אישה מתעוררת בבוקר עם כאב ראש עז. היא פונה לבית החולים באזור מגוריה, עוברת בדיקת CT, ובצילום מתגלה ממצא קטן ולא ברור. מכאן מתחיל מסע שהיא נדרשת לנהל בעצמה: להבין האם הכתובת היא נוירולוג, נוירוכירורג או מומחה דימות, לקבוע בדיקות המשך ולנסות לחבר בין הממצאים, הבדיקות והתשובות שמגיעות מגורמים שונים. היא לבדה נדרשת לפענח את כל התמונה, בלי שאף אחד מלווה אותה לאורך הדרך.
פרופ' שגיא הרנוף, מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה ומנהל מרכז המוח בבילינסון מקבוצת כללית, מבקש לשנות את המציאות הזו מהיסוד: "מטופלת שמגיעה עם בעיה בתחום המוח אינה אמורה לחפש את הפתרון בין שורה של מומחים ומחלקות נפרדות. מרכז המוח החדש הופך ומשנה את הסדר הזה: המטופלת מגיעה עם בעיה, והמרכז הוא שקובע מיהם המומחים, מהן הבדיקות ומהם הטיפולים הנדרשים. מרגע שהיא נכנסת בשעריו, המערכת תבנה עבורה את המעטפת הטיפולית השלמה מהבירור והאבחון, דרך האשפוז והטיפול הנמרץ, ועד הניתוח והשיקום".
הרפואה צועדת להתמחויות ותתי-התמחויות, אין כאן סתירה?
"הרפואה אכן התקדמה מאוד בעשורים האחרונים באמצעות התמחויות מדויקות, וזו מגמה מבורכת כי הרופאים מקצועיים מאוד בתחומם הספציפי. אבל המטופל אינו מגיע עם הגדרה מקצועית של תת-התחום המדויק שאליו הוא אמור לפנות. לכן לעתים הולכת לאיבוד היכולת לראות את התמונה המלאה ולהסתכל על החולה כמכלול אחד. ברפואת הקהילה, למשל, מעמדו של רופא המשפחה כגורם מתכלל התחזק מאוד. אבל ברפואת המוח המטופל עלול לעבור בין בדיקות ומומחים במשך חודשים ארוכים, בלי מסגרת אחת שתחבר עבורו בין כל חלקי התהליך. מרכז המוח החדש נותן לו בדיוק את הכתובת החסרה הזו".
מה ההבדל בין מרכז מוח ייעודי לבין מספר מחלקות באותו בניין?
"הבניין הוא התשתית הפיזית, ההבדל נמצא בשיטת העבודה של הצוותים. הפיזיותרפיסט שמטפל בחולה אחרי חבלת ראש הוא אותו פיזיותרפיסט שיטפל בחולה אחרי שבץ, משום שבשני המקרים הוא מתמודד עם קשיים בתנועה, בדיבור או בבליעה. אותו עיקרון תקף אצל הרופאים: לא מקבלים החלטה על חולה לבד, מתוך תת-התמחות צרה בלבד. העבודה המשותפת הזו מיטיבה עם החולים, משום שהיא מייצרת דיוק רפואי ומצמצמת מרווחי טעות, ובנוסף מפרה את הצוות ומייצרת מצוינות וידע.
המודל הזה כבר מוכיח את עצמו בבילינסון במספר תחומים, כגון הפרעות תנועה, אפילפסיה ובסיס הגולגולת. בצוות הפרקינסון, למשל, הנוירוכירורגית אינה ממתינה להפניה בסוף התהליך, היא חברה בצוות כבר עשר שנים, מכירה את המטופל ומשפחתו ומשתתפת בהחלטה אם ומתי לשלב טיפול כירורגי. כך נשמר העומק של כל תת-התמחות ונוצרת החלטה רפואית רחבה ומדויקת יותר".
איך המבנה החדש של מרכז המוח יתרגם את התפיסה הזו לתשתיות פיזיות מתקדמות?
