הקמת התזמורת האנדלוסית אשדוד היא תוצר של חזון, נחישות ושיתוף פעולה תרבותי. זרעי הקמתה נשתלו בשנת 1988, עם ייסודו של "המרכז לפיוט ושירה באשדוד".
שש שנים מאוחר יותר, בשנת 1994, הוקמה התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד ביוזמת ד"ר יחיאל לסרי ומוטי מלכא. היא נולדה מצורך ומרצון ליצור חיבורים מוזיקליים מגוונים, לשמר את מורשת המוזיקה האנדלוסית לדורות הבאים, ולשמש כשגרירת המוזיקה האנדלוסית בישראל ובעולם. "לא סתם התזמורת נחשבת לפורצת דרך", אומר שלום לוטטי, מנכ"ל התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד. "אף אחד לא חשב על דבר כזה, בטח שלא לפני 30 שנה, אז היו בעיקר תזמורות קלאסיות". לדברי לוטטי, הזרקור שקיבלה האנדלוסית, שהציב אותה בקדמת הבמה, הוביל למהפכה רב תרבותית, חדשה מסוגה. התזמורת זכתה בהכרה רשמית לתרומתה המשמעותית לתרבות הישראלית בשנת 2006, כאשר הוענק לה פרס ישראל למוזיקה.
כיום, על רקע אירועי המלחמה, בולטים עוד יותר השילובים המרתקים בין מסורת לחדשנות, בין קלאסי לאתני ובין התרבויות השונות. המוזיקה האנדלוסית ממשיכה להתנגן באירועים שונים ברחבי הארץ, להוביל לתכנון הפקות מקוריות ולאחרונה לרגש את הקהל הרחב בשני קליפים מרגשים. האחד, של המוזיקאי אביהו פנחסוב, שם זרקור מיוחד על פצועי ופצועות המלחמה; והשני, של הזמרת ירדנה ארזי בשיתוף עם הפייטן והזמר הישראלי-צרפתי בנימין בוזגלו, הסולן של התזמורת האנדלוסית הישראלית.
פיוטים לילדי הגנים
לוטטי, (57) יליד אשדוד, מספר בגאווה כי לא בכדי הוקמה התזמורת בעיר. "העיר אשדוד מונה כ-260 אלף תושבים בתמהיל מעניין", הוא מציין. "אפשר לחלק אותם באופן גס לשליש חרדים, שליש עולים, בעיקר מחבר העמים, ו-40 אחוזים תושבים ותיקים מכל התפוצות, ומעין קיבוץ גלויות. יש בעיר מרוקאים, טוניסאים, עולים מלוב, מצרפת ומאתיופיה – קשת מגוונת של אנשים ותרבויות". לוטטי, שכיהן עד לתפקידו הנוכחי כמנהל מתנ"ס דיונה באשדוד וכחבר הוועד המנהל של התזמורת, התמקד מאז ומתמיד בניהול התרבות בקהילה, וכיום הוא מתמקד בהנגשתה לילדי הגיל הרך, לבוגרים ולקשישים כאחד. "המוזיקה האנדלוסית אינה זרה לי. אני בא מבית מרוקאי מסורתי ששמעו בו פיוטים, והתאהבתי במוזיקה הזו. כשנכנסתי לתפקיד, ביולי 2022, עמד לנגד עיניי הרצון לשמר ולהפיץ את התרבות והמוזיקה האנדלוסית לדור הוותיק ובעיקר לדור הצעיר", הוא מדגיש. "ביחד עם המנהל האמנותי החדש, אלעד לוי, ומנהלת המחלקה החינוכית בתזמורת, איריס חליפה, אנחנו מנגישים את הקונצרטים לגיל הרך ולילדים בגנים ובבתי הספר בעזרת 14 תוכניות שמוכרות על ידי סל התרבות".
איך מנגישים מוזיקה אנדלוסית לילדי גן?
"אנחנו עושים מעין הכנה לילדים: במהלך השנה, מבקרים מדי יום שישי שלושה נגנים ופייטן בכ-26 גנים באשדוד. הם מלמדים את הילדים על כלי הנגינה האנדלוסים ואת הפיוטים המסורתיים. לרוב הילדים מכירים כלים מסורתיים כמו תופים וגיטרה בס, אבל במסגרת הפרויקט הזה הם מקבלים הזדמנות להכיר גם כלים כמו קאנון, עוד וקמנג'ה, מתנסים ולומדים - בצורה חווייתית ואינטראקטיבית. כשהם מגיעים לקונצרטים, שאליהם הם מוזמנים עם הוריהם, הם יודעים ומכירים את המילים ואת מנגינות הפיוטים. כחלק מפרויקט 'בואו לגני', נערך לפני חודש קונצרט סיום, בשיתוף התזמורת האנדלוסית, שבו השתתפו 26 גני חובה מאשדוד. בנוסף לקונצרטים, התזמורת מעלה הצגות לילדים בגילאי יסודי בשיתוף פעולה עם אמנים ידועים. ההצגות מספרות סיפורים דרך המוזיקה האנדלוסית, כמו סיפור ירושלים, ובכך מחברות את הילדים לעולם המוזיקלי וההיסטורי של המורשת הזו. השנה, התמקדה התזמורת גם בילדי שדרות, שחזרו ללימודים בעיר בחודש מרץ. תשעה קונצרטים נערכו לתלמידי הגנים במטרה להחזיר אותם לשגרה ולהשיב את החיוך לפניהם ולפני הוריהם. בעיניי, מעבר לרוממות הרוח, הפרויקט הזה מגשים את מחויבות התזמורת לא רק לשימור והפצת המוזיקה האנדלוסית, אלא גם את התרומה החברתית והקהילתית העמוקה".
