העיר אשדוד נמצאת בשנים האחרונות בתנופת פיתוח חסרת תקדים המתבטאת בשלל תחומים. קליטת תושבים המונית והקמת רובעים חדשים, שדרוג והרחבת תשתיות והתאמתן לעיר מחוז, בנייה מסיבית במסגרת תוכניות הסכם גג - תוך יצירת מסגרות תעסוקה, אקדמיה ופנאי עבור אוכלוסיות צעירות, ועוד ועוד. ואכן, במרוצת השנים, השתנה קו הרקיע של אשדוד, ומעיירת עולים אופיינית היא הפכה לעיר חדשנית ומתקדמת עם מגדלי מגורים, מוסדות ומבנים מעוצבים. עיר תוססת ומלאת חיים, מרכז מטרופוליטני חשוב ועיר-אם עבור מאות אלפי תושבי הסביבה.
נושאים מרכזיים בחיי העיר קיבלו דגש מיוחד ב-15 השנים האחרונות, וברוח חזון מוגדר, השקעות מסיביות ותכנון מדוקדק, הפכה אשדוד לעיר מובילה בתחומי התרבות והפנאי, בתחומי החינוך והנוער ובתחום הביטחון והחירום.
בראיון מיוחד עימו מספר ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, על הפעילות האינטנסיבית בעיר, על המשך בנייתה של אשדוד כעיר מרכזית ומיצובה כאחת הערים החשובות בישראל, ועל התמודדותה של העיר בשגרת החירום מאז השבעה באוקטובר ואיום הטילים מעזה.
העיר החכמה בתרחישי חירום
את הפעילות האינטנסיבית בעיר מוביל מאז שנת 2008 ד"ר לסרי, שמאז אירועי אוקטובר רתם את המוסדות העירוניים לשינוי מיידי במודל התפקוד העירוני.
"אירועי אוקטובר האחרון מהווים נקודת מפנה היסטורית", מצהיר לסרי בפתח הראיון עימו. "זו ההתקפה הקשה ביותר שהייתה על מדינת ישראל. מאז השואה לא היה הרג המוני של אזרחי ישראל ביום אחד, כפי שהיה בשבעה באוקטובר. כשלנו באופן מביך ושילמנו מחיר יקר מול ארגון מרצחים. הכאב העמוק הוא שמדינת ישראל לא הצליחה להגן על אזרחיה. באותו בוקר נורא, יום שמחת תורה, התעוררתי והתארגנתי לבית הכנסת כשקיבלתי את הידיעה הנוראה על הטבח. באותו רגע אי אפשר היה לעכל את גודל האירוע, אך הבנתי מיד כי מדובר במשהו שלא הכרנו. ככל שנקף הזמן ונערם עוד מידע על האירוע, התמונה שהצטיירה הייתה הרבה יותר עגומה. הבנתי שעם מחיר קורבנות בלתי נתפס וחטופים שנמצאים בידי ארגון מרצחים, אנחנו הולכים למלחמה בתנאי סביבה מורכבים וקשים. מלחמה שכזו תהיה ארוכה ועיקשת ואשדוד בוודאי תהיה מטווחת. ואכן מהר מאוד מצאנו עצמנו תחת מתקפת טילים מסיבית בהיקף ועוצמה שלא חווינו בעבר".
למעשה ניתן לומר, בצער, שאירועי אוקטובר והמלחמה שפרצה אחריה, אינם הסבב הראשון בו מעורבת אשדוד. טילים נורו על אשדוד כבר ב"עופרת יצוקה" (2008) ומאז, בכל סבב מול החמאס היתה העיר מטווחת, לפעמים יותר מכל עיר בדרום. במהלך השנים הללו השכילה העירייה לבנות מערך ביטחון רחב ומקיף, תוך שהיא מבססת את כושר העמידה שלה בשני מסלולים עיקריים - יכולת תפקודית של המערכת העירונית וביסוס החוסן הקהילתי של התושבים.