"המרכז החדש, שצפוי להיפתח ברבעון הראשון של 2027, הודות לתרומתם הנדיבה של ענת וד"ר שמואל חרל"פ בסך 600 מיליון שקל לבניית מגדל התקווה בבילינסון שבתוכו ישכנו מרכז המוח ומרכז הלב, נבנה מראש כדי לתמוך ברצף הטיפולי הזה. בלב הבניין תפעל יחידת טיפול נמרץ מוח ייעודית בת 19 מיטות, שמנוהלת על ידי רופאים בכירים שהתמחו בטיפול נמרץ ובטיפול בבעיות מוחיות. היחידה הזו תטפל בכל מי שזקוק לטיפול נמרץ מוחי - מניתוחים מורכבים וחבלות ראש ועד שבץ גדול או דימום מוחי. סביבה יפעלו חדרי ניתוח מתקדמים, חדרי צנתורים, MRI תוך-ניתוחי, יחידת בירור מהיר, יחידת ביניים, אשפוז יום ומעבדת שינה. לכל תחנה תפקיד ברצף: יחידת הבירור המהיר מרכזת בדיקות והערכות, יחידת הביניים מגשרת בין טיפול נמרץ לאשפוז רגיל, והמרפאות נותנות מענה למי שאינו זקוק למיטה במחלקה, בלי שהרצף יישבר".
מה מצפה למטופל במרכז המוח ב-2027?
"אחות מומחית מוח תקבל אותו ותבין אם הוא צריך לראות קודם כל נוירולוג, לעבור MRI או לבצע בדיקה אחרת. היא תריץ את התהליך, והמטופל יעבור בין הדיסציפלינות הרלוונטיות. לאחר הבירור הראשוני יתקיים דיון רב-תחומי, ואנשי המקצוע הרלוונטיים יקבעו את האבחנה ואת הטיפול. אם יש אפשרות מחקרית חדשה שמתאימה לו, נציע לו גם אותה".
המרכז האמבולטורי יהיה נקודת הכניסה לתהליך. האחות אינה רק גורם מתאם: כמומחית בתחום המוח, היא תדע לזהות מצבים דחופים, לקדם את הבירור במסלול המתאים וללוות גם את המשפחה.
עבור צוות האחים והאחיות מדובר במסלול מקצועי חדש. הם יוכלו להתחיל במחלקת אשפוז, לעבור הכשרה בטיפול נמרץ ובהמשך להשתלב במרפאות, כשהמומחיות שצברו במחלות המוח ממשיכה איתם.
חברת הייטק שמגיעה עם רעיון, כיצד הופכים אותו לטיפול?
"אנחנו מקימים בשיתוף אוניברסיטת תל אביב רשות מחקר, שתרכז את מחקרי המוח ותשמש כתובת לחברות הייטק. חברה תוכל להגיע עם רעיון, או אפילו אב טיפוס, ולבקש להתקדם לשלב הקליני. אנחנו נהיה הגשר בין המעבדה או מכון המחקר לבין הטיפול בחולים, ונחבר אותה לכל הדיסציפלינות ולאנשי המקצוע בעלי הניסיון, הידע והיכולת המחקרית לקדם את הפיתוח".
רשות המחקר תחבר בין נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, דימות, פסיכיאטריה ומקצועות נוספים, ותאפשר לקדם מחקרים במחלות נוירודגנרטיביות, בגידולי מוח ובהפרעות נפשיות. לצד השותפות עם אוניברסיטת תל אביב, הפעילות תכלול שיתופי פעולה עם מכון ויצמן, מרכז פלזנשטיין ומרכז דוידוף, וכן עם תחומי האנדוקרינולוגיה, עיניים ואף-אוזן-גרון. במקום להקים בכל פעם מחדש צוות סביב פיתוח יחיד, חוקרים וחברות יקבלו תשתית קבועה הכוללת ידע קליני, יכולות דימות ומערכים לביצוע מחקרים קליניים.
"מאגר המידע של כללית נותן לנו בסיס יוצא דופן", אומר פרופ' הרנוף. "כבר היום נערכים באמצעותו מחקרים המשלבים ביג דאטה ובינה מלאכותית כדי לזהות גורמי סיכון ולשפר את האבחון. במרכז החדש נחבר את הנתונים הקליניים למידע פיזיולוגי וגנטי, לדימות מוחי מתקדם ולמערכות שתומכות בקבלת החלטות. החיבור יאפשר לנו להבין טוב יותר את מאפייני המטופל והמחלה ולהתאים לו את הטיפול המדויק ביותר".
