בעידן המודרני, שבו קצב החיים מהיר, הצפיפות גוברת והמרחב הציבורי מצטמצם, הולכת ומתחדדת חשיבותה של עירוניות איכותית. מתכנני ערים רבים התחילו להבין שעיר שמתוכננת היטב אינה רק אוסף רחובות ובניינים, אלא מערכת חיה, נושמת, המייצרת חיבורים בין אנשים, מקדמת כלכלה מקומית, ומעניקה לתושביה תחושת שייכות וביטחון. בהתאמה לאלה, גם איכות החיים בעיר נגזרת מיכולת המרחב לשרת את כל צרכי האדם – החל מהליכה רגלית נעימה ועד נגישות לשירותים, הזדמנויות, תרבות וטבע.
האדריכלים עירית סולסי ודרור גרשון מובילים גישה תכנונית זו המבקשת לשים את האנשים במרכז, ולתכנן סביבת חיים מלאה ובריאה עבורם.
כבר בשלב מוקדם בקריירה שלהם לקחו השניים את תפקידם המקצועי צעד אחד קדימה, אל עבר שליחות חברתית וסביבתית. "עם השנים זיהינו שהעניין האמיתי שלנו הוא התחדשות עירונית של כל היישובים בישראל, לא רק ברמה של בניינים חדשים אלא בתכנון המרחב הציבורי והעיצוב של מרכזי הערים והשכונות", אומרת עירית סולסי.
עשורים לאחר מכן, ממשיכים השניים להוביל גישה תכנונית המקדמת חזון של איכות חיים עירונית, הומנית ובת־קיימא, בשיתוף פעולה עם יזמים פרטיים, רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה. משרדם מתמחה בתכנון משתף ומקיים, בעיקר באמצעות תהליכי שאררט (Charrette) - מפגשי תכנון מרוכזים המנוהלים ע"י משרדם עם צוות מקצועי רב תחומי שבהם כל בעלי העניין עם הרשות המקומית והתושבים מתכנסים ומגיעים במהירות לפתרונות ישימים, בעיקר בהתחדשות עירונית, תב"ע - תוכנית בניין עיר, והתחדשות פיזית של המרחב הציבורי.
ממרחב לפרקטיקה: תכנון עירוני מבוסס אנשים
האדריכלים סולסי וגרשון הכירו כסטודנטים בפקולטה לאדריכלות בטכניון. לדבריהם, הם למדו בתקופה שבה – קצת כמו היום – התמקדו בתי הספר לאדריכלות ביצירת אדריכלי צמרת בסגנון פרנק לויד רייט, ולימדו מעט מאוד על תכנון עירוני. בין השניים נרקם מחדש קשר מקצועי במפגש מקרי כשנה לאחר סיום הלימודים, אשר הוביל לשיתוף פעולה שנמשך עד היום.
את המשרד המשותף שלהם, הנושא את שמם עירית ודרור אדריכלים אורבניים, הקימו בשנת 1987. בתחילת דרכם, כמו רוב האדריכלים, עסקו בעיקר בעיצוב ובבניית מבנים, ממשרדים ובתי מגורים ועד עיצוב פנים. "גילינו מהר מאוד שאנחנו מדברים באותה שפה ומשלימים זה את זו ברעיונות", מספר דרור גרשון. בשנת 1994 עברה סולסי לעבוד בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז מרכז, ושימשה כאחת המתכננות הבכירות. לאחר פרישתה ב-1999, ובעיקר בעשרים השנים האחרונות, התמקדו בתכנון עירוני בקנה מידה קטן ורחב, אך שמרו על זהותם כאדריכלים רנסנסיים המשלבים אדריכלות, תכנון עירוני ועיצוב פנים – עם מחשבה קפדנית המלווה כל אספקט עד לפרטים הקטנים ביותר.
פריצת הדרך בתפיסה המקצועית שלהם הגיעה בשנת 2003, כשנסעו לכנס בוושינגטון שהתמקד בנושא New Urbanism. "בארץ היה נפוץ תכנון פרברי חסר השראה, והרגשנו קצת מיואשים", נזכר אדריכל דרור גרשון. "והנה הגיע הכנס הזה ושינה לנו את החיים. פתאום הבנו שאפשר אחרת".