"אלו שתי תובנות מרכזיות אליהן הגענו כבר בסבבים הקודמים ובקורונה, מתוך הבנה עמוקה וחד משמעית, וזו גם עיקר התובנה מהמערכה הנוכחית, לפיה לשלטון המקומי יש חשיבות מכרעת במשוואת החוסן הלאומי", מסביר לסרי. "עבור התושבים, השלטון המקומי הוא הכתובת לכל דבר ובכל נושא, בימי שגרה וחירום, ועלינו לחזק את היכולות התפקודיות של השלטון המקומי בחירוםמתוך אינטרס לאומי אסטרטגי, כך שכל מה שנכון בשגרה יהיה נכון גם בחירום".
לאשדוד יצאו מוניטין של עיר בטוחה, במובן זה שפיתחתם מודל ייחודי להתמודדות עם תרחישי חירום. כיצד הדבר בא לידי ביטוי?
"בסופו של דבר לא המצאנו את הגלגל מחדש, אלא לקחנו את תורת ההפעלה המוכרת והתאמנו אותה לאשדוד. לכל עיר יש הרי מאפיינים המייחדים אותה מיישובים אחרים, אז לקחנו את בסיס המודל לאחר שערכנו ניתוחי עומק על מרכיבי האוכלוסייה, פרישה גיאוגרפית, מבנה מינהלי, מצב המיגון וכיו"ב. צרפנו למסקנות את ניסיוננו מהסבבים הקודמים וגיבשנו מודל חדש, הנשען על תפישת ה'עיר חכמה' בהיבטים של חדשנות ושימוש הולך ומתרחב של טכנולוגיות, ניהול אפקטיבי וניצול מיטבי של המערכות התפקודיות, פיתוח דרכים לתקשורת יעילה עם הציבור ושיפור מתמיד של השירות לתושב, עבודה הדוקה עם גופי עזר, מערך גדול של מתנדבים, ועוד. כל זאת תוך ניצול מושכל יותר של המשאבים העירוניים".
איך "חירום" מתקשר ל"עיר חכמה"?
"עיר חכמה היא תוכנית מקיפה שמתייחסת לכל תחומי החיים בעיר, כאשר המטרה המרכזית היא לעשות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בצורה חכמה ויעילה, שימוש מושכל במשאבים וניצולם האופטימלי לשיפור השירותים לאזרח, שיפור באיכות חיים ובאיכות הסביבה. במסגרת זו אנחנו מעודדים חדשנות ובהקשר של החירום בנינו מחדש את מרכזי השליטה והבקרה שלנו, המוקד העירוני ומרכז ההפעלה, תוך שאנחנו מטמיעים טכנולוגיות מתקדמות ומכשירים את העובדים לסביבת עבודה מודרנית".
ואכן, המוקד העירוני באשדוד נחשב לאחד היעילים והאפקטיבים בארץ והוא מצויד ומאובזר בטכנולוגיה עדכנית ומנהל פיקוח ובקרה על מערכות מים, חשמל ורמזורים בכל העיר. המוקד עומד בקשר עם כל גורם עירוני, גם עם גופים שאינם פועלים בעירייה, ובחירום הוא משמש גורם משמעותי בבניית תמונת המצב, העברת מידע רלוונטי לשולחן החמ"ל והפעלת המטות המשימתיים לטיפול בזירות אירוע. באמצעות מערכת "מוקד רואה" ולמעלה מאלף המצלמות המרושתות בעיר וטכנולוגיית וידאו אנליטיקה, המוקד יודע לנטר התרחשויות חריגות המחייבות התערבות בשגרה ולאתר באופן מידי זירות אירוע ומקומות שנפגעו בחירום.
עד כמה ערוכה העיר להתמודד עם התקפת טילים מסיבית, לאור האיום של חיזבאללה לצרף את אשדוד האסטרטגית לבנק המטרות שלו?
