מי שהשתתף בסיור מקדים בחדרי לידה - טרנד חזק בשנים האחרונות - בוודאי שם לב לכך שהם זהים זה לזה בעיצובם. מהעיצוב הכללי ועד הפרט הקטן ביותר. המטרה היא, מסביר יקיר יניב, מייסד חברת ED&U המתמחה בהנדסת גורמי אנוש ויו"ר האגודה הישראלית לארגונומיה ולגורמי אנוש, היא להבטיח שליטה מהירה של הצוות הרפואי בתהליך הלידה, או במילים פשוטות יותר - שהאחות תדע במהירות ובמדויק שהגאזה הרפואית שוכנת במגירה השלישית מימין, בכל חדר וחדר.
"המטרה היא למנוע טעויות שעלולות להתרחש במצבי לחץ", מוסיף יניב, שחברתו מתמחה בהטמעת גורמי אנוש בפיתוח ועיצוב מוצרים המתאימים בצורה הטובה ביותר לצרכים הפיזיים והקוגניטיביים של המשתמשים. "באותה מידה חשוב שהאינפוזיה תתלה בגובה מסוים בהתאמה לצרכים של המטפל או הרופא המרדים. זה נכון גם למכשירים לשימוש עצמי. אם אני מפתח משאבת אינסולין לחולי סכרת למשל, אני חייב לוודא שהמכשיר יהיה קל וברור לתפעול, שכן מתן מנה כפולה של אינסולין עלול לגרום לנזק. תחום הנדסת גורמי אנוש מתמקד בחוויית המשתמש ופיתוח מוצרים קלים לשימוש ואינטואיטיביים. כשאנו עוסקים בפיתוח מוצרים רפואיים, או ארגון תהליכי עבודה בתחום הרפואי, אנו יודעים שזה תורם לשיפור איכות הטיפול הרפואי והבטיחות של החולים".
דיברת על תכנון תהליכי עבודה. תוכל לתת דוגמה לכך?
"נתבקשנו לבצע מחקר על חדרי מיון ושמנו לב לקשיים בזימון רופא מומחה, נניח רופא עיניים, לחדר המיון (מלר"ד). הרי אותו רופא או רופאה עסוקים מאוד ולא נרצה להפריע להם בעבודתם או בהפסקה. לכן, תהליך העבודה צריך להיות כזה שמזמן את הרופאים המקצועיים בחלונות זמן מסוימים.הפתרון בסופו של דבר היה פיתוח של מסכי תצוגה ייעודיים ואפליקציית מובייל, שמנהלים את הזימונים האלה בצורה יעילה וברורה.
"הפעילות שלנו נועדה להבין את עולם המשתמשים, במקרה הזה צוות המלר"ד מצד אחד והרופאים המומחים מצד שני, ואנחנו עושים זאת על ידי מחקר, שיח, התבוננות ותצפית על סביבת העבודה. המטרה היא להבין את האילוצים הארגוניים שבהם נתון הצוות הרפואי ולאפשר להם לבצע פרוצדורות רפואיות באופן יעיל, ללא סיכונים וללא טעויות".
מה לזה ולהיבטים קוגניטיביים?
"כל הנושא של הנדסת גורמי אנוש וממשק משתמש נשען על קוגניציה אנושית - איך המשתמשים הפוטנציאליים קולטים ומעבדים מידע ואיך הם מגיבים עליו. כדי לעצב מוצר, מערכת או סביבת עבודה, נדרשת הבנה מעמיקה של מה המשתמשים רואים ומה הם אמורים לעשות, כדי להבטיח שיעשו זאת בצורה בטוחה, פשוטה ויעילה".
סקר סיכוני שימוש
את הקשר עם יזמים המפתחים מכשור רפואי מעדיפים ב-ED&U להתחיל כמה שיותר מוקדם, כדי להטמיע עקרונות הנדסת גורמי אנוש כבר בשלבי תכנון המוצר. הוא מאפיין את המוצר, בודק אותו ומספק ליזם מעטפת שלמה, מקצה לקצה, שכוללת היבטי עיצוב תעשייתי והנדסת גורמי אנוש.
אך בתכנון ועיצוב מכשירים רפואיים יש לקחת בחשבון גם את הדרישות הרגולטוריות שמציבים גופים כמו ה-FDA האמריקאי, ששם דגש על ניטור מוקדם של סיכוני השימוש. "כדי להכניס מוצר לשוק האמריקאי או האירופי, אתה חייב לעבור אישור קליני, שנועד לוודא שהמוצר מספק את מה שהובטח על ידי החברה המפתחת, אך גם לבצע בדיקות שמישות (Usability), שמטרתן להבטיח את בטיחות השימוש, ללא נזק למטפל או למטופל. זה מצריך את היזם לבצע תהליך מקיף של בדיקות".
מה כולל התהליך?
