ארבעה עשורים הם תקופה מכובדת, ארוכה ומלמדת כדי להכיר את אבולוציית בריאות השד בישראל ואפילו להשפיע עליה. לד"ר מיה כהן, מומחית ברדיולוגיה, שהחלה דרכה בבית החולים בילינסון ובשנים האחרונות מנהלת את יחידת דימות השד בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר, יש מסר אחד חשוב לכל הנשים, וגם לגברים: גילוי מוקדם מציל חיים.
"בדיקות ממוגרפיה ואולטרה סאונד שד לגילוי מוקדם, מפחיתות תמותה, חד משמעית. אין על כך עוררין והדבר מגובה באינספור הוכחות מחקריות", קובעת ד"ר כהן.
אפילו בימי קורונה, כשתשומת הלב הבריאותית מכוונת למלחמה במגיפה, מדובר בבדיקות שחובה לבצע ולא לדחותן. "אני כל הזמן אומרת לנשים, יש עוד מחלות מלבד קורונה וצריך לבוא ולהיבדק".
ממוגרפיה ואולטרה סאונד שד הן בדיקות שונות שמשלימות אחת את השנייה. מה תורמת כל אחת מהן למידע על בריאות השד?
"בדיקת ממוגרפיה היא צילום רנטגן של השד, הבדיקה שנחשבת כיום כבדיקת הבסיס לגילוי מוקדם של סרטן השד. בדיקת האולטרה סאונד, היא בדיקה משלימה לממוגרפיה, ואותה מומלץ לבצע גם אצל נשים צעירות לפני גיל הסיכון שחשות בגוש, או שמישהו בדק אותן והרגיש גוש. זו שיטה נהדרת לאבחן גושים כי האולטרה סאונד, לא רק רואה אותם כשהם מאוד קטנים הוא גם יודע להבדיל האם מדובר בגוש נוזלי (ציסטה) לבין גוש מוצק, וזה כבר סיפור אחר. אולטרה סאונד משלים את הממוגרפיה כאשר יש לאישה שד סמיך. מדובר בשד שרוב רובה של הרקמה בתוכו היא רקמה בלוטית ויש נראות של רקמת שומן. ככל שיש יותר רקמה בלוטית כך הרגישות של הממוגרפיה יורדת ואנחנו עלולים להחמיץ ממצאים, והאולטרה סאונד פותח לנו את החלון לאותם ממצאים שאנחנו עלולים להחמיץ בממוגרפיה. כך שגם אישה בגיל 70 שיש לה שד סמיך, תזדקק תמיד לתוספת של אולטרה סאונד לממוגרפיה. זה לא כך בנשים שרוב רקמת השד שלהן היא רקמה שומנית והשד מאוד נוח לקריאה בממוגרפיה, כאן יכולת האבחון שלנו מאוד גבוהה", מסבירה ד"ר כהן".
מתי מומלץ לבצע את הבדיקות האלה?
"לגבי הגיל יש כמה אסכולות: משרד הבריאות הישראלי ממליץ לנשים שאינן בקבוצת סיכון, להיבדק אחת לשנתיים מגיל 74 - 50. בעולם מדברים הרבה על סקר לגילוי מוקדם לפי דרגת הסיכון שבה האישה נמצאת, אבל בגדול בארה"ב למשל ההמלצה היא להתחיל להיבדק בגיל 40. בין גילי 40 ל-45 לעשות פעמיים ממוגרפיה ומעל גיל 45 כל שנה, כל זאת לנשים שאינן נמצאות בקבוצת סיכון".
באיזו מהגישות את תומכת?
"אני סבורה שאישה צריכה להתחיל להיבדק בגיל 40, ומ-45 כל שנה".
בשנים האחרונות היו חידושים בממוגרפיה ובאולטרה סאונד?
"היה חידוש שהוא למעשה חידוש ישן, שקיים בשוק כבר 14 שנה: ה- Tomosynthesis - ממוגרפיה בתלת מימד. מדובר בבחינה של השד כשהוא מונח כמניפה פרוסה כמספר הפעמים שהשד עובר בצילום. צילום כזה מאפשר 'לדפדף' ולראות כל מילימטר או כל שני מילימטר ולהפריד בין רקמת השד. השיטה הזו מציפה למעלה ממצאים שיכולים להיות מוסתרים ע"י רקמת שד שמונחת אחת על השנייה בצילום הרגיל של הממוגרפיה. חידוש זה הוכח כטוב במיוחד לאותם שדיים סמיכים, שבהם יש הרבה רקמה בלוטית, וממצאים מחשידים עלולים להסתתר מאחורי הרקמה הבלוטית. בדיקת ממוגרפיה בתלת מימד קיימת במדיקל סנטר ובבתי החולים, במיוחד בכל בתי החולים של הכללית. באמצעות התלת מימד מתווספים חידושים נוספים כמו האפשרות לעשות ביופסיות מונחות שמדייקות את המחט לתוך השד אותו צריך לדגום".
מה התחדש בבדיקת האולטרה סאונד?
"כאן החידוש הוא תמיד בשיפור הרזולוציה, ובעתיד תיכנס, כך אני מאמינה, גם ההזרקה של חומר ניגודי לאבחון נגעים שיש בהם כלי דם שמאפיינים גוש ממאיר".
היכן נמצא תחום דימות השד בישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם המערבי?
"ישראל נמצאת במקום ממש טוב. אנחנו מצוידים, יש לנו את הידע, אנחנו מצוינים ולא נופלים בדבר ממרכזים מובילים בדימות השד בעולם. גם בעובדה שבדיקות הסקר לגילוי מוקדם נמצאות בסל הבריאות מגיל 50. חשוב לציין שבחלק מהקופות, ובכללן הכללית, משרד הבריאות מכיר בבדיקות אלה גם אצל אישה בת 45 שהרופא שלה מפנה לבדיקה".
