בתקופה זו של מגפת הקורונה, סגר וחוסר וודאות שמציפה את כולנו, קל להזניח את הבריאות. אבל דווקא בתקופות מאתגרות חשוב, אפילו יותר, לשמור על הבריאות ולקיים את שגרת הבדיקות הרצויה והנדרשת.
אפשר לצאת מהבית עם מסיכה ולהגיע לבדיקה הרפואית המתבקשת, אשר תתבצע תחת ההנחיות שנקבעו. הרבה יותר מפחיד לדחות או להימנע מבדיקת ממוגרפיה למשל, ולגלות באיחור סרטן שד.
סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ בנשים בישראל ובעולם. 1 מכל 8 נשים עלולה לחלות בו במהלך חייה. על פי הנתונים של רישום הסרטן העולמי, המחלה מאובחנת מידי שנה אצל קרוב ל-5,000 נשים וגברים בישראל.
ישנם מספר סוגים של סרטן שד, ובכולם ישנה חשיבות מכרעת לגילוי המוקדם – גילוי וטיפול מוקדם מעלים בצורה משמעותית את סיכויי ההחלמה מהמחלה. הגילוי המוקדם מתבצע באמצעות בדיקת סקר שנקראת ממוגרפיה.
לאחרונה בעקבות תחלואת הקורונה אנחנו עדים לדחייה ולירידה ניכרת בשיעור ביצוע ממוגרפיה אצל נשים, דבר שללא ספק יביא לתחלואה קשה יותר ולעלייה בתמותה מסרטן השד בעתיד.
מתי מומלץ לבצע ממוגרפיה?
לפי ההנחיות של משרד הבריאות מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה בתדירות הבאה:
- פעם בשנתיים החל מגיל 50.
- לנשים שמצויות בסיכון מוגבר (למשל אם יש קרובת משפחה בדרגה ראשונה שחלתה בסרטן שד, או אם יש במשפחה מקרים רבים של סרטן שד ו/או סרטן שחלות) פעם בשנה החל מגיל 40.
גורמי סיכון ידועים לסרטן שד
- נטייה תורשתית (בלשון הרופאים: סיפור משפחתי של סרטן שד).
- טיפול הורמונלי חלופי אחרי גיל המעבר.
- השמנה.
- הופעת הווסת הראשונה בגיל מוקדם והפסקת הווסת בגיל מאוחר יחסית.
- הריון ראשון בגיל מבוגר יחסית (30 ויותר).
- עישון.
- צריכה מופרזת של אלכוהול (יותר מאשר מנת אלכוהול אחת ביום, למשל יותר מכוס יין ליום).
- סרטן השד יותר שכיח בצפון אירופה, בארה"ב ובישראל מאשר במזרח אסיה ובאפריקה.
התסמינים של סרטן שד
התסמין העיקרי הוא גוש בשד, עם זאת מאוד חשוב להדגיש שלא כל הופעה של גוש בשד היא בהכרח סימן לסרטן. לעיתים קרובות מדובר בציסטות (כיסי נוזל) או גידולים שפירים, שאינם מסוכנים כלל. לכן בכל מקרה של גוש בשד יש להיבדק על ידי כירורג שד, כדי שיקבע אם יש צורך בבדיקות נוספות.
במידה ואין תור זמין לכירורג שד ניתן גם לפנות לרופא המשפחה, שידע להפנות לבדיקות נוספות במידה וצריך, או במקרים מסוימים יידע להפנות אותך באופן דחוף אם ישנה הצדקה רפואית.
תסמינים אפשריים נוספים לסרטן שד
- שינויים בעור על פני השד ובמבנה השד.
- הפרשה דמית מהפטמה.
- שקיעה של הפטמה.
- שינויים בעור הפטמה (למשל קילוף העור).
- קשריות לימפה מוגדלות בבתי השחי.
- בגידולים קטנים אין תלונות וממצא בבדיקה עצמית, והגידול מתגלה רק בבדיקת ממוגרפיה או בבדיקת אולטרה סאונד שדיים.
