כשחושבים על אזורי הייטק בישראל, הערים הראשונות העולות לראש הן תל אביב והרצליה. לאחר מכן אולי פתח תקווה ורמת גן - שבכל אחת מהן שוכנים איזורים המיועדים לארח כמות משמעותית של חברות עתירות ידע, או במילים אחרות "פארקי הייטק". אשדוד אינה עולה לראש כשחושבים על רשימת הערים הזאת - וזה מה שעיריית אשדוד מבקשת לשנות.
בסמוך לתחנת הרכבת של אשדוד התחיל להתהוות בשנים האחרונות רובע חדשנות שעתיד להיות מהמרשימים בישראל. לצד בית חולים אוניברסיטאי מוביל, שכעת מכפיל את גודלו, מרכז קניות BIG FASHION מהגדולים בארץ, ושמורת טבע נדירה, צפויים לקום פארק הייטק חדשני, קריה אקדמית, ורובע מגורים מתקדם. עיריית אשדוד שואפת למנף את הרובע לטובת הפיכתו למרכז מטרופוליני מוביל, כזה שימשוך אליו חברות מובילות במשק הישראלי ויספק משרות איכותיות לתושבי אשדוד.
הנכסים העירוניים כמנוףלרובע החדשנות
"בעוד שהעיר אשדוד אינה נתפסת כפריפריה במונחים כלליים, בהקשר של הייטק כל מה שדרומית לתל אביב, מזרחית לרמת גן או צפונית להרצליה נחשב לפריפריה", מצביע על הבעיה סגן ראש עיריית אשדוד אלי נכט. "ניתן לטעון שתל אביב והרצליה, הממותגות בבירור כערי הייטק הן כרגע היחידות בישראל להן ניתן לתת את התואר הזה. אנו רואים ניסיונות לא רעים לייצר מרכזים נוספים בחיפה ובבאר שבע, אולם הערים הללו סובלות מהקושי בשכנוע כוח אדם איכותי להגיע להתגורר במה שנתפס כקצוות המדינה, או פשוט 'ליומם' אליהן, מרחק 110 ק"מ או יותר מתל אביב".
"אשדוד, שתעשיית ההייטק שבה פחות מפותחת כרגע, מסוגלת לצמצם פערים ולמצב עצמה כאחד ממרכזי ההייטק של ישראל שנמצאים מחוץ לטבעת הפנימית של גוש דן, לצד ירושלים, שגם כן נמצאת בתנופה וכאמור – ב"ש וחיפה", מוסיף אור בן שמחון, מנהל אגף פיתוח תעשייה בעיריית אשדוד. "ביום בו יושלמו התנאים ויבנה רובע החדשנות שבהתהוות, אשדוד תהיה היחידה שתיתן מענה לחברות שרוצות לגייס עובדים הן מתוך אוכלוסייה של קרוב למיליון תושבי הנפה - שאין להם כרגע היצע משרות מתאים - והן מתושבי המרכז שמוכנים ליוממות, כל עוד לא מדובר בזמן רב מדי בדרכים, ואשדוד נותנת לכך מענה".
בבואכם לקדם תעשיית הייטק באשדוד, מהם הנכסים הבולטים של העיר עליהם אתם שמים דגש?
נכט: "כדי שתעשיית הייטק תשגשג במרחב מסוים צריכים להתקיים שלושה תנאים: היצע כוח אדם רלוונטי, אכסניה איכותית ואקו-סיסטם מתאים. בתנאי הראשון העיר מצטיינת, הודות למערכת החינוך, הגיוון התרבותי והעולים, ומתגאה בעשרות אלפי היי-טקיסטים תושבי העיר או כאלו שגדלו בה. התנאים האחרים עדיין בהתהוות, ואנו משקיעים את מלוא המרץ על מנת שיתקיימו בהקדם האפשרי. מעבר לתנאים הבסיסיים, צריך לזכור שאשדוד היא עיר יפהפיה ואטרקטיבית ברוב הפרמטרים. יש בה נכסים תיירותיים משמעותיים ונכסים תרבותיים חריגים בקנה מידה ישראלי. היא נהנית ממיקום אטרקטיבי במרכז הארץ וממעמד לא רשמי של עיר המטרופולין של הנפה".
מהם הצעדים בהם נוקטת העירייה על מנת להפוך את רובע החדשנות למוביל?
