בעשורים הקרובים צפויה אוכלוסיית ישראל להכפיל את עצמה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עד 2050 כבר נתקרב ל-18 מיליון תושבים, ויש לכך משמעות אדירה עבור כל מערכות החיים - מגורים, תעסוקה, תחבורה ושטחים ירוקים, כולן יידרשו להתארגן מחדש. "המשמעות היא שהמדינה הולכת להיות מוקמת שוב", אומר יהושע גוטמן, שותף במשרד גוטמן אסיף אדריכלים. "זו המשימה של דור האדריכלים שלנו, להקים את המדינה פעם נוספת ולקבוע כיצד היא תיראה", הוא מוסיף, "האם נהיה הונג קונג או ניו יורק, או דווקא משהו אחר. אין לנו שטח נוסף, ואין לאן לברוח".
התשובה לשאלה כיצד תיראה המדינה בשנים הבאות נקבעת כיום במשרדי התכנון הגדולים, שם מתמודדים עם המתח שבין ציפוף אגרסיבי לבין שמירה על המרקם העירוני. עבור גוטמן ושותפיו, האתגר הזה עומד בלב העשייה, ועד היום המשרד תכנן עשרות אלפי יחידות דיור.
פרויקטים מדויקים לצרכי המשתמשים והציבור
משרד גוטמן אסיף אדריכלים הוקם לפני 15 שנה בתל אביב והוא מונה כ-40 עובדים, רובם אדריכלים והנדסאים. בראשו עומדים השותפים יהושע גוטמן, בוגר פראט וקולומביה, ומרצה בטכניון. לצידו עומדים עדי אסיף, בוגרת בצלאל ובית הספר לעיצוב ואדריכלות באוניברסיטת הרווארד, ושמאי אסיף, בוגר הטכניון והרווארד, שכיהן כראש מינהל התכנון הארצי ומהנדס העיר תל אביב. יחד הם מחזיקים בפרספקטיבה ייחודית על המערכת כולה, מהשטח העירוני ועד לשכבות התכנון הלאומי. המשרד מרבה להשתתף בתחרויות אדריכלים בארץ ובחו"ל, מהלך שמתרחש באופן קבוע ומהווה מנוע משמעותי למוטיבציה פנימית. לא פעם המשרד מגיע אל הפודיום וזוכה בפרסים שונים.
הייחודיות של המשרד נעוצה בגישה הנחשבת לנדירה בישראל: שילוב מלא בין תכנון סטטוטורי לתכנון הבניין עצמו תחת קורת גג אחת. "אנחנו מספקים שירות מאל"ף עד ת"ו, כלומר משלב התב"עות ועד שלב הבינוי והביצוע", מסביר גוטמן. "כשמגיעים אלינו יזמים או גופים ציבוריים, אנחנו חושבים כיצד הבניין ייבנה בפועל כבר בשלב התב"ע". אופן הפעולה הזה מאפשר לתכנן במדויק מערכות, גרעינים ופירים כבר בשלבים המוקדמים, ולחסוך את אותן פשרות שמופיעות בשלב הביצוע ועלולות לפגוע באיכות הסופית. לדבריו של גוטמן, מדובר בתהליך המייצר פרויקטים יעילים יותר, קוהרנטיים, ומותאמים באופן מיטבי לצורכי המשתמשים והציבור.
הגישה הזו ניכרת בפרויקטים שמוביל המשרד. אחד הבולטים שבהם הוא מלון שמוקם בימים אלה בירושלים על ידי רמי לוי נדל"ן. הבניין המרשים בן שש קומות ניצב על רכס ארמון הנציב, עם נוף מרהיב לעיר העתיקה מצדו האחד, ולמדבר מצדו השני.
איך באמת פותרים את האתגר של בנייה מודרנית עם החוקים הנוקשים של ירושלים?
גוטמן: "החזית בנויה מפריקאסט בטון תלת-ממדי, כאשר כל אלמנט מתנשא לגובה של שלושה מטרים. הדבר מתבצע הודות לטכנולוגיה חדשה המאפשרת בטון בעובי של שני סנטימטרים בלבד. הטכנולוגיה הזו יוצרת התכתבות עם הבנייה באבן הירושלמית המסורתית. המבנה מודרני לחלוטין, אולם הוא קיבל אישור מהעירייה, מאדריכל העיר וממהנדס העיר דווקא כי יש לו מראה ירושלמי".