כיצד את חווה אותנו הישראליות ברמת המודעות?
"המודעות הלכה ועלתה והיא הולכת ועולה. כשנשים בגילאי 40-50 רואות מסביבן את התחלואה מקרוב, אצל חברות או שכנות הן מגיעות להיבדק וזה נפלא. בשבוע שעבר נכנסה לחדרי אישה בת 40 שבאה לעשות ממוגרפיה ואולטרה סאונד. כששאלתי אותה מדוע הגיעה היא אמרה 'זה חודש המודעות לסרטן השד ואני רוצה להיבדק'. אמרתי לה 'תבורכי', היא עשתה ממוגרפיה ולמחרת כבר עשיתי לה את הביופסיה לסרטן השד. היא בפירוש הצילה את עצמה כי הגידול היה קטן, בקושי 1 ס"מ. אף אחד לא היה מצליח להרגיש אותו במישוש והיא באה מתוך מודעות ופשוט הצילה את עצמה. כשאני עושה למישהי ביופסיה, אני גם זו שמוסרת לה את התשובה, אני מזמנת אליי לתשובה כעבור מספר ימים כל מי שאני חושדת שיש סיכוי קטן שהתשובה תהיה שיש לה סרטן שד. זה כל מה שעומד מאחורי בדיקות הסקר והישראליות יותר ויותר מודעות לזה, הן קוראות על זה ברשתות החברתיות ומדברות על זה. אין ספק שעדיין יש קבוצה של נשים שלא מגיעות להיבדק, חלקן מונעות מפחד, ואצל חלקן הדבר לא נמצא בכלל ב- State of Mind. אבל אין ספק שיש עלייה גדולה במודעות, ורואים זאת בכל המגזרים. ויחד עם זאת, אני עדיין חושבת שהחינוך למודעות צריך להיות גבוה יותר. בארה"ב לדוגמה בחודש המודעות אישה נכנסת לרשת כלי בית וכל המחלקות צבועות בוורוד, היא לא יכולה להתעלם מהמסר וזה נפלא בעיניי".
כאישה וכרופאה שפוגשת כל כך הרבה נשים ומתמודדת עם רגעי חרדה, מה זה עשה לך במהלך השנים?
"אני מודעת לחרדה, לכן כשאישה נכנסת לאולטרה סאונד אני מקפידה לומר לה 'הממוגרפיה שלך בסדר', וכבר חצי מהלחץ יורד. כשאני רואה משהו חשוד וחושבת שיש סיכוי מסוים, ולו הקטן ביותר, צריך לבדוק אותו, אבל חשוב להוריד את רמת החרדה. לאישה אצלה מתגלה סרטן שד יש דרך ארוכה לעשות עד, ובתקווה, שתחלים ממנו. לכן אני חושבת שחלק משמעותי וחשוב הוא לתת לאישה תקווה וכוחות לצאת למלחמה – כי זו מלחמה. להגיד שהשתניתי ב-40 השנה שאני עוסקת בנושא, ממש לא. אני חיה את המקרים האלה, עסוקה בהם ומביאה אותם הביתה. יש מקרים רבים שהולכים איתי לאורך השנים, אבל המקרים הנפלאים הם של נשים שאני מכירה מהיום שהן חלו והיו צעירות בתחילת גיל ה-40 ואולי לפני והיום אני רואה אותן באות לביקורת. היה לי מקרה של צעירה בת 36 שבאה לבדיקה לאחר שהרגישה משהו כשמיששה. היא עברה כריתת שד ושחזור, התחתנה והיום היא אם לילדים, והיא לא אחת. ויש לצערי גם את אלה שאיבדתי".
מה קורה במקרי סרטן שד אצל גברים?
"כאן מדובר ב-1% מכלל מקרי סרטן השד. האבחון מתחיל בדרך כלל מאולטרה סאונד, מכיוון שהתלונה של הגבר היא גוש ואצל גבר קל מאוד למשש. עושים כמובן גם ממוגרפיה אבל בדרך כלל הבדיקה הראשונה היא אולטרה סאונד. יש גברים שהם נשאים של המוטציה והם באים לממוגרפיה ואולטרה סאונד כבדיקות סקר".
מתי משתלב כירורג שד?
"לדעתי חשוב מאוד שלכל אישה יהיה כירורג שד. מישהו שמכיר את השד שלה, יודע מה הוא מישש בבדיקה הקודמת לפני שנה ומה השינויים שהוא מרגיש היום. זו גם כתובת מצוינת לאישה אם היא מרגישה גוש בשד, כאב בשד או כל חשד אחר. יחד עם זאת המקום של בדיקת כירורג שד הוא לא כשעושים את האולטרה סאונד אלא חצי שנה אחרי. משום שהאולטרה סאונד הוא מימוש אולטימטיבי ויכול לראות דברים הרבה יותר קטנים ועמוקים ממה שיד אדם יכולה אי פעם למשש. בכל מקרה, אני בהחלט חושבת שטוב שלאישה יהיה 'אבא' או CASE MANAGER בתחום השד".
מהם הכישורים האישיים להם נדרשת סטודנטית לרפואה שחושבת להתמחות בדימות שד?
"מעבר להיותה מקצועית בתחום הרדיולוגי, היא צריכה להיות רגישה, סבלנית ואמפטית לאישה שעומדת מולה חוששת ומצפה לשמוע את תוצאות הבדיקה. אני רואה היום את הרופאות הצעירות שמתמקצעות בדימות השד בבלינסון – לכולן יש את זה, והן דור העתיד".
