שש שנים אחרי שסיים את כהונתו כנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, חוזר היזם והקבלן הוותיק רוני בריק להוביל את אחד הענפים הרגישים והמשפיעים ביותר על הכלכלה - ומוצא אותו בעין הסערה. מפרוץ המלחמה, מתמודד ענף הבנייה והתשתיות בישראל עם טלטלות חסרות תקדים: מחסור חמור בעובדים, עיכובים ממושכים במסירת פרויקטים, עלויות מזנקות ובירוקרטיה מכבידה. "המצב היום הרבה יותר קשה ממה שהיה בעבר", הוא אומר בפתיחות, ומדגיש כי המשבר בענף אינו רק הבעיה של הקבלנים – אלא בעיה משמעותית שאת מחירה לא משלם רק הענף, אלא המשק כולו.
כיצד מתמודד הענף עם אחת הבעיות המרכזיות - המשבר בכוח האדם?
"נתחיל ונאמר שאם ההתאחדות לא היתה פה, מצב הענף היה הרבה יותר גרוע. ללא התערבותנו לא היו פה כבר 60 אלף עובדים זרים, שזה פי שלוש ממה שהיה פה ב-6 באוקטובר 2023. היו הרבה חריקות בהתחלה, וזה טבעי, אבל ההישג הענק של שינוי התפיסה בממשלה והשפעתו ההדרגתית על הענף ניכר בכל הארץ ועם הזמן הוא מגיע לכל אתר בנייה.
"עם זאת, המדינה פועלת באיטיות. אנחנו כבר בשלב שאי אפשר להתעלם מהצורך המידי להביא לכאן לפחות עוד 40 אלף עובדים זרים תוך כמה חודשים ספורים. בתחום הזה חובתי לומר שהכישלון הכי גדול של המדינה הוא בתחום העובדים לתשתיות, שרק זרזיף דק ראשון שלהם התחיל להגיע לארץ הקיץ. כבר מתחילת השנה אנחנו דורשים מהממשלה לתת לאנשי הענף לקחת אחריות על נושא העובדים. שהממשלה תזוז הצידה ותיתן לחברות כוח האדם להביא לכאן את העובדים הזרים באופן ישיר. כל הצעה או אילתור אחר יגררו אותנו למשבר הרבה יותר חמור".
הישגים למרות המלחמה
חרף המשבר הבולט בכח אדם נרשמה מתחילת המלחמה עליה בגיוס ישראלים לעבודה בענף, מגמה חיובית עליה מברך בריק. "אנחנו והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה חדורי מטרה לשנות את המציאות בעניין זה", הוא אומר. "הקרן באופן ספציפי מבצעת קורסים מקצועיים והכשרות רבות. כך למשל, רשמנו בשנה האחרונה פריצת דרך בגיוס אנשים מהמגזר החרדי לענף. השלמנו כבר צירוף של למעלה מ-2,000 עובדים חרדים, ואני מאמין שזו רק התחלה. יש ביקוש לישראלים שלא היה שנים, גם מצד הקבלנים, אבל ההליך של גיוס ישראלים הוא לא פתרון מהיר שמחויב במציאות הנוכחית. ההכשרה וקליטת הישראלים תימשך שנים, והענף צריך עשרות אלפי עובדים מקצועיים נוספים.
"בעניין הזה חשוב לומר, שאני מוביל כעת תפיסה לפיה הענף חייב להתחיל לשנות פניו ולהתחיל מיד לעבור לשיטות בנייה מתקדמות, לאמץ פתרונות כמו רובוטיקה, בנייה מתועשת רחבה, מערכות תכנון ופיקוח בנייה מתקדמות ועוד. ההתאחדות כבר פועלת מספר שנים בתחום, עם חממה טכנולוגית בשם ConTech בשיתוף עם משרדי השיכון והכלכלה ורשות החדשנות הממשלתית. עד היום יצאו מהחממה שלנו יותר מ-200 חברות סטרטאפ שונות עם טכנולוגיות, שחלקן נרכשו על ידי חברות בנייה בעולם, חלקן ביצעו הנפקות פרטיות של מניות וחלקן הפכו לחברות עצמאיות שמוכרות את הטכנולוגיות שלהם במדינות רבות.
"כשאני מסתכל על הנעשה בתחום הזה, ברור לי שבעוד עשור, יהיו באתרי בנייה פחות מחצי מהעובדים שיש כיום, ורובם יעסקו במלאכות המצריכות מיומנויות טכנולוגיות גבוהות. זו תהיה עבודה ברמה אחרת וכבר עכשיו, אני ממליץ מאוד למי שמתכנן קריירה לבדוק את העניין לעצמו".
נושא מרכזי שישפיע על הענף בהמשך הוא האיחור במסירת דירות לרוכשים. מה קורה עם זה?
"בענף כולו נרשם כבר איחור ממוצע של 8 חודשים וזה לא הסוף. לאחר אין סוף שיחות שלנו עם כל מי שרק אפשר בממשלה, הגענו להבנה שאין להם רצון לסייע - גם אם יהיה איחור במסירת דירות ללמעלה מ-100 רוכשי דירות ואין סוף מזמיני עבודה יכנסו למאבק משפטי של שנים מול הענף. מסיבה זו עתרנו לבג"ץ, שקיבל החלטה לפיה הענף אכן נפגע מאוד מהמלחמה. זו אמירה סופר חשובה ומעתה כל החלטה של בית המשפט בכל תביעה, חייבת להתחשב בזה".
