לא פחות מ-123 אוניות קרוז היו אמורות להגיע לנמל אשדוד, לעגון בנמל ולהתחיל ליהנות מהאטרקציות שהכינה עיריית אשדוד לקרוב ל-150 אלף התיירים שיעברו בה בדרכם לטיוליהם בישראל. השבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל" קטעו את התוכניות, וחברות הקרוזים הודיעו על ביטולים בשל נסיבות ביטחוניות וביקושים ירודים במזרח התיכון כולו. אשדוד, שספגה ביום ההוא 90 טילים, היא העיר השלישית במדינה בכמות הטילים שספגה מהדרום, הייתה נתונה תחת ירי בחציה הראשון של המלחמה. "אשדוד היא עיר אסטרטגית, עם אחד משני הנמלים הגדולים בארץ, והפגיעה הישירה בתיירות, שהוא ממילא ענף פגיע בין היתר בשל עונתיות, אישרה לנו עד כמה חשובה העשייה גם למען תיירות הפנים", אומר שמעון כצנלסון, סגן הראש העיר והממונה על התיירות, ויו"ר החברה לתיירות אשדוד.
ככל שהמלחמה התקדמה, כך השתחררה העיר מהאזעקות ובארבעת החודשים הראשונים נקלטו בה מפונים, מרביתם משדרות וחלקם מהצפון. 350 מפונים התמקמו בעיר, והעירייה, באמצעות החברה לתיירות, פרסה עליהם את חסותה החל מהסדרת שירותי רפואה, דרך עזרה בלימודים ועד אישור תווי חנייה. "עסקי תיירות שפעלו בצפון, כמו מפעילי פארקי חבלים או אייזי ריידר, החלו לפתח קשרי עבודה עם גורמים באשדוד כדי לשקם את עסקיהם ולהתמודד עם החסך בפעילות פנים תיירותית בצפון", מוסיף רם אהרוני, מנכ"ל החברה לתיירות אשדוד.
היסוד למהפכה התיירותית: הקמת בתי מלון
בעשור הקרוב הגדירה לעצמה הנהלת העיר יעד - להפוך את העיר בת 260 אלף התושבים למטרופולין תרבותי-כלכלי מרכזי באזור השפלה הדרומית של המדינה, שבו יתגוררו 350 אלף תושבים. אי לכך החל פיתוח שלא נראה כדוגמתו בעיר החוף. תוכניות התחדשות עירונית מקודמות ביתר שאת, לצד הקצאת רובעים חדשים למגורים ומסחר. "נדבך מרכזי ועיקרי בפיתוח הכלכלי של העיר הוא יישום מקסימלי של הפוטנציאל התיירותי האדיר שטמון ברצועת החוף ובעיר עצמה", מסביר כצנלסון. "יישום זה יעזור לכלל העסקים באשדוד שיקבלו דחיפה כלכלית אדירה מתיירות פנים וחוץ. זו תופעה שאנחנו עדים לה כבר עכשיו בסצנה הקולינרית ונמשיך לראות צמיחה חסרת תקדים גם בשאר התחומים". ואכן, במסגרת אחת ההחלטות שהתקבלו לפני כעשור, להפוך את אשדוד לעיר תיירות, הוגשו תוכניות מתאר לוועדה המחוזית והחלה התנהלות מול משרד השיכון כדי לפעול למימושה ולהעלות את אשדוד על מפת התיירות.
עד סוף השנה צפוי להיפתח פארק אגם המרינה – אגם רחב היקף למרגלות מעגנת המרינה. הפארק נמצא בליבה של רצועת החוף של העיר, לאחר בנייה מסיבית של הקומפלקס בקדנציה הקודמת על ידי החברה לפיתוח אשדוד (חפ"א). פיתוח השטחים הציבוריים הושלם, וסביב האגם עתידים להיבנות שישה בתי מלון, שיהפכו את מתחם המרינה החדש למרכז הכובד התיירותי של אשדוד. זהו אגם המים המלוחים הגדול במדינה שממשיך עד למתחם המרינה באשדוד. כל המתחם מחובר לכיכר המפרשים - הכיכר האייקונית של העיר שאף מופיעה בסמל החדש של העיר, עם גשר שיהפוך אף הוא לאייקון עירוני חדש - גשר מיתרים ושדרת מסחר המובילה לאגם. מתחת לגשר חנייה ציבורית עם 470 מקומות חנייה. מסביב לאגם יוקמו, כאמור, ששת בתי המלון, ומגורים ושטחי מסחר שישלימו את הקומפלקס התיירותי. במועצת העיר האחרונה הוחלט כי כלל הטיפול באגם המרינה יועבר לאחריותה של החברה העירונית לתיירות.
