"אנחנו נמצאים בעידן ההתחדשות העירונית המשמעותית, הראשונה מאז הדור המייסד של האדריכלות בארץ, והבחירות שנעשה היום יקבעו איך ייראו ואיך יחיו כאן הדורות הבאים. לאדריכלים יש היום תפקיד מכריע בעיצוב פני הערים לעשורים הקרובים". את הדברים אומרת אדריכלית נוי לזרוביץ, המתמחה בקשת רחבה של תחומים אדריכליים, מתכנון מגורים, מסחר, בנייה רוויה ועירוב שימושים ועד מוסדות בריאות, מבני ציבור ותכנון עירוני.
כמי שנוטלת על עצמה תפקיד מכריע בעיצוב פני המרחב העירוני לשנים ולעשורים הקרובים, היא נדרשת לא רק לידע מקצועי, אלא גם לאחריות ציבורית ורגישות חברתית. "האדריכלות היא אומנם כלי טכני לבניית מבנים, אבל גם אמצעי לעצב מרקם עירוני שלם שמאזן בין צרכים כלכליים, סביבתיים וקהילתיים", היא אומרת. "במובן הזה, האחריות של האדריכלים ושל מקבלי ההחלטות גדולה מתמיד. נדרש תכנון שנעשה בענווה ובתחושת שליחות, כמעט בחרדת קודש, מתוך הבנה שכל פרויקט הוא מענה להווה וגם אבן דרך בעיצוב עתיד החיים המשותפים בישראל".
להפוך את המגבלות למנוע ליצירתיות
לזרוביץ, בוגרת תואר ראשון ושני באדריכלות בהצטיינות מהטכניון, הקימה את משרד LSA לזרוביץ אדריכלים בשנת 2018. היא מובילה פרויקטים גדולים ומורכבים בישראל ובחו"ל ואף כיהנה כאוצרת הראשית לביתן הישראלי בביאנלה ה-15 לאדריכלות ועיצוב בוונציה. היא מתמחה בבנייה ירוקה וחומרים חכמים ושימשה כמנחה במסלול קיימות במסגרת פרויקט הגמר בפקולטה לאדריכלות של הטכניון.
אדריכלות, לתפיסתה, חייבת להתחיל בשאלות עומק כמו כיצד המבנה משתלב בסביבתו, כיצד הוא מתקשר בקני מידה שונים, ומה הערך שהוא מוסיף למקום. "אלו עקרונות שמנחים אותנו בין אם מדובר במבנה ציבור קטן, בבניין מגורים בוטיקי, במתחם מעורב שימושים במגדלים או במתחמי התחדשות עירונית", היא מסבירה. בזכות גישה זו, המשרד מתכנן ומקדם כיום פרויקטים בקשת רחבה של תחומים, כשהתכנון הוא עבורו "שיחה עם ההיסטוריה של המקום, עם הרחוב שסביבו, עם המבנים שכבר קיימים ועם האנשים והקהילות שחיים ושיחיו, יעבדו ויעברו בו בעתיד. זו שיחה שבה אנו מאזינים, מפרקים ומרכיבים מחדש, עד שנולדת צורה שיש לה הקשר, משמעות ותכלית".
לצידה של לזרוביץ פועלים שלושה אדריכלים בכירים: בן בואר, יוליה פיין טלאן ודנה פסיקוב - יחד עם צוות של כ-25 אדריכלים ומעצבים המלווים את הפרויקטים משלב הרעיון ועד הביצוע, בשילוב מקצועיות, יצירתיות ורגישות לקהילה ולסביבה. עם ניסיון בארץ ובחו"ל, היא סבורה כי האדריכלות הישראלית נולדה מתוך שילוב בין חדשנות לבין התמודדות יומיומית עם תנאי אקלים, מגבלות שטח, מציאות חברתית ורב תרבותיות. "היא יונקת השראה מההיסטוריה ומהמסורת המקומית, אך גם מושפעת ממגמות עולמיות ומהקצב המהיר של ההתפתחות כאן. מה שמייחד אותה הוא היכולת ליצור פתרונות חכמים מתוך אילוצים ולהפוך את המגבלות למנוע ליצירתיות. במובן הזה, האדריכלות הישראלית תמיד מחפשת לאזן בין הקשר מקומי לבין חזון בינלאומי, בין הפרטי לציבורי ובין שימור להתחדשות".