באלו נושאים נוספים הצליחה ההתאחדות להשפיע במהלך תקופת המלחמה?
"מעבר לעבודה הבלתי פוסקת שלנו מול המדינה להשלמת העובדים חסרים ופתרון לאיחור במסירת דירות, רשמה ההתאחדות בשנתיים האחרונות מספר הישגים משמעותיים לחבריה. בולטים בהם, מינוי היסטורי של נציג שלנו במועצה הארצית לתכנון ובנייה; הוראת סגן חשכ"ל לחברות ומשרדי ממשלה לפתוח חוזי ביצוע מלפני המלחמה, אם בעקבות המלחמה לא ניתן היה להוציאם לפועל; קיצור קבלת תעודת גמר; הארכת תוקף היתרי בנייה והקדמת תכנון; וביצוע עבודות חשמל בתקופת המלחמה".
בעקבות המלחמה נפגעו מבנים רבים, זה יכול לקדם את תחום התחדשות העירונית?
"זו בהחלט הזדמנות. העומס הרגולטורי על מי שיוזם התחדשות הוא ליבת משבר הדיור בישראל. תהליך שיזם וקבלן עוברים מרגע ההחלטה על יציאה לפרויקט כזה ועד למסירת המפתח נמשך בין 5-6 שנים ל-15. שיעור הדירות בהתחדשות עירונית, מתוך כלל הבנייה לדיור בישראל, חצה ערב המלחמה את ה-28%, וזה יגדל מאוד בשנים הקרובות. אם בממשלה לא 'ייחשבו מסלול מחדש', לא יקרה שום דבר. פרויקטי התחדשות עירונית תקועים שנים בוועדות בגלל התנגדויות שרובן ניתנות לפתרון עם גיבוי של הממשלה. ככה זה לא יכול להימשך. צריך לקצר דרמטית את תהליכי האישורים. פרויקט של פינוי בינוי צריך להימשך פחות מפרויקט ייזום רגיל".
לפני המלחמה דובר בענף על מחסור בקרקע לבנייה. מה המצב היום?
"לצערי המצב כעת גרוע יותר. המדינה מחזיקה מאות אלפי דונמים של קרקע שיכולים לפתור את משבר הדיור, אבל לא משחררים אותם לפיתוח. זה לא הגיוני. בזמן שיש מחסור דירות ומחירי הדיור עולים, גם רמ"י וגם כל האחראים האחרים לכשלים הבירוקרטיים חייבים לקבל דד ליין לכל פעולה עם סנקציות נגד מי שימנעו מכירת קרקע ותכנונה".
עומס המימון מורגש מאוד בענף. מה ההשלכות שלו?
"הבנקים רוצים לקדם את הבנייה. זה האינטרס שלהם ובנק ישראל פוגע במשק כולו כשהוא מקשה על מימון בנייה ותשתיות. במקביל המדינה רק מעלה את ההוצאה לתכנון והבנייה. עובדים עולים פי שלושה מב-6 באוקטובר 2023, חומרי ומוצרי בנייה מכל הסוגים התייקרו בעשרות אחוזים, מחיר הקרקע לא עוצרים. הציבור נאנק תחת העומס הזה ובכל יום יורדים ממצבת הרוכשים הפוטנציאליים עוד ועוד אנשים".
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ספרו 80 אלף דירות של הקבלנים שנמצאות "על המדף". זה יעשה טוב לרוכשים?
"מה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודדת זה את היתרי בנייה שקיבלו אישור. כלומר, ברגע שניתן היתר לבנות הם מצרפים את הדירות בפרויקט שקיבל היתר למצבת הדירות למכירה. אבל בשטח המצב תמיד שונה, ועכשיו ביתר שאת, אין זה אומר שהדירות הללו ייבנו ואם כן ייבנו, לא ברור מתי זה יקרה. רבים מחבריי היזמים לא יכולים לצאת לבנייה בגלל מחסור בעובדים ואחרים לא מתחילים לבנות בגלל קושי לממן את הפרויקטים. יזם שלא יודע מתי יוכל לבנות, לא מוכר דירות. לכן אי אפשר לדעת מתי הדירות האלה באמת יגיעו לשוק. לראייה ניתן לראות את הנתון האמיתי האחרון של דירות מוכנות שלא נמכרו של אותה לשכה בדיוק. המספר הזה עמד בפברואר על כ-15,000 ומאז הלשכה לא מפרסמת נתון מעודכן משום מה. ראינו תקופות המתנה כאלה בעשורים האחרונים והם תמיד נגמרו בעליות מחירים מהירות".
איך אתה רואה את השנה הקרובה?
"השנה הקרובה תהיה שנה מכרעת לישראל, למשק ולענף שלנו. או שנצליח להזיז את הדברים ולהתחיל לראות שינוי אמיתי, או שנמצא את עצמנו בעוד שנה במצב הרבה יותר גרוע. ענף הבנייה והתשתיות חייב להפוך ל'כיפת הברזל' של המשק. המדינה מובילה אותנו למקום בו אדם עם שכר ממוצע, מקצוע ועתיד פתוח לא יוכל למצוא מקום לגור בו בישראל. עתיד הארץ והעם מונח פה על הכף. מוטב שכל מקבלי ההחלטות יתעוררו מיד. אני אופטימי, יש לי אמון ביכולת שלנו להילחם ולשנות, אבל זה דורש עבודה קשה והרבה לחץ על מקבלי ההחלטות".