עם חזרתם מהכנס בארצות הברית הקימו השניים את "מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל", עמותה שחרטה על דגלה את יצירת הסביבה העירונית הישראלית כאנושית, צפופה, נגישה ואיכותית. הם הובילו את הארגון – היא כיו"ר והוא כמנכ"ל – במשך 14 שנים. "עד אז השיח התכנוני הישראלי לא עסק ביצירת עירוניות אמיתית לא בחשיבות של הרחוב, וחשיבות הולך הרגל", מדגיש גרשון.
מדוע הכנס ב-2003 היה כל כך מעורר השראה עבורכם?
גרשון: "כשנסענו לכנס של ה-CNU הבנו שיש פה גישה אחרת לגמרי – תכנון שכונות מרובות שימושים מעורבות אוכלוסייה, נוחות להליכה, עם מגוון אפשרויות דיור, עסקים מקומיים ומרחבים ציבוריים נגישים. גישה זו התאימה לנו למען התחדשות שכונות ומרכזים עירוניים, גישה השואפת להיאבק בפרבור ולתת מענה אמיתי למגורים בסביבה איכותית אשר נדרשים בישראל.
עירית סולסי: "בכדי לאתגר את המערכת ולשאול שאלות החלטנו להקים כאן ארגון דומה, ולשמחתנו, תוך חודשיים היו לנו 80 אנשי מקצוע ששמחו להצטרף ואשר דחפו אותנו קדימה. זה הסיפור של 'מרחב'. עבדנו בו במקביל למשרד, בהתנדבות, הבאנו אנשי מקצוע ומרצים מחו"ל, פיתחנו מחקרים, הפקנו כנסים – הראשון שבהם כלל 300 משתתפים. הרבה מההנחיות הקיימות בישראל היום, נבטו בעמותת מרחב".
דרור גרשון: "אפשר בהחלט לומר שהיינו חלוצים בגישה הזו בארץ, כי בזכות 'מרחב' התחיל השיח על עירוניות, הוקמו ארגונים נוספים, וחלק גדול מהתפיסות שהיו אז שוליות נכנסו למיינסטרים. השקענו בעמותה זמן רב מתוך הבנה של החשיבות והדחיפות של המטרות. בשנת 2018 החלטנו להעביר את המושכות לצעירים עם יוזמה ואנרגיות חדשות".
מהם האתגרים המרכזיים של התכנון העירוני בישראל כיום?
דרור גרשון: "האתגר הגדול הוא הפרבור - שכונות שנבנות בקצה העיר, על שטחים פנויים ותלויות לחלוטין ברכב פרטי. אני קורא להן 'מחסני שינה'. אין בהן מקומות עבודה, אין מקום להיפגש או לשתות קפה ולראות את כולם, בתי הספר הם לעיתים בקצה השכונה. התוצאה, הרחובות חסרי חיים, לא נעימים להליכה ואנחנו צריכים לקחת את הילדים/ בני הנוער/ ממקום למקום.
עירית סולסי: "בתוך הערים אנחנו מייצרים 'פריפריה חברתית'. כשרק 25% ממשקי הבית מחזיקים שני רכבים ו-65% מחזיקים ברכב אחד בלבד שכונות אלו ממדרות, כלכלית וחברתית, אוכלוסיות שלמות שלא יכולות לחיות בהן. מאידך הן גורמות למשפחות ממעמד בינוני להיכנס להלוואות גבוהות אשר לא מאפשרות איזון בריא בין עבודה ופנאי. מעבר לכך במדינה עם מעט מאוד שטחים פתוחים לנפש, וקצב גידול אוכלוסייה מהגבוהים בעולם, אם נמשיך לפרוס את הערים שלנו במקום לרכז את הצמיחה בתוכן – נאבד שטחים פתוחים ונפגע בסביבה באופן בלתי הפיך".
איך אתם מציעים להתמודד עם האתגרים האלה?
עירית סולסי: "ראשית – ללמוד מכל הערים בעולם. אחרי הכנס בארה"ב נסענו לכנסים נוספים ערכנו סיורים בערים בעיקר באירופה חקרנו תחבורה ציבורית, איך באמת ניתן לתכנן שימושים מעורבים, פגשנו ראשי ערים ומתכנני ערים, והבנו שהצלחה עירונית היא שילוב של פעולות של הרשות המקומית. לדוגמה תל אביב – באמצע שנות ה־80 מרכז העיר היה מוזנח ומזוהם ומשפחות צעירות ברחו ממנה. העירייה החלה בפרויקט 'לב תל אביב', בעקבות זה הצעירים חזרו לעיר. מאז ברור לכולם שתל אביב היא 'העיר' בישראל ושוכחים שפעולות של תכנון וביצוע הם ששינו אותה".
