מנתוני הרישום הלאומי לסרטן של משרד הבריאות עולה כי בישראל חיות כיום 23,583 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2013-2017 שהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה, מהן 20,825 שאובחנו עם מחלה חודרנית ו-2,758 נשים שאובחנו עם מחלה ממוקדת.
"בשנת 2017 היווה סרטן חודרני של השד כ-1/3 מכלל הגידולים החודרניים בנשים. בסה"כ אובחנו בשנה זו 4,649 חולות חדשות עם סרטן חודרני של השד. עיקר התחלואה - הן בסרטן חודרני והן בסרטן ממוקד של השד - הוא בנשים מעל גיל 50; הסיכון הגבוה ביותר נצפה בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות, והוא בדרך כלל גבוה יותר בנשים יהודיות ואחרות (נוצריות שאינן ערביות וכאלה ללא סיווג דת) בהשוואה לנשים ערביות", מסבירה פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות.
לדברי משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, הגילוי המוקדם הוא בעל חשיבות עצומה בעיקר בתחום סרטן השד. "ישראל היא בין המדינות המובילות בשיעורי הריפוי של נשים מסרטן השד, בזכות העלייה בשיעור הגילוי המוקדם, עליית המודעות למחלה ושיפור אפשרויות הטיפול. חשוב שהנשים ייקחו אחריות על בריאותן, יקפידו לנהל אורח חיים בריא, לבצע בדיקות על פי ההנחיות בהתאם לגיל, ולהכיר את הגוף ומצבו הרגיל, כך שבכל מצב, אם מתגלה שינוי, יוכלו לפנות מיד לרופא ולהתעקש על בירור טיבו", מדגיש בר חיים.
בקרב הנשים הערביות בישראל נצפתה עלייה מובהקת בשיעור המקרים החדשים שאובחנו במשך כל התקופה, בקצב של 1.7% בשנה. כנראה על רקע אימוץ אורח חיים מערבי יותר, כמו ילודה בגיל מבוגר יותר, ירידה במספר הלידות לאשה, ירידה בהנקה, עליה בשיעור ה- BMI, עליה בצריכת מזון פחות בריא ועוד. בקרב הנשים היהודיות המגמה התקופתית נותרה יציבה.
ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן השד בישראל בקרב נשים שאובחנו בתקופה 2007-2011 גבוהה יחסית: 90% בקרב יהודיות ו-84% בקרב ערביות. השיעורים המקבילים במי שאובחנו בשנים 1996-2000 היו, בהתאמה, 84% ו-73%.
בשנת 2017 נפטרו מסרטן חודרני של השד 1,078 נשים בישראל. זהו הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים, האחראי לכ–1/5 מכלל התמותה מסרטן בנשים יהודיות ואחרות ובנשים ערביות. עיקר התמותה הוא בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות. כ-13% מהנפטרות (142 נשים) היו צעירות מגיל 50 בעת פטירתן.
בקרב יהודיות ואחרות, התמותה מסרטן חודרני של השד בתקופה 1996-2017 ירדה במובהק, בקצב של כ-2% בשנה. בקרב נשים ערביות המגמה הייתה יציבה במשך כל התקופה.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי לשנת 2018, סרטן השד הוא הראשון בשכיחותו מבחינת היארעות ומבחינת תמותה בקרב נשים בעולם. בהשוואה למדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם, ישראל נמצאת במקום ה-26 מבחינת היארעות, ובמקום ה-64 מבחינת תמותה מסרטן השד. האבחון המוקדם והטיפול העדכני, מובילים לשיפור שיעורי הריפוי וירידה בשיעורי התמותה.
בקרב החולות לגביהן קיים המידע ברישום הסרטן של משרד הבריאות, בזכות התוכנית הלאומית לאבחון מוקדם של סרטן השד שיזמה האגודה למלחמה בסרטן - ממשיכה מגמת העלייה בתחום האבחון המוקדם: אחוז הנשים שאובחנו עם מחלה בשלב מוקדם (ממוקד או מקומי) היה 66% בשנת 2017, ו- 64% ב- 2016, לעומת 58% מהחולות שאובחנו בשנת 2005. המגמה התקופתית בשיעור המקרים החדשים שאובחנו בשלב מוקדם במיוחד (סרטן ממוקד של השד): בשנים 1996-2017 הייתה של עלייה מובהקת בשתי קבוצות האוכלוסייה: ביהודיות ואחרות קצב העלייה בשנים 1996-2000 היה של 11% לשנה; קצב זה התמתן ל-2.2% לשנה בשנים הבאות, 2000-2017. בערביות שיעור העלייה היה 3.3% לשנה במשך כל התקופה.
