בשנת 2021 הוחלט באשדוד להקים קהילות עניין עירוניות במטרה לחזק את הקהילתיות, את החיבוריות, השייכות והחוסן בין התושבים, סביב עולמות תוכן משותפים. זה החל בפיילוט של ארבע קהילות ומשם העניין הולך וגדל. "הקהילה הראשונה, אשדודטף, שאותה אני מנהלת, מהווה בית לקהילת הורים לילדים בגילי לידה עד שלוש", אומרת ענבל היימן, מנהלת קהילת אשדודטף ורפרנטית קהילות דיגיטליות. "בקהילה ניתן לקחת חלק במפגשים קהילתיים, להכיר חברי קהילה נוספים הורים וילדים מלידה עד גיל שלוש, לבלות זמן איכות עם הקטנטנים, לקבל מידע מקצועי ואיכותי מאנשי מקצוע ואף ליזום ולהוציא לפועל רעיונות וחלומות לטובת הקהילה. השנייה היא קהילת אבוקדו המיועדת לתושבים שאוהבים קיימות, סביבה וטבע עירוני. השלישית היא ממ"ש — משפחות מיוחדות אשדוד. זו קהילה למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים, שיוצרת מפגשים ומעטפת טיפולית ורגשית עבור הורים, אחים ואחיות, סבים וסבתות לילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים. בהמשך הוקמה גם קהילת מגדלור המהווה בית למתנדבים בעיר אשדוד בשיגרה ובחירום. כידוע העיר אשדוד נמצאת בקו האש וכאחת כזו יש לה צורך ביצירת חוסן קהילתי באמצעות קהילת מתנדבים חזקה ומבוססת.
והרביעית לאותו פיילוט, היא אשדוד SEA. אחרי הכול אנחנו עיר של ים ושל חוף, וכיאה לעיר כזאת פתחנו קהילה המיועדת לאנשי הים של אשדוד ולאוהביה. הקהילה מרכזת את כל תרבות הים ובכלל זה פנאי, עמותות, ומסעדות ועוד. הנה עכשיו יש להם הפנינג חופים שכולל תרגול יוגה, מופעי גלישה וכל מה שקשור לים".
שיווק מפה לאוזן
קהילה נוספת שקמה ממש לאחרונה היא קהילת אפ 60+, המיועדת לתושבים בגיל 60 פלוס הנמצאים בשלב הפרישה מהעבודה. הקהילה מיועדת לאנשים שנמצאים בצומת פרישה ממעגל העבודה, והקהילה מספקת להם את כל מה שקשור לשלב הזה בחיים, אם זה סדנאות, שירותים מיוחדים, מפגשים, הכרויות, ומתן מענה לצרכים המיוחדים שלהם לקראת שינוי הסטטוס שלהם מעובדים לגימלאים. "הקהילה הזאת היא חלק ממינהל לשירותים חברתיים, ומתבצעת בשיתוף עם הג'וינט והאגף לאזרחים ותיקים", אומרת היימן. "הם פונים לתושבים בגילים האלה ומציעים להם להצטרף, לקחת חלק בקהילה. בגלל המורכבות של הגיל והקושי להתנהל אונליין, אנחנו מקיימים עבורם סדנאות של אוריינות דיגיטלית ובאופן כללי אנחנו מאוד מאמינים בשיווק מפה לאוזן וזה עובד. הקהילות עלו לאוויר ביולי 2021 וכיום יש לנו כ-7,000 תושבים ותושבות רשומים. בשנתיים וחצי האחרונות הפרויקט תפס תאוצה, רואים שהקהילות הוותיקות יותר מתגבשות, יש זהות קהילתית שייכות, וזה מרגש מאוד".
איפה מתקיימים המפגשים?
"הקהילות הן פיזיות והמפגשים נערכים במרחב העירוני. כל מנהל קהילה מנהל אותה באמצעות פלטפורמה דיגיטלית, וזה מאפשר לנו להגיע לכל מיני קהלים לחבר בין התושבים בקלות. אנחנו מעלים שם מפגשים והם נרשמים לפי בחירה שלהם, ולפי רמת היצירתיות שהם יכולים לייצר, בין חברי הקהילה אין תקשורת דיגיטלית, אלא רשת חברתית אמיתית שבה חבריה נפגשים במרחב הציבורי, פנים אל פנים, ויוצרים קשרים הדדיים".