"הקמת בתי המלון היא היסוד למהפכה תיירותית בעיר", אומר כצנלסון, "ועד שנת 2028 יקומו עוד 8 בתי מלון שכרגע מצויים בשלבים מתקדמים להוצאת היתר או בשלבים שונים של בנייה, על מנת לשים יתדות ריאליים להקמתם של המלונות". הדגש של החברה לתיירות בקדנציה הנוכחית הוא בליווי הקמתם של בתי מלון בשלושת המתחמים לאורך רצועת החוף העירוני – המתחם האורבני בצפון, אגם המרינה במרכז והמתחם הטבעי בדרום. "המרינה נמצאת במרכז, חוצה את העיר לשניים מבחינה גיאוגרפית", מסביר אהרוני. "מצפון לה יעניק אזור אורבני אינטנסיבי חוויית תיירותית אורבנית הליכתית, בעוד המרחב הדרומי יישא אופי טבעי, פראי, שמורתי דליל יותר, עם פארק אקולוגי, מצודת ים ופגיעה פחותה במשאב הטבעי כדי לאפשר בריזה ואוורור מכיוון הים, בלי להיחסם על ידי קו מגדלי מגורים ובתי מלון".
נכון להיום פועלים באשדוד שני בתי מלון ("ווסט" ו"לאונרדו"), שנמצאים לרוב בתפוסה מרשימה. בנייתם המהירה של בתי מלון תעזור לעיר, הן בתחום התיירות והן בתחום הכלכלי, ותהווה תמריץ לעסקים, בעיקר על רקע המלחמה המתמשכת בעזה, ולתושבי העיר בשל דגש מרבי על נראות וניקיון בעיר תיירותית. מנהלת החוף עוברת למעשה לידי החברה לתיירות כדי לתת שירותי אחזקה וניקיון לבאי החוף, תיירים ותושבים.
אילו פעולות נעשו בתחום התיירות בחמש השנים האחרונות?
כצנלסון: "נעשה שיפוץ מקיף של מצודת אשדוד ים והקמת הפארק האקולוגי לאורך רצועת החוף הדרומית. רצועת החוף הדרומית של העיר הוגדרה בתוכנית האב התיירותית של העיר כרצועה האקולוגית וה'שקטה' של הים. במצודה מתקיימים במהלך הקיץ אירועים כמו הצעות נישואין ומופעי שקיעה. הקאנטרי קלאב, פרויקט שהתעכב במשך שנים, נפתח בשעה טובה לציבור.
"רצועת החוף הצפונית מיועדת לפיתוח יותר אורבני - מתחם חוף הקשתות עובר מודרניזציה, שיפוץ חזיתות מקיף ובשלב השני הצללות אחידות לכלל העסקים. במתחם חוף לידו מסתיים שיפוץ מקיף בהובלת החברה לתיירות, עם תשתיות לאטרקציות עתידיות כמו גלגל ענק והמלונות שיקומו סביב הטיילת.
"במתחם גבעת יונה הוקמו מספר פודטראקים עם הבירה האשדודית 'בירה יונה' ואוכל, כדי לכוון לחזון עתידי של ריכוז תחום הנוער והסטודנטים במתחם המגדלור בגבעה. למרגלות גבעת יונה ממוקם בית אריה קלנג ובו מרכז המבקרים העירוני - מקום חדיש, טכנולוגי ומודרני שמציג את כל השפע התרבותי וההיסטורי של אשדוד. המרכז משמש לסיורים של מערכת החינוך המקומית ולתיירים שמגיעים לעיר".