אבחון מוקדם: המלצות משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן
- ביצוע סריקה בממוגרפיה לנשים בגילי 50-74. ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה הנחשבת נכון להיום, לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהות אותו במישוש.
- ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, נהוגה בישראל תוכנית סריקה בממוגרפיה לנשים הנמצאות בסיכון רגיל, המופעלת בשיתוף משרד הבריאות וכל קופות החולים. התוכנית כוללת נשים בגילאי 50-74 בסיכון ממוצע למחלה, עבורן מומלצת בדיקת ממוגרפיה שגרתית אחת לשנתיים. במסגרת התוכנית, נשלח לנשים בגיל 50-74 זימון לביצוע הבדיקה. שיעור ההיענות לביצוע הבדיקה בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD, ונכון לשנת 2017 עומד על 70.5%.
- על פי המלצה של ועדה שהוקמה בשנה שעברה בראשות פרופ' ליטל קינן בוקר, נשים בגיל 45 תוכלנה לפנות לרופא כדי לקבל מידע על היתרונות והחסרונות בסריקה בגילאים אלו. במקרה ותחלטנה להיבדק, הבדיקה תיכלל בסל התרופות והטכנולוגיות.
- נשים בנות 40 ומעלה או קודם לכן על פי המלצת הרופא, הנמצאות בסיכון מוגבר למחלה מסיבות שונות, עבורן מומלצת ממוגרפיה אחת לשנה. נשים שאובחנו עם מוטציה גנטית, זכאיות לבדיקה MRI שנתית, שגם היא כלולה עבורן בסל.
המלצות לנשים בסיכון רגיל
- להכיר את השדיים, בכל גיל ובכל מצב (היריון, הנקה וכד'). אם מתגלה ממצא או שינוי כלשהו לפנות לרופא.
- המומחה בבדיקת שד (בדיקת שד ידנית לא הוכחה כאמצעי המפחית את התמותה מסרטן השד).
המלצות לנשים בסיכון גבוה ולבעלות היסטוריה של סרטן במשפחה
- לנשאית גנטית ולאישה שקרובת משפחה שלה בדרגה ראשונה (אם, אחות) חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או מוקדם יותר, בהתאם להמלצות הרופא.
- לנשאית מוטציות בגנים BRCA 1/2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה. הבדיקה מומלצת גם לנשים שהוגדרו כבעלות סיכון של יותר מ-20% לחלות בסרטן השד במשך חייהן. פירוט של כל ההתוויות המאושרות בסל, ניתן למצוא באתר משרד הבריאות.
- אישה/נערה שעברה הקרנות לבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ומומלץ כי תבצע מעקב רפואי לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.
המלצה על ייעוץ גנטי
- אישה שחלתה בסרטן שד או שחלה, גם אם אין לה סיפור משפחתי, חשוב שתפנה לייעוץ גנטי שבעקבותיו יוחלט אם יש צורך בבדיקה גנטית. התשובה עשויה להשפיע על אופן הטיפול שיוצע לה, אם וכאשר תאובחן, והיא תוכל לשקול אפשרויות להפחתת הסיכון שלה.
- לאישה שקרובת משפחה שלה מדרגה ראשונה חלתה בסרטן שד או שחלה, מומלץ לקבל מרופא המשפחה הפניה לייעוץ גנטי. במסגרת הייעוץ, תתקבל החלטה אם על האישה לבצע בדיקה גנטית לשלילת או למציאת גורם סיכון תורשתי למחלה.
- אישה שאובחנה כנשאית המוטציות בגנים BRCA 1/2, יכולה להפחית את הסיכון לחלות. ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל גם ביחס לטיפול תרופתי, המפחית את הסיכון לחלות.
לסל התרופות והטכנולוגיות 2020, הוכנסה בדיקה לנשאות גנטית BRCA 1/2 לנשים יהודיות בריאות, ששני הוריהן ממוצא אשכנזי (גם ללא סיפור משפחתי).
הנתונים, באדיבות האגודה למלחמה בסרטן, נכונים לשנת 2017: בשל מורכבות האיסוף, המידע החדש ביותר ברישום הלאומי לסרטן, מתייחס לשנת 2017, והוא העדכני ביותר, נכון להיום