כיצד מאבחנים סרטן שד?
- בדיקת רופא - רצוי להיבדק מדי פעם אצל כירורג שד כדי לקבל המלצות פרטניות בנוגע למעקב שגרתי לשם אבחון מוקדם, המלצות המותאמות לגיל ולרמת הסיכון האישית.
- ממוגרפיה - היא הבדיקה הטובה ביותר והרווחת ביותר לאבחון מוקדם של סרטן שד. ממוגרפיה היא למעשה צילום רנטגן של השד, ומאפשרת לגלות גושים קטנים שלא ניתן לחוש בהם באמצעות מישוש.
- אולטרה סאונד שדיים - זוהי בדיקה משלימה לממוגרפיה, וגם באמצעותה ניתן לגלות גידולים בשד. הבדיקה חשובה בעיקר כשמדובר בנשים שיש להן רקמת שד צפופה שמגבילה את יעילות הממוגרפיה. חשוב
להדגיש שאולטרה סאונד אינו תחליף לבדיקת ממוגרפיה, שכן גם בנשים בעלות רקמת שד צפופה ייתכנו ממצאים שנראים בממוגרפיה ולא נראים באולטרה סאונד.
- בדיקת MRI של השד - הבדיקה נמצאת בסל הבריאות למי שנמצאת בסיכון מוגבר לפתח סרטן שד על רקע גנטי, למשל מי שזוהתה אצלן מוטציה בגנים BRCA1 או BRCA2 (שני גנים שגורמים לנטייה מוגברת לחלות בסרטן השד). כמו כן, מומלצת הבדיקה למי שבמשפחותיהן יש מקרים רבים של סרטן השד ו/או של סרטן השחלות או שעברו בילדותן הקרנות לאזור בית החזה.
- ביופסיה של השד - כאשר מתגלה ממצא חשוד בשד, יש לבדוק אותו באופן ישיר באמצעות נטילת ביופסיה. הביופסיה נלקחת בהרדמה מקומית באמצעות מחט.
סוגי הטיפול בסרטן השד
- ניתוח – לרוב מדובר בניתוח שבו כורתים את הגוש בלבד (השם הרפואי הוא למפקטומיה), ובדרך כלל נוטלים גם דגימה מקשריות הלימפה בבתי שחי (מה שנקרא בלשון הרופאים ביופסיית בלוטת זקיף). לפעמים יש צורך בניתוח נרחב יותר של כל השד (נקרא מסטקטומיה) וכריתה נרחבת של קשריות הלימפה מבתי השחי. כאשר יש צורך לעשות כריתת שד מלאה, ניתן, ברוב המקרים, לעשות מיד ניתוח לשחזור השד.
- הקרנות - ניתנות כטיפול משלים בדרך כלל לאחר הניתוח.
- כימותרפיה - נדרשת רק בחלק מהמקרים, לפני הניתוח או אחריו.
- טיפולים ביולוגיים - בניגוד לטיפולים הכימותרפיים, הטיפולים הביולוגיים הם ספציפיים יותר לתאי הגידול ומפחיתים את הפגיעה בשאר הגוף, ולכן יש להם פחות תופעות לוואי. דוגמה לתרופות ביולוגיות שנמצאות בשימוש לסרטן השד הן למשל הרצפטין ולפטיניב.
- טיפולים אנטי הורמונליים – ניתנים כטיפול משלים כאשר נמצאו על פני הגידול רצפטורים להורמונים, ומטרתם להפחית את הסיכון לחזרת הגידול. דוגמה לתרופה אנטי הורמונלית היא טמוקסיפן.
סיכויי החלמה
בזכות הגילוי המוקדם בעשור האחרון חלה ירידה של כ-25% בשיעורי התמותה מסרטן השד. שיעור ההישרדות לחמש שנים מסרטן השד גבוהים יחסית בישראל: 89% בקרב יהודיות ו-84% בקרב ערביות.
ד"ר דנה פלורנטין, מומחית לרפואת משפחה של שירותי בריאות כללית