איך אתם מיישמים את העקרונות האלו בפרויקטים שלכם?
דרור גרשון: "ההבנה שלנו היא שעירוניות טובה חייבת ללוות כל פרויקט. אנחנו בוחנים איך בני נוער מתנועעים בשכונה ובעיר ואיך אוכלוסייה בוגרת מסתדרת עם הקיים ומנסים לשפר ולהקל עבור שתי אוכלוסיות אלו את המפגש החברתי, הנוחיות והנגישות.
"התכנון שלנו יאפשר למשפחות לקיים חיים בריאים יותר עם תלות נמוכה יותר ברכב פרטי בעזרת פתרונות להליכה בטוחה, מוצלת ומעניינת ושבילי אופניים נוחים. תחבורה ציבורית תמיד תהייה מפתח להצלחה של כל התחדשות עירונית, ולכן אנחנו דואגים לבחון כל מיקום של כל תחנה והמרחקים ביניהן.
"אנחנו מחפשים את המרחבים הקהילתיים אשר יפגישו את כולם, ומחפשים ליצור חוויות משמעותיות בהם ובדרך אליהם. בוחנים איך נוכל לשלב מגוון מגורים גדול יותר, ישן עם חדש, בכדי שלכולם תהיה את תחושת המקום שלהם, המיוחדת והמכבדת. "אנחנו תמיד בוחנים את כל מה שקיים בסביבה בכדי לשמר את המסורת הקיימת יחד עם תכנון התחדשות של מרחבים ציבוריים ופרטיים, לכן משרדי ממשלה, מתכננים ויזמים פרטיים פונים אלינו. בנוסף, אנו מובילים תהליך תכנון משתף אמיתי עם תושבים ובעלי עניין, לפי שיטת ה-Charrette - שבוע של תכנון משותף ונוכחות במקום, שילוב של משובים קצרים המקצרים תהליכים ומביאים לתוכניות שמשקפות ידע מקומי אמיתי".
תנו דוגמאות לפרויקטים בולטים.
עירית סולסי: "תב"ע להתחדשות מרכז העיר של קריית מלאכי, עיר שזכאית אחרי הרבה שנים לרענון וחיזוק, ביוזמת משרד הבינוי והשיכון, ובשיתוף העיריה, בעלי עסקים ותושבים. התוכנית כוללת חידוש שטחי המסחר והתאמתם לדרישות חדשות, הוספת מגורים חדשים ומשרדים, הוספת רחובות ומרחבים להולכי רגל.
"תוכנית מדיניות להתחדשות לב העיר הוותיקה בראשון לציון הכוללת הנחיות לפינוי בינוי, עיבוי גובה מבנים והעמדתם. במצפה רמון תכננו שכונת מגורים קהילתית צמודה למרכז המסחרי של היישוב, עם דירות גמישות וחצרות משותפות, בתכנון משותף עם התושבים.
דרור גרשון: "יש לנו גם פרויקטים קטנים ומשמעותיים, כמו שווקים עירוניים בחדרה ובנתניה שהפכו מרחובות אפלים למוקדי בילוי. התחדשות רחוב ירושלים בצפת - שימור מסורת עתיקה - תוך ניסיון להתאים לחיים מקומיים תוססים ושילוב תיירות פרויקט ביוזמת החברה לתיירות משרד התיירות ועירית צפת.
"פרויקטים של התחדשות רחובות ומרחב הולכי הרגל בשכונות בהן לא ניתן לעשות פינוי בינוי או עיבוי באופקים, והחייאת מרכזים קטנים כמו בקצרין.
"מבחינתנו, אין משמעות אם זו תוכנית הנפרסת על שטח עירוני גדול או שוק מקומי – העיקר הוא החיבור בין האנשים, ויצירת איכות החיים טובה ובריאה לכול המשתמשים".
לפרטים: WWW.IRITDROR.CO.IL
בשיתוף עירית סולסי ודרור גרשון אדריכלים אורבנים
