העולם הופך מודע יותר לסביבה, חומרים ידידותיים חודרים אט אט לשוק, ושיטות בנייה בנות קיימא מחלחלות ונעשות שכיחות יותר. בניינים ובתים מתמלאים בצמחייה ירוקה, והצבע הירוק מככב בעיצוב הפנים. כשהמגמה הירוקה עוטפת מכל עבר, מתרחש שינוי תודעתי ויחד איתו ההבנה כי שיטות בנייה בנות קיימא מועילות לא רק לסביבה, אלא מציעות יתרונות משמעותיים לחברות ולבעלי בתים פרטיים.


"בנייה ירוקה היא גישה מערכתית כוללת לתכנון, לבנייה ולתפעול של בתים, המיושמת משלב התכנון המוקדם ועד למגורים בהם", מגדיר משרד הכלכלה והתעשייה באתר הרשמי שלו. "הגישה הזו מביאה תועלת רבה הן לדיירים המשתמשים בבתים והן לקבלנים הבונים אותם על ידי הקטנת הצריכה של משאבים ושיפור תנאי המגורים בבתים". כשבונים בתים ירוקים, יוצרים סביבה בריאה ונוחה ומונעים פגיעה במשאבים טבעיים ובאיכות החיים.


בידוד מיטבי ועצמאות אנרגטית
ישראל שואפת להגיע לחיסכון של עשרות אחוזים בצריכת משאבי הטבע והאנרגיה, בעלויות הטיפול בפסולת ובפליטות המזהמים לאוויר, אולם בתחום הבנייה הפרטית עדיין לא עברה כברת דרך. "דווקא בעבר תכננו נכון יותר קירות מבודדים והשתמשו באוורור פסיבי, הרגישו את השטח ובנו בהתאם לתנאים המצויים", אומר אדריכל יוסי קורי, בעל משרד גאוטקטורה המתמחה בתכנון חדשני ואקולוגי. "המצאת המזגן ואיתו עלויות האנרגיה והמים מהוות נטל על ההכנסה השוטפת, ומבנים נבנים בצורה בזבזנית עם חובת הפעלה של מזגן או חימום וחומרים רעילים".


כמי שמתמחה בבנייה אקולוגית, מציין קורי כי עקרונותיה מתבססים על בידוד מיטבי בקירות ועל יכולת לעצמאות אנרגטית, כשמוסיפים לבית מערכת פוטו וולטאית (סולארית). "אבל הכול מתחיל ונגמר בתכנון חסכוני מדוקדק של המבנה – העמדה, אחוז הזיגוג והפניה של הצללות בהתאם לנתוני השמש והרוח. לאלה מצטרפים חומרים טבעיים וידידותיים לסביבה, ללא רעלים או נזקים משמעותיים לאוצרות הטבע ועשרות פרמטרים נוספים".


בנייה אקולוגית-ירוקה החלה בעולם בשנות ה-60 ושמה דגש על חומרים טבעיים, "אבל היה זה מענה נאיבי ולא מתועש", הוא מסביר. "בארץ החל העיסוק בבנייה הירוקה במדרשת שדה בוקר באופן אקדמי ניסויי שמותאם לאקלים מדברי בלבד, ורק בשנות ה-90 החלה בעולם הסתכלות על בנייה ירוקה גם כטכנולוגיה מתוחכמת שמאפשרת בנייה של שכונות שלמות ויעילוּת גדולה בהרבה. הבנייה הציבורית אימצה את התקן הירוק 5281 לפני כ-20-15 שנה ומטמיעה אותו, אבל בבנייה הפרטית התקן וולונטרי ולא מחייב. יש עיריות ומועצות שדורשות לבנות לפיו, אבל גם בתוך התקן הרוב עומדים בתקן ברמה נמוכה של כוכב אחד ולא ברמה גבוהה של חמישה כוכבים".


וילה אקולוגית שתכנן קורי בארסוף מייצרת, בזכות תאים פוטו וולטאיים, פי 2 יותר אנרגיה מאשר היא צורכת, אבל אחוז הבנייה בארץ אפסי שכן הסקטור הפרטי אינו מסתכל לטווח הרחוק. בווילה נכללים חזית מאווררת מחומרים אקולוגיים המפחיתה את עומסי החום, מעטפת מבנה המייצרת הצללה בחזיתות המזרחית והמערבית וקירות מבודדים המשלבים זכוכיות אקולוגיות. נוסף לכך יש בה צמחייה חסכונית במים והחדרה של מי נגר שמקורם בגשמים, שבילי גישה מבטון ללא אפר פחמי בגוון בהיר כדי להפחית איים של חום ופטיו להכנסת אור טבעי מרוכך. בריכה ביולוגית מוצלת מיועדת לטיהור מים ולצינון רוח, ואוורור פסיבי עם חלונות משחרר אוויר חם בגובה. לאלה מצטרפים מיזוג אקטיבי באמצעות מערכות יעילות אנרגטית וחומרים אקולוגיים מקומיים, ממוחזרים ומתחדשים.