בן שמחון: "האתגר המרכזי ביצירת רובע חדשנות מוצלח, כמו הרפרנסים מהעולם שמהם אנו שואבים השראה, הוא לייצר DNA של רובע חדשנות. מה זה אומר? קודם כל גיוס ארגונים ומוסדות שיפרו את הרובע: גופים מחקריים, עם דגש על אוניברסיטה, חברות איכותיות וגופים שלטוניים רלוונטים. אבל צריך גם שכל השחקנים במרחב ידברו באותה השפה – הן ויזואלית והן שיווקית ושיהיו קשורים אחד לשני במיזמים, בפרויקטים משותפים ובאספקת מוצרים ושירותים. אנו מייצרים את השפה שבה ידבר כל הרובע, החל מאופן הבינוי, דרך נראות השטחים הציבוריים וכלה בתוכן. מעבר לכך, אנו שוקדים על יצירת החיבורים בין הגורמים השונים, מספקים תמריצים למימוש מהיר של הקרקעות ועובדים מול מוסדות השלטון המרכזי על מנת למשוך החלטות שיטו את הכף לטובתנו, למשל השקעות רשות החדשנות, מוסדות עוגן והטבות מס ומענקים. בהמשך נעסוק באופן יותר אינטנסיבי גם בשיווק, וכמובן במלאכת הניהול של המרחב והאקו-סיסטם".
Local grown High Tech קטליזטור
בהתאם לגישה שמתאר בן שמחון, נפגשו בשנים האחרונות אנשי עיריית אשדוד עם עשרות מנכ"לים ובכירים בחברות הייטק עתירות עובדים מכל רחבי הארץ, כדי להבין מה יגרום להן לבחור באשדוד כשיחליטו על מעבר או על פתיחת מרכז פיתוח נוסף. "מה שהבנו מהר מאוד זה שתמריצים או הטבות כספיות שבכוחנו לתת זה לא מה שיעשה את העבודה", אומר נכט. "מה שהם מחפשים זה אותם שלושה תנאים שהזכרתי: היצע כוח אדם רלוונטי, אכסניה איכותית ואקו-סיסטם מתאים; אנו מבינים שעד שיבנה פארק ההייטק, יהיה לנו קשה לגייס מבחוץ ועלינו להשקיע את מלוא מרצנו ויהבנו במה שנקרא Local Grown High-Tech. כלומר: חברות שיצמחו ויתפתחו באשדוד ומכוח האינרציה יהיה להן הרבה יותר קל להישאר כאן".
בן שמחון: "אנו עושים זאת במגוון דרכים: דגש על הייטק ויזמות בתוכניות הלימוד של מערכת החינוך האשדודית, שיתוף פעולה עם קרן המתמחה ב'כלכלה כחולה', בשאיפה להקים מרכז מחקר ופיתוח בסטנדרטים בינלאומיים בסמוך לחוף הים, עידוד מיזמים חדשניים בתחום המסחר המקוון, שיתופי פעולה אסטרטגים עם גופים המייצרים חדשנות, כמו נמל אשדוד ואסותא, והקמת מיזמים שנועדו לטפח סטארט-אפים משלבים מוקדמים. דוגמה טובה לכך היא גיוס חברת Open Valley, שהחלה את פעילותה באשדוד ותשמש גם כמשכן והזרוע הביצועית לניהול האקו-סיסטם היזמי-טכנולוגי בעיר. אגב חללי עבודה לטיפוח יזמות וסטארט-אפ, אשדוד מפעילה זה כמה שנים את 'האב אשדוד' - סביבת יזמות אורבנית בלב העיר שמפגישה בין יזמים ויזמיות מקומיים שנמצאים בתחילת דרכם, להקמת מיזם טכנולוגי. זהו האב הראשון שהוקם ע"י עיריית אשדוד באמצעות מרכז הצעירים כיוונים, מתוך כוונה ורצון לפתח את הון האנושי בעיר לחשיבה יזמית, לאפשר ליזם מהעיר להתפתח, ליצור קשרים עסקיים, טכנולוגיים וליהנות מהפוטנציאל העצום הקיים בעיר: האקדמיה, התעשייה, גורמי העירייה ושירותים נוספים. האב, הממוקם בלב העיר, משלב עיצוב חדשני ומספק הזדמנות לפתח את המיזם שלהם בסביבה נוחה ונעימה, בתשלום מסובסד. עשרות יזמים צעירים שהתחילו את החשיבה על היוזמה שלהם ב'האב אשדוד', יצרו כבר חברות קטנות ומתנהלות עצמאית בעולם החדשנות".
הרחב בבקשה.