מהם בעינייך האתגרים התכנוניים בישראל?
"האתגרים נובעים מהשילוב בין קצב גידול אוכלוסייה, מהגבוהים בעולם המערבי, מצוקת קרקע ומשאבים ומורכבות חברתית, תרבותית ופוליטית. לצד הצורך הדחוף בבנייה למגורים, יש חשיבות לשמירה על שטחים פתוחים ועל היסטוריה. במרכז הארץ כמעט שלא נותרו שטחים פתוחים, וכשהאוכלוסייה רק הולכת וגדלה, בנייה לגובה היא הפתרון ההגיוני. הרבה פעמים אני נתקלת בחששות לגבי בנייה לגובה. המגדלים שאנחנו מתכננים נועדו להיות חלק מהעיר והקהילה, לא להתנשא מעליהם אלא להשתלב בהם. גם בפרויקטים של התחדשות עירונית מגדלים יכולים לייצר אורבניות חדשה וקהילה, ולהפוך לכלי לשדרוג איכות החיים ולא רק כמענה לצפיפות. מעל כל אלה נמצאת מערכת רגולציה מורכבת, ולעיתים מסורבלת, וכן תשתיות שצריכות להתעדכן, והתוצאה היא סביבה שבה כל החלטה תכנונית דורשת איזון בין צרכים משתנים ובעלי עניין שונים הדורשים תשומות גבוהות מאוד, אשר ניתן היה להפנות אותן לעשייה משמעותית יותר".
חדשנות ושמירה על העבר
הקו האדריכלי של LSA לזרוביץ אדריכלים נשען על שפה מודרנית, נקייה ומינימליסטית, שמקפידה על קווים מדויקים, חומריות מדוקדקת ופרופורציות מאוזנות. יחד עם זאת, במשרד רואים חשיבות בהתאמה ייחודית לכל פרויקט ולמיקומו, מתוך רצון לשמור על צביון המקום, ההיסטוריה שלו וההקשר העירוני והחברתי שבו הוא נטוע. השילוב בין עקרונות עיצוב אוניברסליים לבין רגישות מקומית מאפשר ליצור אדריכלות שיש בה זהות, עומק ותחושת שייכות.
מהו החזון התכנוני של המשרד וכיצד הוא מיושם בפועל?
"החזון שלנו הוא לתכנן אדריכלות שנמצאת בדיאלוג מתמיד עם קני מידה שונים - מהחוויה האישית של המשתמש, דרך שפת העיצוב של המבנה ועד המרקם העירוני והנוף הרחב שבו הוא נמצא. כשכל השכבות האלו נפגשות, לאדריכלות יש משמעות מעבר לאובייקט הבנוי".
גישתו של המשרד לחדשנות איננה מחיקה של העבר, אלא למידה עמוקה של מה שקיים - הזהות, הזיכרון וה-DNA של המקום - ושימוש בהם כבסיס שממנו ניתן לצמוח. כך הם מגלים את מה שחזק ואותנטי במתחם ומרכיבים ממנו תכנון חדש, שמביט לעתיד ויודע להתמודד עם אתגרי הזמן האקלימיים, הביטחוניים והחברתיים.
בעידן של בנייה מואצת וצפופה רואה לזרוביץ באדריכלות איכותית ככזו שאינה מאבדת את הנשמה שלה. "הקצב היום מהיר, הדרישות גבוהות, והשטח יקר. קל מאוד להיכנע לאחידות, לקיצורי דרך ולפתרונות של העתק-הדבק. איכות נמדדת דווקא ביכולת לעצור לרגע בתוך הלחץ הזה, ולהתעקש על תכנון שמכבד את האדם, את המרחב ואת הזמן. כך יוצרת האדריכלות מתחמים שנעים לחיות בהם ולא רק לספור בהם יחידות דיור. היא מביאה אור, אוויר ותחושת פתיחות, גם במגרשים דחוסים, ושומרת על הקשר עם הרחוב, עם הקהילה ועם הטבע, גם ובמיוחד כשכל מטר נמדד באקסלים".