בית לתקופת חיים שלמה
חלק גדול מעיסוקה של אדריכלית שרון נוימן מ"נוימן חיינר אדריכלים" מתבסס על תכנון בר קיימא לפרק זמן ארוך ככל הניתן. "אני מאפיינת את הסיטואציה כפי שהיא היום וגם כפי שתהיה בעוד 20 שנה, כך שהמבנה יתפקד לאורך תקופת חיים שלמה", היא מסבירה. "אני מנסה להגיע למבנים שאינם אופנתיים ונכונים לרגע זה, אלא מאפשרים את כל עונות החיים, למשל דרך שמירה על גמישות חללים באמצעות הכנה מראש של מערכות. חללים כאלה יוכלו לקבל פונקציות שונות לאורך השנים עם התאמות בלבד, בלי הצורך להיכנס לשיפוץ גדול".


לדבריה של נוימן, ידוע כבר אלפי שנים שכדי ליצור בית מקיים יש להפנות אותו לכיווני האוויר השונים בצורה נכונה, לשמור על נוחות תרמית באמצעות בידוד ולתכנן הצללה פסיבית. "הכלים זמינים וקלים לשימוש. אם אתכנן קיר זכוכית שפונה לצפון, השמש אף פעם לא תציץ משם, אבל אם אפנה אותו לדרום, שם השמש גבוהה מאוד בקיץ ונמוכה בחורף, אוכל להסתפק במדף הצללה קטן כדי לשפר את המצב. במערב ובמזרח אזדקק להצללה משמעותית בצורת רפפות אופקיות ואנכיות, משום שהשמש מאירה בזוויות נמוכות ומציקות, אבל מגיעה מכיוונים אלה זרימה טובה של אוויר שמייתרת שימוש במזגן". מעבר לכך, מִחזור מים אפורים, גגות סולריים וטכנולוגיית בנייה מתקדמת מייקרים את הבנייה, אולם משתלמים יותר בראייה לטווח ארוך.
גם עצים נשירים מסייעים
שירלי דן, המנהלת משרד לאדריכלות ועיצוב פנים, הייתה בתחילת דרכה המקצועית בתחילת שנות ה-2000, כשהחלה רחשת בנוגע לבנייה ירוקה בארץ. "עוד לא יישמו אותה אבל התחלנו לשמוע על זה. היום זהו חלק משמעותי מהפרקטיות והחיסכון באנרגיה שאני משלבת בתכנון בלי להתפשר על עיצוב ואסתטיקה. העמדת הבית מותאמת לאקלים האזורי ולכיווני אוויר נכונים, עם התייחסות לאור השמש ולאוויר ושילוב הצללות כדי להעניק לבית חיסכון באנרגיה". צד דרום מחדיר אור ושמש רבים, ולכן זקוק לפחות תאורה וקירור, ובקיץ הבית לא מתחמם בזכות פתרונות הצללה כמו פרגולות קבועות או חשמליות, סוככים למיניהם ואפילו עצים נשירים. "אנשים חוששים להכניס אותם לגינה, אבל כשהם ניטעים בצד דרום, הם פורחים בקיץ ומעניקים הצללה טובה ואז פחות חם בבית. בחורף הם נשירים, וכך האור והחום נכנסים לבית", היא אומרת.


חשיבות רבה מיוחסת גם לכמות החלונות וכמות האוויר שנכנסת לבית – פתחים מצד מערב מספקים אוויר טוב וצד נוסף יאפשר סירקולציה טובה. אמצעי נוסף שדן משלבת בפרויקטים בבנייה הפרטית הוא תריסים חיצוניים שמונעים מהזכוכית להתחמם מהשמש ולחמם עקב כך את הבית. "הם אסתטיים ופונקציונליים מאחר שהם משמשים כסורג, מספקים אופציות של אטימה ומאפשרים משחק בכיווני הפתיחה כדי לסנן את כמות האור מבחוץ".
אילו אמצעים נוספים את משלבת בתכנון כדי למטב את התכנון?
"על מעטפת הבית להיות מבודדת ואקוסטית והזכוכיות מבודדות עם פרופילים מתאימים מאלומיניום או מעץ ואלומיניום. הגג צריך התייחסות עם מפוח חשמלי שיוציא אוויר חם מגג רעפים או התקנה של פנלים קולטי חשמל, ואני משתדלת לשלב מערכת מיזוג VRF. ההשקעה הראשונית מחזירה את עצמה לאורך זמן. בכל מקרה מומלץ לעבוד מול מומחים ויועצים תרמיים, יועצי אנרגיה או יועצי בנייה ירוקה כדי שכלל ההנחיות יהיו ברורות".


את מרגישה שינוי גם בקרב בעלי הבתים?
"מתחילה להיות מודעות לנושא ואני משתדלת לשלב את המערכות שציינתי בכל תכנון, אבל זה עדיין לא מספיק. רובם מבינים את הערך בבידוד ובאקוסטיקה, אבל העלויות מדאיגות אותם. היום ועדות תכנון ובנייה מציבות דרישות מסוימות כמו מסתורי כביסה שיאפשרו ייבוש באוויר ולא במייבש, ואני מאמינה שהמגמה הירוקה תלך ותגבר עם הזמן".








