כש-13 משפחות עלו בט"ו באב תרפ"ו אל דיונות החול שמדרום ליפו כדי להקים את היישוב בית וגן, המטרה היתה לחזק את האחיזה היהודית באזור ולהגן על הדרך לירושלים. איש מהמייסדים לא דמיין כי מאה שנים מאוחר יותר, הצריפים הבודדים יהפכו לעיר תוססת של כ-170 אלף תושבים. אך הדרך למאה שנות שגשוג לא היתה סלולה; עד לפני שנים אחדות עמדה בת ים בפני תהום כלכלית ואיום קיומי על עצם זהותה, עד שחוללה את מה שנחשב כיום ל"נס הכלכלי" הדרמטי ביותר בתולדות השלטון המקומי בישראל.
ההתעוררות של בת ים
עד לפני כחמש שנים בלבד העיר סבלה מגירעון מבני כרוני של כ-80 מיליון שקל וחוב מצטבר שאיים למוטט אותה. בכירי משרד האוצר הציבו אולטימטום חד-משמעי: תוכנית הבראה נוקשה או מחיקת המותג העירוני ואיחוד כפוי עם השכנה מצפון, תל אביב יפו. מעטים האמינו כי העירייה מסוגלת להציל את עצמה בכוחות עצמה.
אולם בין השנים 2019-2024 התחולל השינוי. תחת הנהגתו של ראש העיר, צביקה ברוט, לצד המנכ"לית לשעבר יודפת אפק ארזי (שהגיעה כמנהלת בכירה ממשרד האוצר וכיום מכהנת כיו"ר נת"ע), הצליחה העירייה לבצע מהפך ארגוני עמוק.
בשנה הראשונה לכהונתה גיבשה הנהלת העיר תוכנית אסטרטגית ותוכנית פיננסית תומכת, ששמו במרכז שני עקרונות יסוד. הראשון: שיפור נחוש של השירות לאזרח: התפיסה הניהולית הוגדרה מחדש - העירייה היא ארגון נותן שירות, ואיכות השירות העירוני חייבת לעלות ולא להישחק. השני: הגדלת הכנסות במקום קיצוצים עיוורים. היה ברור כי הבראה אינה יכולה להישען רק על קיצוץ בשירותים. הפתרון היה הגדלת הכנסות אגרסיבית ומתוכננת, אשר שימשה הן לסגירת החוב והן להעלאת רמת השירותים העירוניים.
תוך שלוש שנים בלבד - שנה שלמה לפני היעד שהציבה הממשלה - איזנה העירייה לחלוטין את תקציבה, ביטלה את צו הפיקוח והחשב המלווה, והביאה לביטול רשמי ומוחלט של יוזמת האיחוד עם תל אביב-יפו. תקציב העירייה זינק לכ-1.1 מיליארד שקל בשנת 2024, וכל זאת בלי לפטר עובד אחד ובלי לקצץ בשירותים לאזרח.
"כשהגעתי, אמרו לי באוצר 'שלא תעזי ללכת לשם, העיר הזו נידונה להתמזג עם תל אביב'", משחזרת אפק ארזי. "אבל השינוי הנדרש היה תפיסתי ותרבותי. הטמענו אחריות תקציבית שבה כל מנהל יודע שכסף ציבורי הוא יקר ביותר. סירבנו לפטר עובדים. קיבלנו החלטה שבעובדים נוגעים אחרונים, נרתמנו יחד עם הוועד, והגדלנו הכנסות בצורה אגרסיבית. גבינו חובות עבר, פתחנו מכרזים לתחרות והרמנו כל שקל מהרצפה".
ההצלחה היתה כה מרשימה, עד שגם במשרד האוצר מודים כיום בשינוי התפיסה. צחי דוד, לשעבר סגן הממונה על התקציבים באוצר וכיום סמנכ"ל בחברת מבנה נדל"ן, מציין: "מעטים האמינו שבת ים תצליח. היכולת שלה לסיים את התוכנית שנה לפני הזמן שינתה לחלוטין את הגישה בממשלה. בת ים היא כיום בית ספר ומודל לחיקוי לכל השלטון המקומי בישראל".