"העירייה מתמודדת עם כך במגוון היבטים. ראשית, אירוע רב זירתי - נערכנו להתמודד עם כמה זירות בו זמנית ולתת מענה מהיר לחילוץ והצלה. אחרי הכל, עיקר עבודתנו היא הצלת חיים ופינוי האזרחים למרכזי שהייה. אנחנו מאמינים בעקרון 'מה שנכון בשגרה, נכון בחירום' ואנו עושים כל מאמץ כדי שכל המסגרות העירוניות ידעו לעשות את המעבר המיידי משגרה לחירום תוך שמירה על רציפות תפקודית מלאה.
"הנושא השני הוא מיגון - ברוב בתי המגורים בעיר יש מיגון ברמה כלשהי ובפאתי העיר מוצבות סוללות כיפת ברזל. אלו מקנים ביטחון לרוב התושבים וברוב חלקי העיר, כך שהתושבים יכולים לשמור על רמה תפקודית סבירה. לאחרונה השלמנו מיגון במוסדות חינוך כשהצבנו 100 מיגוניות בהיקף של 50 מיליון ש"ח מכספי הרשות, והיום ילדינו יכולים ללמוד בביטחון ולאפשר להוריהם לצאת לעבודה בשקט וללא דאגה.
"התחום השלישי הוא עיר בעלטה - נושא זה עלה לסדר היום בעקבות איומי חיזבאללה לפגוע בתשתיות. מדובר באתגר גדול, לנו ולתושבים, שמחייב את כולנו להערכות מוקדמת. ביקשנו מכל בית אב להיערך לשלושה ימי עלטה ע"י התארגנות מוקדמת והצטיידות ברשימת דברים שיסייעו להם לצלוח ימים אלה. ברמת העיר יש בידינו רשימות וכתובות של אנשים עם צרכים מיוחדים ואוכלוסיות הטעונים סיוע, כך שנוכל לתת מענה מידי ככל שיידרש. כאן אנחנו עושים שימוש ב-GIS, תוכנה חכמה המרכזת עבורנו את כל מאגרי המידע על העיר, וכמובן דאגנו לציוד ומערכות מותאמות שיסייעו לנו לצלוח הפסקות חשמל ממושכות".
בזכות סובלנות וערבות הדדית
אשדוד מאופיינת במבנה דמוגרפי ייחודי ואוכלוסייתה מורכבת מ-99 קהילות שונות. על פניו נתון זה מהווה אתגר של ממש בחירום אך למעשה העיר מפורסמת בזכות הערבות ההדדית שלה, עיר שלמרות גודלה כולם בה מכירים את כולם ודואגים אחד לשני. יתרה מכך, אשדוד התפרסמה במהלך השנים כעיר שחיי התושבים בה מושתתים על סובלנות והתחשבות - גורמים בעלי משמעות עמוקה בבניין החוסן הקהילתי. "אנחנו מנצלים זאת היטב בכל מה שקשור ליחסים בין הרשות לתושבים ובין התושבים לעצמם", מציין לסרי. "באמצעות גופים עירוניים, ארגונים קהילתיים וקבוצות מתנדבים, אנחנו עומדים בקשר רציף עם ארגוני עולים ועם העולים עצמם, בשפתם, ומעניקים להם מעטפת תמיכה בחירום. קבוצות מיוחדות מופקדות על טיפול באוכלוסיות ותיקות ואוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. יש לנו קשרי עבודה הדוקים עם קהילות חרדיות ויכולת העברת מסרים באמצעות מאגרי מידע רלוונטיים. הכלל המנחה אותנו הוא, כאמור, כי מה ש'פועל בשגרה יפעל בחירום'".
