיות הבינו שהמצב שבו בעיר אחת יש אזורים מטופחים וחדשים ובקצה השני שכונות מוזנחות וישנות אינו יכול להימשך. תוכניות ממשלתיות להתחדשות עירונית אומצו בחום, בין היתר, בשל היתרונות שהן מביאות איתן מבחינת שיפור ושדרוג התשתיות, הנראות, ערך הנכסים והחיבור הקהילתי באמצעות סביבה חדשה ומטופחת שעונה על כל הצרכים, החל בתחבורה, דרך מסחר וחינוך וכלה בפנאי ותרבות.
בכך, אל תוך השינוי הפיזי, הוכנסו גם מרכיבים שבעבר לא הושם עליהם דגש כמו הפן החברתי, הכלכלי והקהילתי, והיכולת לייצר באמצעות תכנון עירוני נבון מוביליות חברתית והעצמה של שכונות ישנות ואוכלוסיות דלות אמצעים, שכעת ייהנו מנכס ששווה הרבה יותר ושכונה המציעה להם הרבה יותר.
תכנון הערים בשנים האחרונות אינו מתאפיין רק בהתחדשותן של שכונות ישנות אלא נותן מענה בהווה ובעתיד גם לשכונות חדשות. הצמיחה המואצת במספר התושבים בכל עיר חייבה חשיבה מחודשת באשר לתכנון הערים בהתאם לקצב גדילתן. ערים חדשות שנבנות או מתפתחות כמו לדוגמה חריש יכולות לתכנן לפרטים שכונות חדשות ולבנות תשתיות, מוסדות חינוך ובנייני מגורים עוד לפני האכלוס. הסכמי גג שנחתמו לבניית עשרות אלפי יחידות דיור באשדוד, דימונה או עפולה, כבר לוקחים בחשבון את החשיבות שביצירת סביבת מגורים מזמינה וכוללים בתוכם גם מסלולי הליכה ורכיבה על אופנים, ריאות ירוקות, מרווחים בין הבניינים שמונעים צפיפות וגם חיבורים לכבישי יציאה שימנעו פקקים. כך, הופכת סביבת המגורים להרבה יותר מבית והמרחב הציבורי למקום מפגש חברתי וקהילתי.
אבל מה קורה בערים ישנות יותר, שבהן אין ממש קרקע לבנייה ויש בעיקר בניינים ותיקים בני עשרות שנים שמצבם רעוע? שם מחפשים דרך יצירתית, ואת הפתרון לחלק מהבעיות מוצאים בתכנון עירוני חדש, מוקפד ומותאם לעת הנוכחית, תוך ראייה קדימה לעתיד, הן מבחינת גידול האוכלוסייה והן מבחינת הצרכים שמשתנים.
גם ברשויות המדינה הבינו את הצורך הבוער בהקמת ערים שלא יעניקו מענה רק למחסור בדירות, אלא יספקו שורה של אמצעים ושירותים לסביבת חיים מותאמת ומיטבית. במרוצת השנים גובשו ואומצו עוד ועוד תוכניות ששינו את פני המרחב בשכונות ותיקות, ועיקרן תכנון עירוני מהיסוד של מתחמים עירוניים שלמים. תוכניות התחדשות עירונית – פינוי בינוי או תמ"א, אומצו במהרה על ידי ראשי הרשויות שראו את ההזדמנות בשינוי הסביבתי, לצד יזמים שזיהו את ההזדמנויות הכלכליות. החיבור הוביל עד כה לשינוי מקיף ונרחב של אזורי מגורים בתוך ערים כמו יהוד-מונוסון, רחובות, תל אביב, גבעתיים, רמת גן, בת ים, אשדוד, אור יהודה, רמלה וערים רבות נוספות, שיוספו לשטחן אלפי יחידות דיור. התכנון המחודש גם שומר על הצביון השכונתי והעירוני וגם משדרג אותה בהנחת תשתיות חדשות, פיתוח סביבתי נופי, תחבורה וכבישים, תוך התבססות על הזהות המקומית הקיימת. בנוסף, התכנון כולו מקפיד לשמור על הנוף הטבעי והמשאבים הסביבתיים, תוך חיסכון באנרגיה באמצעות בנייה מתקדמת או ירוקה.