מנועי הצמיחה של העיר
לצד הייצוב הפיננסי, העירייה הגדירה מחדש את תפקידה: מגוף שרק גובה ארנונה ומנקה רחובות, לרשות המחברת בין אנשים. השירותים לתושב שודרגו דרמטית, תוך דגש על שלושה מחוללי שינוי מרכזיים. הראשון הוא החינוך, שמשמש ככרטיס ביקור: כ-31% מתקציב העירייה מופנים כיום למערכת החינוך העירונית, שזכתה בפרס החינוך הארצי. לצד לימודי הליבה, תלמידי העיר לומדים בינה מלאכותית, סייבר, רובוטיקה, שחמט, ניהול תקציב, ובחלק ממוסדות החינוך אף נלמדים יסודות השפה הסינית. בנוסף, העירייה מפעילה חוג אחד חינם לכל ילד להקלה על יוקר המחיה.
העוגן השני הוא חיבור קהילתי ושמירה על הצביון: בעיר פועלות כיום יותר מ-120 קהילות שכונתיות, תוצר של גלי עלייה רבים ופסיפס אנושי יוצא דופן ומגוון מפולין, רומניה, צפון אפריקה, ברית המועצות, צרפת וארצות הברית. כל גל עלייה הוסיף נדבך נוסף לאופייה של העיר, והפסיפס הזה ייצר עיר פלורליסטית ללא מתחים.
מחולל השינוי השלישי הוא הנגשת תחום התרבות והפנאי: כך נולדו פסטיבל האהבה, פסטיבל הבירה, פסטיבל המזרקות על המים ואירועי תרבות נוספים, שאליהם מצטרפים מופעי רחוב, פעילויות לילדים, תיאטרון, מוזיאונים ואירועים קהילתיים. כל אלה מושכים תושבים רבים מהעיר, כמו גם תושבי חוץ. בכך בת ים מבקשת להיות מוקד תרבות עבור תושביה כדי שאלה לא יצטרכו לנסוע לתל אביב כדי ליהנות מתרבות.
הפסיפס האנושי המגוון שקיים בבת ים בא לידי ביטוי גם בדמויות התרבותיות שצמחו בעיר והפכו לחלק מהתרבות והחברה הישראלית, כמו המוזיקאים ברי סחרוף ואלון אולארצ'יק, הפסל יגאל תומרקין, השחקנית יעל אבקסיס, האמן יעקב אפשטיין ואחרים. הפסיפס האנושי המיוחד של בת ים מוזכר בשיר "כמה יוסי" (1993) של הזמר ברי סחרוף, שגדל בשכונת רמת יוסף בעיר. במרכז השיר עומדת חוויית התבגרות של סחרוף בשכונה קולטת עלייה. השיר פורש את חוויית ההתבגרות שלו באמצעות שלל המאפיינים של התקופה והזמן כפי שהם מצטיירים במסע הזיכרונות של הזמר. כך למשל, אחת השורות בשיר מתארת את החיים בשכונה שבה גרו אנשים משלל עדות: "רומנים, מרוקאים, פולנים התערבבו בחולות", וכן "לשכונה ההיא קראו על שם יו"ר הכנסת" (יוסף שפרינצק).
הקלף הסודי: רובע העסקים החדש
אחד המהלכים האסטרטגיים המשמעותיים ביותר המבטיחים את עתידה הכלכלי של בת ים הוא הפיכתה מ"עיר שינה" למרכז תעסוקה ומסחר מוביל. רובע העסקים המתחדש של העיר כבר אינו תוכנית על הנייר. בשטח פועלים מנופים ונבנים כ-500 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר על ידי ענקיות נדל"ן כמו אשטרום, דן נדל"ן (פרויקט LYFE), אזורים ורותם שני.
על מנת להשיג שליטה מקסימלית על הרובע, הקימה העירייה מינהלת ייעודית לרובע העסקים, שתפקידה ללוות את היזמים והחברות ולחתוך עבורם את הבירוקרטיה. החזון של עיריית בת ים הוא להקים רובע חי ותוסס (עירוב שימושים) שימשיך להוות מוקד גם אחרי שעות העבודה, בניגוד לאזורי תעשייה רבים בארץ. המהלך הזה, מאמינים בבת ים, צפוי להביא עמו תוספת של כ-20 אלף תושבים חדשים מחתך סוציו-אקונומי גבוה.