איחוד כוחות באמצעות קהילות תיירנים
החברה לתיירות היא חברה בת של העירייה, המתמחה בפיתוח תשתיות תיירות, ומטרתה לחזק את הכלכלה העירונית בתחום עסקי התיירות. בשל פגיעות ענף התיירות בארץ, חלק ממחויבות החברה לתיירות באשדוד הוא שימור חוסנם של העסקים. המנכ"ל אהרוני מפרט: "הקמנו מרכז מבקרים, אנחנו מקדמים פרויקטים תיירותיים, מסדירים את פעילות התיירות לאורך חופים, מתעדפים הקמה של בתי מלון, ומעודדים פעילויות מסחריות לאורך רצועת החוף כדי לתמוך בכמות התיירים שמגיעה. הפעולות מתבצעות בכל הזירות - ברמה תשתיתית, במשאבי כוח אדם, בדיוור, בדברור ובשיווק פנימה לתושב שאמור לקבל את פני התיירים". מתוך השאיפה כי החל מהשנים 2026-2025 התיירות תחזור לעיר נבנו סיורים מותאמים, כחלק מהמוכנות לארח כ-40-30 אלף תיירים שיגיעו לעיר בשנה, דבר שישפיע רבות על הכלכלה העירונית.
החברה לתיירות מחוברת לכל עסקי התיירות בעיר ורואה בהם שותפים להצלחת התיירות. "כדי לסייע בהתמודדות עם אתגרים משותפים הקמנו קהילות של תיירנים בתחומים שונים, החל ממלונאות, מסעדנות, שירותי אטרקציות בחוף הים והפעלת סירות בנחל לכיש ועד פעילות שמתרחשת לאורך החופים – גלישה, מרכז המבקרים שפותח הרחב צוהר לעולם נמלי הים, פינת חי בפארק לכיש דרומית לנמל אשדוד, פארק אתגרים על גדות נחל לכיש והמצודה שהיא אתר היסטורי שנפתח לפני כחודש עם השלמת העבודות בו, דרכי הגישה והחנייה", אומר אהרוני. "במצודה מתקיים מופע אורות ומקודמים הקמת יקב יין ואירועי השקות יין. בנוסף, אנו ומסייעים ליזמי המלונאות בעבודתם מול גורמי ההנדסה בעירייה ומול משרד התיירות על מנת לזרז ולהקל על תהליכי הוצאת היתרי הבנייה והקמת בתי המלון בעיר".
מקדמים את הסצנה הקולינרית
כחלק מפיתוח תשתיות התיירות מיוצר בעיר תוכן עשיר כגון סיורי טעימות בשווקים, סיורי גרפיטי, סיורים בדיונה ועוד, כשהמטרה היא לחשוף בפני המטיילים את ההיצע המגוון שיש בעיר. לצד זאת מוצעות חבילות טיול בעיר, שמאגדות מספר אטרקציות כמו מסעדות ובילויים אחרים ויוצרות בילוי של מספר שעות.
כצנלסון רואה ערך רב במיצובה של העיר כבירה הקולינרית החדשה של ישראל על ידי קידום מסיבי של סצנת הקולינריה האשדודית שקוטפת פעם אחר פעם פרסים והכרה בינלאומיים. בעיר מופקים מספר פסטיבלים מדי שנה כמו פסטיבל האוכל "עמים וטעמים" עם מאכלים אתניים ייחודים לעיר או פסטיבל הקינוחים "קרם דה לה קרם", בו משתתפות 50 המסעדות הטובות בעיר. בכל אחד מהפסטיבלים ביקרו בשנה שעברה לא פחות מ-50 אלף איש.
בנוסף יתקיים באמצע חודש יולי פסטיבל המחול "אשדודאנס" עם הרקדות ענק ומופעי מחווה לענקי המוזיקה, ובו צפויים לבקר קרוב ל-40 אלף איש. הפסטיבל יתפרס על פני המשכן לאומנויות, האמפי פארק ומוקדים נוספים ברחבי העיר. החורף מביא איתו אירועים נוספים, כאשר במהלך חנוכה מתקיים פסטיבל המרק, בו מבקרים 10,000 איש, ובקיץ נערכים פסטיבלי הבירה והיין, שכל אחד מהם קולט בין 6,000-5,000 מבקרים. באמצעות פעילות זו נחשפת הקולינריה המקומית גם בפני אורחים מבחוץ שמגיעים לעיר, מכירים את התרבות של העיר ונהנים ממה שיש לה להציע.