השילוב הזה הופך את הרפואה המותאמת אישית מרעיון לשיטת עבודה. זו בשורה של ממש עבור חולים במחלות קשות שעדיין אין להן מענה מספק: החיבור בין המידע הקליני ליכולות המחקר עשוי לפתוח בפניהם אפשרויות טיפול חדשות.
גם הניטור מרחוק והרפואה הדיגיטלית ירחיבו את גבולות המרכז. מידע שייאסף בבית או בקהילה יוכל להצטרף למידע מבית החולים, לסייע במעקב ולהתריע כאשר נדרש בירור. עבור מטופלים שחיים עם מחלה כרונית או עוברים שיקום ממושך, הרצף הזה יאפשר לצוות להמשיך לעקוב אחר מצבם לאורך זמן. המעקב הרציף יחבר בין הביקור במרפאה לבין חיי היומיום של המטופל, ויאפשר לצוות לזהות שינוי או החמרה במצבו מוקדם יותר, עוד לפני שהם מחייבים הגעה נוספת אל בית החולים עצמו.
החיבור פועל גם בכיוון ההפוך. "שאלה שעולה ליד מיטת החולה יכולה להפוך למחקר. החוקרים מקבלים את הניסיון שנצבר בטיפול במגוון רחב של מחלות, והרופאים נחשפים מוקדם יותר לטכנולוגיות ולתרופות שעשויות להרחיב את אפשרויות הטיפול", מסביר פרופ' הרנוף.
זו בשורה גם למטופלים מהצפון ומהדרום?
"בהחלט, מרכז המוח מעניק שירות לכלל המטופלים, ללא קשר לקופת החולים שבה הם מבוטחים. מטופלים מכל רחבי הארץ יכולים להגיע למרכז לצורך אבחון, ייעוץ וטיפול בכפוף להסדרי ההתחייבות המקובלים. לכל רופא משפחה, בכל כפר, קיבוץ או מושב, תהיה כתובת מקצועית שיוכל לפנות אליה. במדינה קטנה וצפופה כמו שלנו, יש יתרון גדול בריכוז הידע והיכולות, משום שכך גם מטופל מהגליל העליון יוכל לקבל רפואה באותה רמה שמקבלת מטופלת מגבעתיים. החזון שלנו הוא להנגיש רפואת מוח מתקדמת לכל אדם, מכל מקום בארץ".
"אמבולנס השבץ" ממחיש כיצד פעילותו של המרכז יוצאת מגבולות בית החולים. במסגרת הפרויקט המשותף עם מגן דוד אדום, אמבולנס המצויד במכשיר CT מגיע אל החולה ומאפשר לבצע את ההדמיה כבר בשטח. צוות בילינסון מספק גיבוי נוירולוגי ורדיולוגי, מפענח את הצילום ומנחה את הצוות להתחיל מיד בטיפול המתאים לממצאים.
בשבץ, כל דקה של עיכוב פירושה פגיעה נוספת ברקמת המוח. "במקום לנסוע לבית החולים, החולה מרוויח 40 דקות מוח", אומר פרופ' הרנוף, "ו-40 דקות מוח הן עשרות מיליוני תאים שלא מתים". כך מגיע היפוך הסדר שעליו בנוי המרכז גם אל השטח - הטיפול מתחיל עוד לפני שהמטופל הגיע לבית החולים. "זו קפיצת מדרגה של ממש", מסכם פרופ' הרנוף. "גם בעולם מצאתי רק מרכזים בודדים שפועלים ברמה כזאת של שיתוף. המודל הזה מציב את מרכז המוח שלנו בצמרת העולמית".
המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף לאבחון רפואי והתייעצות עם גורם מוסמך ומקצועי. התאמת הטיפולים נעשית באופן אישי, בהתאם למצבו של כל אדם, להתוויות ולשיקול דעת מקצועי.
בשיתוף בילינסון