הרובע מציע לחברות הייטק ולתאגידים הטבות כלכליות שוברות שוק: ארנונה עסקית נמוכה: תעריף הארנונה להייטק בבת ים עומד על כ-59.3 שקל בלבד למ"ר, פחות מחצי לעומת חולון השכנה.
מחירי שכירות תחרותיים: משרדי פרימיום ב-Class A במחירים של כ-75 שקל למ"ר, לעומת 90–110 שקל בדרום תל אביב.
נגישות תחבורתית מנצחת: שילוב נדיר של ארבעה אמצעי תחבורה - הקו האדום של הרכבת הקלה העובר בתוך הרובע (כ-45% מתושבי העיר כבר משתמשים בתחבורה ציבורית), שתי תחנות רכבת כבדה, גישה ישירה לנתיבי איילון ותכנון לשתי תחנות מטרו עתידיות. לכל אלה ניתן להוסיף את בתי המלון החדשים שמתוכננים להיבנות על קו החוף כחלק ממנוע הצמיחה התיירותי.
היום יום הולדת
במסגרת חגיגות המאה להיווסדה, בת ים מציגה לוח אירועים מגוון וגדוש הכולל כ-100 אירועים עירוניים, שהשיא שבהם התקיים בט"ו באב במעמד נשיא המדינה.
יריית הפתיחה ניתנה בין 29-31 ביולי במתחם Albi Beach, עם שלושה ימים של מופעים ואירועים בכניסה חופשית. האירועים כללו הופעות של ברי סחרוף, ריטה, יובל רפאל ונעם בתן. למחרת נערך "לילה לבן" עם נועה קירל, פאר טסי, מארינה מקסימיליאן, רינת בר ודרוויש, וביום השלישי נערכה קבלת שבת חגיגית עם "הפרויקט של רביבו".
אלא ששלושת הימים האלה היו רק תחילתה של תוכנית רחבה, שתימשך לאורך הקיץ ותכלול עשרות אירועים ברחבי העיר. באירועים הבולטים: מופע המזרקות בשצ"פ נורדאו, סדרת "מוצ"שים בטיילת", הופעות של ישי ריבו, חנן בן ארי ולהקת אתניקס, ופסטיבל "אהבה על החוף", בהשתתפות אביב גפן והתעויוט, מוניקה סקס, עדן בן זקן, דודו טסה, ריקי גל ורביד פלוטניק.
לצד מופעי הענק, שנת המאה כוללת גם שורה ארוכה של פעילויות קהילתיות לכל הגילים. בגינות הציבוריות יתקיימו אירועי "אי ההרפתקאות", שיציעו מתחמי יצירה, משחק ופעילויות לילדים. ברחבי העיר ייערכו פעילויות ספורט, יוגה ופילאטיס, מסיבות קצף, סדנאות, ירידי אמנים, הקרנות סרטים, קבלות שבת ומפגשים קהילתיים.
מוסדות התרבות של העיר מצטרפים אף הם לחגיגות עם תערוכות במוזיאוני בת ים, פעילויות במובי, אירועי פלנטריום, מופעים בהיכל התרבות וקונצרטים של הקונסרבטוריון.
גם בני הנוער והצעירים ייהנו מתוכנית קיץ רחבה הכוללת מסיבות, פסטיבלי גלישה, הקרנות סרטים, סדנאות, טורנירים ואירועים ייעודיים לקהילות השונות בעיר.
בתחום הספורט יתקיימו לאורך הקיץ תחרויות ופעילויות בחופי העיר, ובהן כדורעף חופים, כדורגל חופים, תחרות גלישה ופסטיבל המטקות, לצד פעילויות המיועדות למשתתפים ולצופים כאחד.
"אם 13 המשפחות המייסדות היו מגיעות לבת ים בימים אלה, 100 שנים לאחר שעלו לראשונה על הקרקע החולית, הן היו אומרות 'הצלחנו'", אומרים בעיר.