"בקיץ רצועת החוף פורחת במסגרת פרויקט 'חופיקס' עם שירותי חוף כמו השכרה של כיסאות ושמשיות ופודטראקים עם מזון ומשקאות – הכול במחיר מפוקח", מוסיף אהרוני. "את מיליון וחצי המבקרים שמגיעים לחופי אשדוד בכל שנה אנו מבקשים להפוך לתיירים יומיים ולחשוף בפניהם הזדמנויות לטיולים נוספים בעיר".
תשתית התיירות כוללת טיילות וסוכות חוף, ולצד זאת פועל מערך דיגיטל של החברה לתיירות ברשתות החברתיות, דרכו מורחב קהל המשתמשים הנחשף לפעילות התיירותיות שבעיר.
עם הפנים לתיירי הקרוזים
בחברה לתיירות מקימים בימים אלה מרכז הזמנות דיגיטלי לרכישת אטרקציות תיירותיות בכל העיר בשיתוף עם מפעילי תחום התיירות בעיר. לדברי אהרוני, "מדובר בפלטפורמה דיגיטלית לכל החברות והעסקים בעיר, במטרה לאפשר למבקר לקנות כרטיס בתיאום עם כל העסקים ולא לחפש כל עסק בנפרד. כשהכול במקום אחד, ניתן לשלב פעילויות ולזכות בהנחה, לבחור יותר מפעילות אחת בהתאם לימים והשעות, ולהתאים סגנון פעילות או קהל יעד, בין אם אלה ילדים ובין אם גמלאים".
המערכת, היחידה מסוגה בארץ מבחינת שיתופי פעולה דיגיטליים וקבלת הנחות, נמצאת בימים אלה בפיילוט. בעזרתה מקווים בחברה לתיירות להגביר את פעילותם של עסקי התיירות ואף להוות עבורם תחליף לשיווק ומכירה. "אנחנו מסירים מהם את ההתמודדות עם השיווק והם יוכלו להתמקד במתן השירות, לדוגמה בקבלת מבקרים במזח למעוניינים בשיט אתגרי".
כיצד ממוצבת העיר כיעד תיירותי בארץ?
אהרוני: "מרבית המבקרים בעיר עד כה הם בתחום התיירות העסקית עם ממוצע שנתי של 82 אחוזי תפוסה בבתי המלון הקיימים. מאחר שסוגיית פיתוח בתי המלון התעכבה, יזמי תיירות בעולם לא זיהו בה פוטנציאל, אבל אנו משנים את התפיסה הזו. רשתות כמו הילטון ופרימה מאמינות במוצר התיירותי ולכן החליטו להתמקם בעיר. אשדוד היא יעד בביקוש עולה, כל חופיה מתהדרים בתו התקן הבינלאומי 'דגל כחול', שניתן לחופי רחצה ומרינות בעולם, העומדים בקריטריונים בינלאומיים למצוינות סביבתית. יש בה חופים רחבי ידיים ותרבות גלישה ענפה, וחובתנו כחברה לתיירות לספק חוויה איכותית בחוף ובעיר. אין סיבה שתיירים לא ימצאו בה עניין".
כדי להתמודד עם קליטת תיירים נערך נמל אשדוד להקמת טרמינל נוסעים מעודכן. "מספרם של תיירי הקרוזים בעולם עמד בשנה שעברה על 15 מיליון, והשנה צופים שהוא יוכפל ויגיע ל-30 מיליון. כלומר הביקושים קיימים, וישראל היא יעד מבוקש בשל מגוון פעילויות ובמיוחד בתיירות החורף. נמל אשדוד ייתן לכך מענה", מדגיש אהרוני. לתיירי אוניות הקרוזים מוצעת האפשרות להגיע לעיר עם סיור שמקודם על ידי החברה לתיירות.
כצנלסון: "עד מלחמת 'חרבות ברזל', התקבלו למעלה מ-20 אוניות קרוזים בנמל בדרך זו, ואלפי תיירים ביקרו בעיר. סיום ביצוע כלל תוכניות השדרוג שמתוכננות לאורך רצועת החוף העירונית תהפוך אותה לארוכה, המגוונת ועשירה לחופי הים התיכון בישראל".
בשיתוף עיריית אשדוד