פרויקט נוסף הוא מגדל שהמשרד מתכנן בבת ים ובו עירוב שימושים כמעט בכל פונקציה אפשרית: מגורים, מסחר, משרדים, מלונאות ושטחים ציבוריים. "כמות הפירים, המעליות והמערכות בבניין הזה מטורפת ממש", מתגאה גוטמן. "זו דוגמה כיצד העירוניות החדשה אינה מסתפקת בבניין למטרה ייעודית אלא יוצרת שכבות מגוונות בתוך נפח אחד. נראות הבניין חושפת את החלוקה הזו, רואים היכן המסחר, היכן המלונאות והיכן המגורים".
הבניין הזה הוא דוגמה מצוינת לעירוב שימושים. עד כמה מאתגר לתכנן מבנה המשלב מסחר, מגורים, מלונאות ושטחי ציבור?
גוטמן: "זה שונה מאוד מבניין מגורים רגיל. אי אפשר שמלון ומשרד יהיו על אותה מערכת ולכן יש פיצולים וכפילויות. כמות הפירים בבניין כזה גבוהה מאוד, מספר המעליות חייב להיות גדול יותר מבניין רגיל. האתגר הוא לצאת עם בניין אלגנטי ומודרני".
צוותי מתכננים מולטי-דיסציפלינריים
פרויקט חשוב אחר תוכנן באתר חברת החשמל ברחוב קרמיניצקי בתל אביב, שם תכנן המשרד תוכנית מתאר מפורטת עבור עיריית תל אביב. במתחם מצויים מבנה משרדים לשימור והאנגר ענק ששימש בעבר כמוסך לחלקי חילוף חשמליים. "זיהינו בהאנגר מבנה יוצא דופן שלא פוגשים בעיר ביום-יום", מסבירה אסיף. ההחלטה להציע את שימורו הוסיפה אתגר נוסף לכלל המורכבויות הקיימות בפרויקט, אולם גם פתחה אפשרות חדשה. "יצרנו סיטואציה של win- win", אומרת אסיף, "הרשות המקומית קיבלה שטח ציבורי גדול יותר, והמרחב כולו לא רק שלא נפגע, הוא השתדרג". לאחרונה זכה צוות המשרד לראות את ההאנגר מתמלא מחדש בחיים, כשאירח את תערוכת "צבע טרי" והאזור כולו שוקק מבקרים.
נראה שאתם נמשכים דווקא לפרויקטים מורכבים ומאתגרים.
אסיף: "נכון, אנחנו אוהבים לקחת את היכולות והידע שלנו לפרויקטים שיש בהם מורכבות סטטוטורית, מורכבות קניינית, אפילו מורכבות מבנית בתוך המערכת, וגם אתגרי תשתית גדולים. במיוחד במקומות האלה אנחנו יכולים להביא את הערך המוסף של הצוותים שלנו".
דוגמה לפרויקט מורכב כזה הוא מתחם דב הוז בחולון שמתוכנן סביב תחנת מטרו עתידית. זהו פרויקט של התחדשות עירונית בקנה מידה גדול, המשלב מגורים, מסחר ושטחים ציבוריים. "תכנון באזורי המטרו הוא מאוד מסובך", אומרת אסיף.
באיזה אופן?
אסיף: "המטרו עצמו נמצא בשלבי תכנון שונים ויש הרבה חוסר ודאות. המורכבויות כוללות מגבלות הנדסיות, עומק חפירה מוגבל בגלל המנהרות, ומורכבות סטטוטורית וקניינית. בנוסף לכך, מדובר בתכנון ברקמה עירונית צפופה שחלק מאתגרי ההתחדשות בה, מעבר למתן המענה להתחדשות מבני המגורים, הם יצירה של שטחים ציבוריים פתוחים ובנויים איכותיים שאינם קיימים היום, ולהם צריך 'לפנות מקום'".
לדבריה, הצורך במרחבים ציבוריים באזור המרכז גדול במיוחד. "בחרנו", היא מדגישה, "להתחיל דווקא מהשטחים הציבוריים, לפנות עבורם מקום ורק אז להתמודד עם הציפוף הנדרש, אחרת אי אפשר לקיים חיים בעיר. החוכמה אינה רק לבנות מגדל גבוה, אלא מה עושים בקרקע".
