אחד המושבים המרכזיים בכנס הביומד 2025 שיתקיים בתל אביב, עוסק בתחום הביו-שבבים – טכנולוגיה פורצת דרך המשלבת בין ביולוגיה, הנדסה, חישוביות וחומרים מתקדמים. את המושב מוביל ד"ר שי מלצר, ראש התוכנית הלאומית לביוקונברג'נס ברשות החדשנות, שמקדמת את ישראל לעבר עתיד בו מתחברים מדעי החיים עם הנדסה וחישוביות. נפגשנו איתו לשיחה מעמיקה על ביו-שבבים, ביוקונברג'נס, וכיצד מתכננת ישראל להישאר בחזית החדשנות העולמית.
שי, אתה מוביל את מושב הביו-שבבים בכנס הביומד. מה הופך את התחום הזה לכל כך מהפכני?
"הביו-שבבים הם ביטוי מובהק לביוקונברג'נס – הם מאפשרים לדמות מערכות ביולוגיות מורכבות על גבי שבבים זעירים, ומאפשרים ליצור 'מעבדה על שבב'. זה משנה את כללי המשחק במחקר רפואי, בפיתוח תרופות, באבחון מוקדם ובבדיקות רעילות. במרכזי הבריאות, שבב כזה יכול לקצר את זמן האבחון של חיידקים או וירוסים ולהקטין את הסיכון של מחלות מידבקות עם עמידות לתרופות. בפיתוח תרופות - במקום ניסויים בחיות שהם ארוכים, יקרים ולעיתים קרובות לא מדויקים, אפשר לבצע סימולציות מדויקות, מהירות וזולות. זה חוסך זמן, כסף – ובעיקר מציל חיים".
"ניתן גם לקחת ביופסיה מחולה סרטן ולגדלה תאים ממנה כ'איבר על שבב', מה שמאפשר בדיקה יחסית מהירה של מגוון טיפולים אנטי-סרטניים ולהנחות את האונקולוג מה הטיפול המועדף לחולה הספציפי. ראשית, זה חוסך זמן יקר למטופל ומשפר את סיכויי החלמתו אבל זה גם חוסך משאבים יקרים למערכת הבריאות ומקטין את עול המחלה על החברה".
מי משתתף במושב שאתה מוביל?
"זה מושב שמאגד את מיטב החוקרים מהאקדמיה, חברות סטארט-אפ פורצות דרך, ונציג מהמעבדה הלאומית לביו-שבבים – מיזם לאומי שהקמתו הוכרזה בסוף 2024, בהשקעה של כ-110 מיליון שקלים. המעבדה תספק תשתית למחקר, פיתוח ואבטיפוס של ביו-שבבים וביו-התקנים, ותהיה נגישה לאקדמיה ולתעשייה. אין הרבה תשתיות כאלה בעולם ומעבדה שכזו יכולה להאיץ פיתוחים ישראליים ייחודיים".
מה מייחד את הביוקונברג'נס, ולמה בחרה ישראל להפוך אותו לאסטרטגיה לאומית?
"ביוקונברג'נס הוא מיזוג בין ביולוגיה, הנדסה, מדעי המחשב וחומרים מתקדמים. זה לא רק תחום מדעי – זו תפיסת מו"פ. ישראל זיהתה את הפוטנציאל כבר ב-2018, וב-2022 הממשלה אישרה את התוכנית הלאומית לביוקונברג'נס, בתקציב של מאות מיליוני שקלים. המטרה: להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום".
מה הם ההישגים המרכזיים של התוכנית עד כה?
"בתוכנית שישה שותפים – רשות החדשנות, משרדי החדשנות המדע והטכנולוגיה, האוצר והבריאות, ות"ת ומפא"ת. אנחנו רואים תוצאות בשטח עם למעלה מ-160 חברות פעילות בתחום. רשות החדשנות השקיעה מאות מיליוני שקלים במיזמי הזנק בשלבי פיתוח שונים, כולל מענקי מו"פ, תשתיות, הכשרות ורגולציה. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה העניק מענקי מחקר יישומי בהיקף של כ-40 מיליון שקלים. בנוסף, ות"ת השקיעה עשרות מיליוני ש"ח בתשתיות מחקר כמו תשתית מולטי-אומיקס בהובלת הטכניון, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון, ובציוד יקר למחקר רב-תחומי במוסדות אקדמיים".
ומה לגבי ההון האנושי?
"זה אחד האתגרים המרכזיים – ולכן השקענו בו רבות. רשות החדשנות תמכה בכ-12 תוכניות הכשרה, שבהן הוכשרו כבר מעל 1,000 איש מרקעים שונים – ביולוגיה, הנדסה, חישוביות – לעבודה בצוותים רב-תחומיים. בנוסף, מפא"ת מפעילה תוכנית ייחודית להכשרת חיילים במדעי החיים ובמדעי המחשב, במימון של מיליוני שקלים. המטרה היא לייצר דור חדש של חוקרים, מהנדסים ויזמים שמדברים בשפה משותפת".
נשמע כמו מהפכה. אבל מה האתגרים?
"האתגר המרכזי הוא אינטגרציה – איך מחברים בין עולמות שונים, עם שפות מקצועיות שונות. לכן אנחנו משקיעים גם בהון אנושי וגם ברגולציה מתקדמת. לדוגמה, תוכנית הפיילוטים שלנו עם משרד הבריאות מסייעת לחברות ביוקונברג'נס רפואיות לתכנן ניסויים קליניים מותאמים למורכבות הטכנולוגית שלהן. הפעילות הזו זוכה להכרה בינלאומית, גם בפורום הכלכלי העולמי וגם בארגון הבריאות העולמי".
איך משתלבת ישראל בזירה הבינלאומית בתחום הזה?
"אנחנו שחקן גלובלי. יש לנו שיתופי פעולה עם רשתות מחקר כמו Fraunhofer ו-Helmholtz, כדי לעודד הגשות ישראליות למענקי הורייזון של האיחוד האירופי. בנוסף, אנחנו עובדים בצמוד עם הפורום הכלכלי העולמי (WEF), ומשלבים את הביוקונברג'נס באסטרטגיה הגלובלית של ה-Bio Economy. יחידת C4IR של רשות החדשנות פועלת בעניין בשיתוף חברות ישראליות מובילות בתחומי הרפואה, המזון והייצור הביולוגי".
אתה גם חבר בוועדת BNCT של ה-OECD איך זה משתלב בעשייה שלך?
"ועדת BNCT עוסקת בין היתר ב-Converging Technologies ובביולוגיה סינתטית. זו פלטפורמה חשובה להשפיע על מדיניות בינלאומית, ללמוד ממדינות אחרות ולחזק את המעמד של ישראל כמדינה מובילה בתחום. אנחנו מביאים לשם את הקול של החדשנות הישראלית, ומוודאים שהרגולציה תאפשר צמיחה ולא תחסום אותה".
ולסיום, מה המסר שלך למשתתפי כנס הביומד?
"אנחנו בעיצומה של מהפכה. הביולוגיה כבר לא לבד – היא משתלבת עם הנדסה, עם דאטה, עם חומרים מתקדמים. זה הזמן לשבור את המחיצות בין תחומים, לחשוב אחרת, ולבנות יחד עתיד בריא, בר-קיימא וחדשני יותר. ישראל כבר שם – ואני מזמין את כולם להצטרף".
בשיתוף רשות החדשנות