אתם חושבים גם על יצירת חברה בריאה יותר?
"אדריכלות משפיעה באופן ישיר על האופן שבו אנחנו נפגשים, מתקשרים וחיים. תכנון נכון יכול ליצור מרחבים שמעודדים מפגש בין אנשים, מאפשרים נגישות ושוויון, מחזקים תחושת קהילה ומטפחים תחושת שייכות. מרחבים ציבוריים נגישים, מבנים ידידותיים לסביבה ושילוב בין שימושים שונים יוצרים עיר חיה, בטוחה ומזמינה. מבחינתי, אדריכלות איכותית לא מתמקדת רק ביופי ובפונקציונליות, אלא ביכולת לייצר חוויות אנושיות חיוביות ולהעניק לכל אדם תחושה שהוא חלק מהמרקם העירוני".
כיצד עיצוב בר קיימא וטכנולוגיות חדשניות משתלבים בתכנון?
"קיימות היא עיקרון מרכזי בכל אחד מהפרויקטים שלנו. כאדריכלית, שמתמחה בהתחדשות עירונית ובפיתוח שימושים מעורבים, אני רואה בקיימות אחריות סביבתית והזדמנות תכנונית. בין אם מדובר בשימור והתאמה מחדש של מבנים, באסטרטגיות פסיביות, בבחירת חומרים נכונה או בפתרונות קהילתיים משולבים, המטרה שלי היא לצמצם את ההשפעה הסביבתית תוך יצירת ערך ארוך טווח ואיכות חיים".
ועדיין, היא מצביעה על פער בין קצב התקדמות הטכנולוגיה לבין יכולת השוק לאמץ אותה. למרות שחומרי בנייה חכמים, כלים דיגיטליים ופתרונות אנרגיה מתקדמים זמינים כבר היום, האימוץ בשטח, בעיקר בבנייה, איטי יותר בשל עלויות, רגולציה ותפיסות שמרניות. תפקידם של האדריכלים, לדבריה, הוא לגשר על הפער הזה באמצעות שילוב מדורג וחכם של טכנולוגיות, שמייצר אמון וביטחון אצל הלקוחות והשותפים.
חיבור בין אנשים, סביבה ותכלית
לזרוביץ מתייחסת לכל פרויקט כמו למערכת חיה עם היסטוריה, הקשרים ועתיד משלו. היכולת לעבוד במגוון קני מידה, ממבנה בודד ועד תכנון מתחמים ומרחבים עירוניים שלמים, מאפשרת להבין איך כל החלטה קטנה משפיעה על המרחב כולו ולהפך. "אנחנו רואים את התמונה הגדולה ואת הפרטים הקטנים באותה חדות, ומביאים לשולחן שילוב של יצירתיות, הקשבה והבנה הנדסית-מעשית, שמאפשר לנו להציע פתרונות מדויקים, ייחודיים וישימים. מעבר לכך, אנחנו באמת נהנים מהאתגר, והאנרגיה הזו מלווה את התהליך מתחילתו ועד הרגע שבו המבנה עומד ומתחיל לחיות".
"אנחנו מתכננים מבנים שחיים את המקום שבו הם נבנים, ומוסיפים לו משמעות. עבורנו כל פרויקט הוא חיבור בין אנשים, סביבה ותכלית. אנחנו מחפשים את הפתרון המדויק בכל קנה מידה - מפרט קטן ועד מרקם עירוני - ומעצבים אדריכלות שיש לה נוכחות, הקשר ויכולת להישאר רלוונטית לאורך זמן".
בקריית מנחם ירושלים הוביל המשרד את תוכנית "ניו איסלנד" של חברת תב"ע קפיטל. התוכנית קיבלה מתן תוקף לפני כחצי שנה ובימים אלו החל המשרד בתכנון מפורט. זהו מתחם התחדשות עירונית הממוקם על ציר הרכבת הקלה, שמציע שדרוג משמעותי של התשתית הציבורית והשכונה כולה. הוא משלב שלושה מגדלים ומבנה מרקמי הכוללים מגורים, מגורים להשכרה, תעסוקה, מסחר, מבני חינוך ומרחבים ציבוריים, תוך שמירה על אופיו הייחודי של המקום. "בתהליך התכנון שיתפנו את תושבי השכונה בסיורי שטח ומיפוי זיכרונות וסיפורים מקומיים, שהיוו השראה ישירה לעיצוב ולשימור אלמנטים במתחם", היא מספרת. הפרוייקט, שהיה מהראשונים של המשרד בירושלים היווה אבן דרך משמעותית לתכנון של המשרד בעיר.