"מדובר בתהליך מאוד מסודר ומוגדר בתקנים. זה מתחיל בסקר סיכוני שימוש שנועד לזהות את הסכנות שיכולות להיגרם משימוש לא נכון. ניתוח הטעויות האפשריות מאפשר ליישם פעולות מתקנות בעיצוב. לאחר מכן אנו מבצעים סקר שמישות בקרב אוכלוסיית היעד - רופאים, טכנאי רנטגן, אחיות בחדרי ניתוח וכדומה במקרה של ציוד רפואי, או חולים ומטופלים במקרה של מכשיר רפואי לשימוש עצמי או ביתי. אנחנו ממש צופים במשתמשים ומתשאלים אותם. בסוף התהליך אנחנו כותבים דוח מפורט שמתעד את כל מה שהיה וכולל גם המלצות".
מענה סינרגטי
יקיר יניב הגיע לעולם הנדסת אנוש מהתעשייה. לאחר שהשתחרר משירות קבע בחיל האוויר, הוא למד הנדסת מכונות ויזמות במכללת "צור" בתפן, מייסודו של סטף ורטהיימר, שפעלה ברוח חזונו של מייסד "ישקר". בסיום הלימודים אף השתלב בתעשיית הפלסטיק באזור, שם נחשף באופן עמוק לתחום התעשייה ועסק בהיבטים שונים של פיתוח מוצרים. הוא היה שותף לצוות גדול של מהנדסים ומעצבים שפיתחו מוצרים, בעיקר בתחום הפלסטיקה, והתוודע לצורך לקחת בחשבון את כל ההיבטים הפיזיים והאנושיים בתהליך העיצוב.
התחנה הבאה הייתה HP Indigo שהייתה נקודת מפנה בחייו המקצועיים, בשל המעבר שעשה מהנדסה וטכנולוגיה להנדסת גורמי אנוש. התחום שבה את ליבו והוא התעמק בו יותר ויותר, כשהוא חוקר במיוחד היבטים ארגונומיים וממשק משתמש, בד בבד עם לימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי בטכניון. "מה שמשך אותי היה הנדסת אנוש, אך הדבר לא התאפשר ב-HP Indigoולכן, אחרי 12 שנה, בינואר 2015, הקמתי עם קולגה ללימודים את ED&U".
מיהם הלקוחות כיום?
"בעיקר לקוחות שמפתחים מערכות מורכבות, כמובן בתחום המכשור הרפואי אך גם בתחומים אחרים כמו מכונות תעשייתיות, בתים חכמים, מוביליטי וטכנולוגיות צבאיות. אנחנו עובדים עם חברות גדולות כמו לומינס, בעיקר בצד של אסתטיקה רפואית, שם אנחנו עוסקים בעיצוב ממשק משתמש למכשירים להסרת שיער, או חברת מדטרוניק, שם אנחנו משתתפים בעיצוב ציוד לחדרי ניתוח בהיבטים ארגונומיים וגרפיים. אבל אנחנו עובדים גם עם חברות סטארט-אפ שמפתחות פיתוחים ייחודיים, כמו למשל חברת הסטארט-אפ ביוניקס (Beyeonics) מחיפה, שפיתחה מערכת ראש הכוללת משקפי מציאות רבודה למנתחי עיניים. הטכנולוגיה מבוססת על מערכת הראייה של הקסדה החכמה של אלביט, אשר משולבת במטוס F-35".
מהו פרופיל העובדים?
"אנחנו מעסיקים כיום 15 עובדים בשלושה תחומים: עיצוב UX/UI - בו מועסקים האנשים הכי טובים והכי מנוסים בתחומם; ארגונומיה - בתחום זה רוב העובדים באים מרקע של מקצועות טיפוליים, אשר עוברים אצלנו הכשרה לתעשייה והם עוסקים בפיתוח ועיצוב מוצרים רפואיים, כמו למשל קביים או מערכות ראש, בהם נדרש ידע וניסיון בנושאים כמו משקלים ומידות או יכולת אחיזה; הנדסת גורמי אנוש - בתחום זה מועסקים אצלנו גם מהנדסים וגם פסיכולוגים, בעיקר בצד המחקרי. אני חושב שהיכולת שלנו לתת מענה סינרגטי בכל התחומים שהזכרתי היא באמת יוצאת דופן בשוק הישראלי".
ומהו החזון?
"ברמת החברה, אנחנו שואפים לעמוד בקו הראשון בתחום של הנדסת גורמי אנוש. אנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים ונרצה להמשיך ולהתפתח בתחום הייחודי הזה, כולל בחו"ל. ברמת הלאומית אני מקווה שהתעשייה הישראלית תשכיל לשלב את התחום של הנדסת גורמי אנוש כחלק בלתי נפרד מתהליכי הפיתוח והייצור של מוצרים, במטרה להפוך את המוצרים לטובים יותר, קלים ונוחים יותר לשימוש, המונעים טעויות בשימוש".
בשיתוף ED&U