מתגאים בהישגים ומסמנים יעדים נוספים
עיקר הריאיון עם ד"ר לסרי נסוב מכורח המצב על ההתמודדות העירונית בתקופת המלחמה והאיום מצפון, אך בכל זאת באשדוד יש הרבה יותר. בנובמבר הקרוב תציין העיר 68 שנים להיווסדה, אמנם זה לא נשמע זמן רב במונחי עיר, אך המספרים מדברים בעד עצמם עם קצב הגידול והפיתוח הכי משמעותי בארץ, אשדוד שהפכה מעיירת עולים קטנה לאחת הערים הגדולות בישראל עם 260 אלף תושבים. זאת ועוד, ב-15 השנים האחרונות אשדוד עשתה קפיצת מדרגה משמעותית בהרבה מאוד תחומים, שהפכו אותה לאחת הערים המבוקשות למגורים.
"הסכם הגג של אשדוד הוא מהגדולים בארץ ומבטיח בנייה של למעלה מ-30,000 יח"ד חדשות", מפרט לסרי. "רובע לכיש החדש נבנה בקצב מוגבר ועשרות מנופים משרטטים מחדש את קו השמיים של אשדוד. במתחמים רבים אנו עדים למיזמי בינוי חדשים ובאזורים הוותיקים נוספו ויתווספו אלפי יח"ד במסגרות התחדשות עירונית. במקביל אנחנו ממשיכים בפיתוח שלושה אלמנטים הקשורים בצעירים: פיתוח והרחבה של עולם האקדמיה, ובקרוב גם נתחיל בבניית הקריה האקדמית. בינוי ופיתוח בעולם התעסוקה, בדגש על פארק ההייטק וחללי עבודה ליזמים צעירים, וביסוס מעמדה של אשדוד בתחום התרבות והפנאי ואפשרויות הבילוי עבור צעירים. אשדוד בולטת בתחום הקולינארי, בשלל הפסטיבלים ואירועי התרבות ובענפי הספורט השונים. אלפי מנויים נאמנים נהנים ממגוון הצגות ואירועים במשכן לאומנויות הבמה המפואר שלנו, מפעילות תרבות בתחומי זמר ומחול במוסדות התרבות הפזורים בעיר, ממופעי מוסיקה של התזמורות הייצוגיות ומהרכבי זמר ונגנים בכל סגנונות המוסיקה, ובקרוב נתחיל בבניית מוסד נוסף ומיוחד - מרכז הפיוט והמוסיקה האנדלוסית. קריית הספורט של אשדוד הולכת וקורמת עור וגידים ובעוד פחות משלוש שנים נחנוך את אחד האצטדיונים היפים בישראל, ולצידו הארנה, בריכה אולימפית ומתקני ספורט משלימים".
מה בנוגע להתאמת התשתיות התחבורתיות לכל תנופת הבנייה הזו?
"בשנים האחרונות השקענו מאות מיליונים בהתאמת התשתיות לעיר שתכלול 350 אלף תושבים. כך בתחום התחבורה (הנת"צים) והכפלת שבילי האופניים, כך בתשתית המים והביוב, כך בפרישת קווי תקשורת, סיבים אופטיים וקווי חשמל חדשים, וכך בהכשרת עוד שטחים ירוקים ברחבי העיר, אשר מציעים אתנחתא נעימה להורים וילדים, פעילות גופנית וכיו"ב. מחלף אשדוד הצפוני נחנך לאחרונה וכעת מתבצעות עבודות על שני מחלפים נוספים: 'ניר גלים' ו'צומת הנמל'. מחלפים נוספים שייבנו בדרום ובמזרח העיר יאפשרו נתיבי דרך נוספים שיקלו על התנועה, ותחנת רכבת נוספת תרחיב את השירות למעגל נוסעים הולך וגדל. אנחנו לרגע לא מפסיקים. גם בקורונה וגם היום, למרות המלחמה, אנו מקדמים את התוכניות ופועלים לטובת העיר, תוך שאשדוד מקבעת את מעמדה המטרופוליני".
בשיתוף עיריית אשדוד