לאילו קהלים נוספים אתם מנגישים את המוזיקה האנדלוסית?
"התזמורת מופיעה בכל רחבי הארץ ומשלבת בין פייטנים מוכרים מהז'אנר כמו בנימין בוזגלו, משה לוק, שמעון סיבוני וליאור אלמליח, לבין זמרים אורחים מהמיינסטרים או אפילו מחו"ל, ממרוקו, ספרד, צרפת ועוד. השנה האחרונה היתה מאוד מורכבת והסדרה האחרונה הוקדשה לשילובים ולחיבורים מרתקים, שאנחנו מקווים שיפתחו פתח אמיתי לתקווה, כמו המופע של בנימין בוזגלו עם ואלרי חמאתי, ששרה בעברית, בצרפתית ובערבית, וקונצרט עם פייטן הטנור שמעון סיבוני והפייטן הצרפתי גבריאל אוחיון, שהוא כוכב עולה בז'אנר. השקנו לאחרונה גם סדרת פלמנקו עם שני יוצרים ישראלים שחיים בספרד: רקדנית הפלמנקו ירדן עמיר והגיטריסט והיוצר עופר רונן. מופע חוצה גבולות ותרבויות של מוזיקה אנדלוסית מסורתית וריקוד פלמנקו, שלהם חיבור היסטורי, עוד בספרד המוסלמית של ימי הביניים. הסולניות יעל הורביץ, זמרת פלמנקו, והזמרת דימא קבלאן–מהכפר הדרוזי בית ג'אן, מפליאות בקולן, לצד נגן הגיטרה פיטי קאריו מסביליה ובניצוחה של סיון אלבו בן חור.
"עוד יוזמה מפתיעה שיצרנו, להנגשת המוזיקה האנדלוסית גם בקרב החבר'ה הצעירים, היא ליין המופעים 'חתול בשק', שבו קונים כרטיס ולא יודעים איזה מופע מקבלים. נחלנו הצלחה כבירה כשהאנדלוסית הופיעה בהפתעה במועדון הבארבי החדש ביפו לצד אומנים ומוזיקאים כמו רמי דנוך, מני בגר, עמיר לב, דני בסן, אלון אולארצ'יק, ג'ין בורדו, ריימונד אבקסיס, עמיר בניון, חיים אוליאל ועוד רבים וטובים. אנשים שבשגרה אינם פוקדים
קונצרטים הגיעו ו'עפו' ברמות אחרות".
הזכרת את השנה המורכבת. כיצד השפיעו אירועי המלחמה על התזמורת?
"בתזמורת ישנם 35 נגנים, ביניהם שעדיין משרתים במילואים בסבב שני ושלישי, ושני נגנים שהתגוררו בעוטף עזה ונאלצו לעזוב את ביתם. התזמורת היא משפחה אחת גדולה ואנחנו עטפנו ותמכנו זה בזה ועבדנו בהרמוניה מלאה, מכל הבחינות. שבועיים לפני האירועים הקשים קיימנו קונצרט סליחות ענק ברחבת הכנסת, בהזמנת יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה. זה היה קונצרט אחדות שבו הופיעו שולי רנד, עמיר בניון, קובי אפללו, ליאור אלמליח, אלי לוזון שיר יפרח וגוסטו בפני מכובדים כמו חברי כנסת, שרים ודיפלומטים. שבועיים לאחר מכן פרצה המלחמה, ואנחנו, שהיינו אמורים להופיע בבית הכנסת הגדול "טורנל" בפריז ולאחר מכן בפסטיבל אסווירה במרוקו, נאלצנו לשנות את התוכניות. שבוע מפרוץ המלחמה לקחנו על עצמנו להופיע בכל בתי החולים, במלונות למפונים, בבתי אבות ובפני חיילים, והיום, למרות הכל, אנחנו ממשיכים לחתור ולבצע שיתופי פעולה מעניינים עם אמנים מחו"ל. לשמחתנו, קיבלנו השבוע הזמנה משגרירות קפריסין ומחברי הקהילה היהודית, להתארח בחנוכה הקרוב בשני קונצרטים בפאפוס ובלרנקה, בהשתתפות שגרירים ואנשים רמי דרג ומעלה. אנחנו מחכים לימים טובים מאלה, כמו אלה שחווינו כשנתיים אחרי הסכמי אברהם, כשהופענו ברבאט, בהיכל התרבות של המלך, ביחד עם להקת שפתיים והלהבנו אולם ענק של 1,500 אנשים, ביניהם דיפלומטים, מרוקאים מוסלמים ויהודים. אני רואה שליחות בהפצת המוזיקה והחיבורים האלה בכל העולם".
בשיתוף התזמורת האנדלוסית אשדוד