איך עושים את הציפוף הזה?
אסיף: "מארגנים מחדש את המרחב. לדוגמה, אם היום יש 10 בניינים בשטח מסוים, מחר יהיו 6 בניינים גבוהים יותר, עם יותר דירות ליותר משפחות, וכך יתפנה שטח לבית ספר חדש".
הפרויקט המורכב ביותר שנמצא על שולחן המשרד הוא תפוח האדמה הלוהט שנקרא התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. "זה כנראה אחד המבנים המושמצים ביותר בארץ", אומר גוטמן. "250 אלף מ"ר, שש קומות, אינספור כניסות, מסוף אוטובוסים בשלושה מפלסים, בניין שהוא עיר".
זהו פרויקט שהמשרד עובד עליו כבר מספר שנים ודורש תכנון מדיניות כוללת לעתיד התחנה. עד כמה התכנון מורכב?
"לקח כמעט שנה וחצי רק להכניס את הבניין למודל רוויט", מספרת אסיף. למי שאינו מגיע מהתחום נסביר כי מודל רוויט הוא מודל תלת-ממדי ממוחשב מתקדם המכיל את כל המידע ההנדסי, האדריכלי והמערכתי של מבנה אחד בצורה חיה ומתעדכנת. "יש לנו מודל רוויט הראשון מסוגו בארץ של כל מבנה התחנה המרכזית החדשה", אומרת אסיף, "אנחנו יודעים מה קורה בכל חלק, גם באזורים שאינם נגישים לציבור היום".
העבודה הזו מתאפשרת בזכות צוותים מולטי-דיסציפלינריים במשרד. חלק מהצוותים ממוקדים בתב"עות, אחרים בבינוי, ויש שמשלבים בין התחומים. "ידע עובר בין הצוותים", מסביר גוטמן. "צוות תב"ע יכול להתייעץ עם צוות בינוי כבר בשלב מוקדם, למשל על כניסות לחניון או על ממ"דים. הידע נשזר ועובר, וכך אנחנו מגיעים לתוצר האיכותי ביותר".
התחדשות עירונית בייחודיות מקומית
החדשנות והרצון להיות פורצי דרך הם חלק מזהות המשרד. "אנחנו", מתאר גוטמן, תמיד שואפים להיות בקדמת הטכנולוגיה. היינו בין הראשונים שעברו לעבוד ב-BIM והיום אנחנו מטמיעים מערכות AI בעבודה היומיומית שלנו".
הצרכים של תושבי ירושלים שונים מאלו של תל אביב או של תושבי הצפון. איך מתמודדים עם הגיוון הרב של יישובים בישראל?
אסיף: "אנחנו מאמינים בעבודה צמודה עם מהנדסי הערים וצוותי התכנון המקומיים. יש להם ידע מקומי שהוא חיוני - איך העיר מתנהלת, מהן השאיפות שלה, מהי הדינמיקה המקומית. בלעדיהם, התכנון עלול להיות מנוכר לגמרי ומזה אנחנו רוצים להימנע".
דוגמה לכך היא תוכנית חידוש רחוב ויצמן בכפר סבא, רחוב שוקק מסחר עם אופי אדריכלי ייחודי. גם בגבעתיים נעשית תוכנית במרכז העיר סביב ערוץ נחל נסתר הזורם בימות החורף ומהווה פנינה מקומית ייחודית שעליה יש לשמור. "בכל מקום כזה", אומר גוטמן, "אנחנו מתכננים התחדשות עירונית באופן שלא יפגע בייחודיות המקומית".
ומה צופן העתיד, עד שהאוכלוסייה תכפיל את עצמה?
"יש המון תכנון בארץ", אומרת אסיף, "אבל לנו אין לנו עניין לייצר עוד שכבת תכנון. אנחנו רוצים לפעול במקומות שבהם אפשר לייצר שינוי משמעותי ולכן אנחנו פועלים גם בכל ערי המרכז אבל גם בבית שאן, חצור הגלילית, נתיבות ובאר שבע". גוטמן מוסיף: "אנחנו רוצים להמשיך לגדול כדי להיות בצמתים החשובים של קבלת ההחלטות, כיצד תיראה המדינה ב-35 השנים הקרובות".
לאתר >>> גוטמן אסיף אדריכלים
בשיתוף גוטמן אסיף אדריכלים