פרויקט מגורים בשלבי גמר ביצוע הוא "אייקון" של חברת קטה גרופ, המשמש כנקודת הכניסה לשכונת גליל ים החדשה בהרצליה. הוא כולל שני מגדלים בני 14 קומות מעל לובי משותף ומלווה ברחבה ציבורית עם בריכת השתקפות ופיתוח נופי. מתוך תכנון עירוני איכותי, המבנה מפנה מקום לטובת שטח פתוח לרווחת הציבור ומשלב שפה אדריכלית נקייה ומדויקת, המאפשרת לפרויקט להשתלב בסביבתו בלי לוותר על נוכחותו כסמן אורבני.
פרויקט נוסף בשלבי גמר ביצוע הוא "אונו סנטר" של חברת גשם החזקות, פרויקט עירוב שימושים בשכונת בית בפארק שבין קריית אונו ואור יהודה, שנמצא בגמר ביצוע ומהווה חיבור אורבני חדש בין שתי הערים. החלק הצפוני כולל 197 דירות מגורים בארבעה מבנים בני 12 קומות מעל שתי קומות מסחר עם סטריפ מול מרכזי, והחלק הדרומי כולל ארבעה מבני משרדים בני חמש קומות מעל שתי קומות מסחר. בין חלקי המתחם עוברת שדרה ציבורית תוססת המשמשת כמרחב הליכה פעיל ומזמין לדיירים, עובדים ומבקרים.
בירושלים מתכננת לזרוביץ את "בית האתרוג" של קבוצת קרתא – פרויקט שימור מהמאה ה-19 ברחוב הנביאים, לצד שני מבני מגורים חדשים בהשראה יהודית-מסורתית, עם מרפסות סוכה, חצרות קהילתיות ומקווה.
פרוייקט נוסף בירושלים הוא "גתא – הכפר הירושלמי" של חברת תב"ע קפיטל הנמצאת בימים אלה, בשלבי תכנון ותיאום מול הוועדה המחוזית והמקומית בירושלים. זהו פרויקט התחדשות עירונית בשכונת קריית משה בירושלים, המשתרע על שטח של כ-40 דונם בסמוך לצירי הרכבת הקלה. המגדלים תוכננו כחלק מהנוף הירושלמי המתחדש, עם חומריות הצומחת מהקרקע ומדמה סלעי אבן מסותתים. בלב התוכנית נוצר מרחב ציבורי פתוח המהווה מוקד קהילתי, לצד רצף הליכתי המקשר בין חלקי השכונה ומחבר אותה מחדש לעיר. הפרויקט כולל גם קריית חינוך חדשה המשלבת מוסדות חינוך ומבני ציבור בלב המרקם העירוני.
יש לך פנטזיה תכנונית כלשהי?
"הפנטזיה התכנונית שלי חיה על התפר שבין שלוש תשוקות: הרצון ליצור אדריכלות שנבלעת בנוף ומרגישה טבעית במרקם, בזמן ובקצב של המקום; לעצב משהו בלתי נשכח כמו שדה תעופה, מגדל, מוזיאון; והחזון הכי עמוק הוא להשתמש באדריכלות כדי לפתור בעיות שאף אחד עוד לא פתר. לתכנן שכונה אחרת, לשלב קהילות, לנסח מחדש את הקשר בין אדם למרחב".
ואכן, עבור לזרוביץ אדריכלות היא לא רק עיצוב, אלא דרך לפתור בעיות, לחבר בין אנשים למקום וליצור סביבות שיש בהן גם נוחות וגם השראה. "אנחנו אוהבים אתגרים מורכבים, ושואפים שכל פרויקט ירגיש כחלק טבעי מהמקום, ובו בזמן יעניק לו ערך חדש ומשמעות נוספת".
לפרטים: LSA-arch.com
בשיתוף LSA לזרוביץ אדריכלים