התכנון העירוני שומר על מבנה העיר אך מכניס בצורה יצירתית אלמנטים חדשים לשכונות קיימות או חדשות, תוך מתן מענה לאוכלוסייה שמתגוררת בה וגם לצפי הצמיחה של העיר כולה. במסגרת התהליך, נשמרים חמישה כללים מרכזיים המתייחסים לעיצוב העירוני: בטיחות, תחבורה עירונית, תכנון ופיתוח הסביבה. כך, למשל, יותאמו המדרכות מבחינה בטיחותית לאופי האוכלוסייה: ילדים, בוגרים או זוגות צעירים עם ילדים; שבילי אופניים נסללים ולצדם אזורים שבהם אין כניסה לכלי רכב. יש הרואים בתכנון העירוני גם הזדמנות להטמיע בשכונה את התחבורה הציבורית ולתכנן את קווי האוטובוסים אל השכונה וממנה, ובכך להפוך אותה לנגישה הרבה יותר.
מתחברים למקום
את התכנון החדש מתעלים המתכננים גם כדי לייצר פתרונות עבור בעיות שמהן סבלו דיירי השכונות בערים השונות לאורך שנים. קודם להוצאת התוכנית אל הפועל, מתבצע תהליך מקדים שבו עולות ונבחנות הבעיות הקיימות והאחרות שעלול לצוץ במהלך תהליך הבנייה, תוך מתן משקל לצרכים העולים מהשטח. תכנון נכון כולל, מלבד נתונים כלליים, גם נתונים חברתיים וכלכליים.
חלק חשוב בתכנון העירוני הוא שיתוף הציבור בתוכנית, שממנו יכולות להיות תובנות שהמתכננים לא ראו. לא פעם, כמו למשל בתל אביב-יפו, הובילו תובנות התושבים לשינוי התוכניות המקוריות לאחר שהתברר כי התכנון למגדלים בשכונה שבה בניינים בני חמש קומות אינו תואם את אופי השכונה ואת תושביה.
מלבד ההתאמה לאופי הקהילתי, מרכיב חשוב נוסף הוא תכנון חיבור נכון לכבישים כדי לצמצם את הפקקים בשכונות צפופות או יצירת נתיבי תחבורה ציבוריים שיפחיתו את מספר כלי הרכב בשכונה. גם לחיי המסחר והפנאי יש משמעות רבה, כשבשנים האחרונות ניתן דגש לבנייה בשיטת עירוב שימושים המייתרת את הצורך במכוניות ומייצרת סביבה הכוללת מסחר, תעסוקה ומגורים באותו מתחם, כך שסביבת המגורים הופכת לנגישה ולמזמינה הרבה יותר ובכך מחזקת גם את החיבור לקהילה ולמקום.
הסביבה החדשה שמייצר התכנון העירוני מובילה גם לשינוי בדפוסי החשיבה, שהשתנו בעקבות הקורונה, לאחר שרבים גילו מחדש את הסביבה הקרובה והביתית. השיפור והשדרוג בסביבת המגורים שלהם כולל ריאות ירוקות, גינות, מתקני שעשועים, מסלולי הליכה וספורט, פתרונות תחבורתיים ונגישות למוסדות חינוך, ציבור, פנאי ומסחר, שבהכרח משפיעים על איכות החיים. אלה הסיבות מאחורי הגדרת התכנון העירוני כיצירת אמנות של ממש, המחייבת יצירתיות ומקצועיות המשלבות בין החזון והבנייה לבין הצרכים עליהם עונה הסביבה החדשה.