בן שמחון: "מעבר לצורך בטיפוח 'הייטק מהבית', ישנו צורך נוסף שזיהינו ככזה שצריך לקבל מענה, בהקשר של בניית האקו-סיסטם המתאים. בשנים האחרונות החלה להתעורר באשדוד פעילות ענפה, שהעשירה את ההיצע העירוני לחברות טכנולוגיות, עם דגש על חברות סטארט-אפ. נפתחו מגרש ניסויים לתחבורה חכמה, מרכזי הכשרות מגוונים, חממות מובילות כגון אלה של שטראוס (דה קיטשן), של הנמל (BLUE OCEAN FOR STARTUPS), של אסותא ואדמה (HEALTH TECH), של עיריית אשדוד ושל עמותת גבהים (THE HIVE). אולם רבים מהמיזמים הללו לא הצליחו למצות את הפוטנציאל שלהם. האתגר היה לקחת את כל המיזמים העצמאיים הללו ולחבר אותם יחדיו לאקו-סיסטם שיהיה קרקע פורייה ותוססת שתאפשר את צמיחת הזרעים שנשתלו. עוד יש צורך בפעילויות מגוונות נוספות שיעשירו את הקרקע לפעילות של חברות ולהתפתחותם של סטארט-אפים לחברות בוגרות. זה מצריך הכשרות כוח אדם, אקסלרטורים, חיבורים, כנסים, האקתונים, חללי עבודה ועוד. לשם כך, התקשרנו באמצעות מכרז עם חברת Open Valley, לה מרכזי חדשנות ופעילות ענפה בכל רחבי הארץ. החברה מתמחה בטיפוח סטארט-אפים וביצירת אקו-סיסטם עירוני. היא הקימה באשדוד את אחד ממרכזי החדשנות המרשימים בישראל והחלה במרץ האחרון את פעילותה העצמאית, תוך מתן שירותים וביצוע שותפויות עם העירייה. בנוסף, בשנת 2025 צפוי להיפתח ברובע החדשנות מתחם גדול להשכרת חללים של חברת We Work".
הזכרתם את הכלכלה הכחולה, כלומר כלכלת הים. מה קורה שם?
נכט: "הנושא נמצא עדיין בחיתוליו, אך יש בו פוטנציאל רב. השאיפה היא לעשות קפיצה גדולה מאוד קדימה ברגע שיבשילו התנאים. כל עיר בישראל מנסה לייצר בידול ולמצב את עצמה כמובילה בנישה מסוימת בעולם ההייטק. לרוב זה נעשה באמצעות אפיון הצעת ערך ייחודית שהיא מסוגלת להעניק לחברות מתחום מסוים. באר שבע, לדוגמה, מנסה לעשות זאת דרך הסייבר, הודות למעבר היחידות הרלוונטיות של צה"ל לדרום. חיפה מושכת לביו-טק באמצעות שיתופי פעולה עם הטכניון ובתי החולים באזור. ממשלת ישראל מעודדת גם היא את מה שהיא מכנה 'קלסטרים', כלומר אשכולות. כלכלה כחולה כוללת בתוכה את כל מה שיש לו אינטראקציה עם הים, כלומר, מגוון רחב מאוד של תתי-תחומים: נמלים סייבר, בינה מלאכותית, לוגיסטיקה, חקלאות ימית, הפקת אנרגיה ואפילו בנייה בים".
בן שמחון: "אשדוד נהנית מיתרונות הנובעים מהסמיכות שלה לים, אך יש בה הרבה מעבר לכך: חופים רחבים, שני נמלים, המרינה, תב"ע ייעודית למו"פ בים. בניגוד לחיפה, אשדוד אינה נמצאת במפרץ אלא מול ים פתוח - מה שנותן תנאים מיטביים לחקלאות ימית. התפקיד שלנו הוא לייצר מיזמים שיעזרו לנו למנף את היתרונות הטבעיים הללו ולהפוך את אשדוד לעיר שתהיה – וגם תיתפס - כאטרקטיבית ביותר לחברות העוסקות בכלכלה כחולה. השאיפה שלנו היא שבשנים הקרובות יוקם בשיתוף עם חברה בינלאומית מרכז מו"פ יוצא דופן באשדוד ושבמקביל ממשלת ישראל תכיר בעיר כמקום להשקעת משאבים בקידום התחום, שכבר הוגדר כבין-משרדי ואסטרטגי לשנים הבאות".
מה ייחשב בעיניכם כהצלחה?
נכט: "הצלחה היא שכל תושבי אשדוד ותושבי המרחב, שירצו ליהנות מתעסוקה איכותית בשכר גבוה, לא יצטרכו לבחור בין מעבר למרכז לבין נסיעות ארוכות על בסיס יומי. כל שאר הפרמטרים הם לוואי של תוצאה זו".
בשיתוף עיריית אשדוד