יוזמות שצומחות מלמטה
לדברי היימן, לכל קהילה יש מנהל מהרשות, והוא מנהל בשיתוף עם חברי הקהילה את היוזמות. "אנחנו המנהלים מגיעים לכל המפגשים, עד כמה שזה ניתן. חשוב לנו להיות חלק ולפגוש את האנשים. הזמינות שלנו מאוד גבוהה לתושבים ולחברי הקהילה. אנחנו משתפים אותם בתוכניות, ובנוסף, בקרב הקהילות הוותיקות יותר קיימת קבוצה של מובילים מהקהילה. אלה נפגשים איתם וביחד יוזמים מפגשים שם חושבים איך להפוך את הקהילה לטובה יותר. זו קבוצה המורכבת מאנשים מעורבים שרוצים להשפיע".
לשאלה כיצד העירייה תורמת לקהילות עונה היימן כי, "אנחנו מעודדים יוזמות מלמטה למעלה. בהתחלה היינו עסוקים ביצירת קהילה ועכשיו אנחנו עם הפנים קדימה ורוצים שזה יבוא מהשטח. אנחנו מאמינים שהיוזמות שצומחות מלמטה מאוד משפיעות על הקהילה ויותר מחברות ומגבשות אותה, וזה מה שרצינו להשיג".
איזה יוזמות מיוחדות מתקיימות בקרב הקהילות?
"בקהילת ממ"ש יש מפגשי היכרות של אימהות, שמארגנות האימהות עבור עצמן, לטובת יציאה מהשגרה הקשוחה שיש להן, הפגת הבדידות, הצורך להיות במקום מכיל ומבין וההרגשה שהן לא לבד בסיפור הזה. הן לרוב נפגשות סביב תכנים שהן בוחרות ומשקיעות בזה. הן מביאות כיבוד במקום שנקבע מראש וזה חדש לנו, זה ממש לקחת את הרעיון שיזמנו, את החזון, צעד אחד קדימה. בקהילת אבוקדו, למשל, החברים מעבירים סיורים לתושבים בטבע העירוני וכן גינת פרפרים, עוד יוזמה של תושבים.
בשיתוף עם פעילים מקהילת מגדלור הוצבו תיבות קינון ביער מאכל. "באשדודטף נפתחה קבוצת אבות מרגשת, והכול ביוזמתם", היא מספרת בהתרגשות. "המפגשים הפיזיים אינם נערכים במקום מסוים. אפשר להיפגש בפארקים או במרכזים הקהילתיים. למעשה יש במערכת אפשרות ליזום מפגשים. כל תושב יכול להעלות יוזמה ולציין מה הוא צריך, מנהל הקהילה בודק את הבקשה ומספק מה שהוא יכול. למשל באשדודטף חברת קהילה רצתה להביא יועצת מנשאים וחיפשה מקום. היא העלתה את היוזמה, וכמנהלת קהילה עשיתי את החיבור עם המרכז הקהילתי וסגרתי את המקום, והמפגש יצא לפועל.
"בפועל, העירייה יצרה את הפלטפורמה במטרה ליצור קשרים שימשיכו גם בלי להזדקק לפלטפורמה. הרעיון הוא פרופר חברתי. לרוב, קבוצה שנפגשת למשל בסדנת עיסוי לתינוקות, תמשיך להיפגש באופן עצמאי גם לאחר שהסתיימו המפגשים, באמצעות קבוצת וואטסאפ שהם פתחו. יש לנו קבוצת אבות בקהילת אשדודטף שהתגבשו, ובעקבות מעגל אבות שיצרה המנהלת, הם יוצאים לפאבים ומבלים. הם חלק מהקהילה ותמיד יהיו, אבל הם עצמאיים. אנחנו כאן כדי לאפשר קהילה ומעודדים את החברים והחברות שלנו לחלום!".
איך ממשיכים מכאן?
"אנחנו בצמיחה ולכן מתגלגלים לפי הדרישה של התושבים. השאיפה לשנת 2023 היא להרחיב את הקהילות העירוניות, להעצים את הקהילות הקיימות וגם לפתח תתי קהילות. למשל בקהילת אבוקדו יש תת קהילה שנקראת 'יער המאכל'. תושבים בקהילה הזו נפגשים קבוע לטובת תחזוקה חקלאית ביער המאכל; באשדודטף יש קבוצה שפתחה אחת האימהות, של הורים לילדים מיוחדים בגיל הרך ועוד ועוד. במקביל אנחנו שמים דגש על הקמה של קבוצות מובילים בכל קהילה, שהם יהיו חוד החנית, מפיצי הבשורה, בתוך הקהילה ומחוצה לה. השנה לראשונה נעביר אותם הכשרה לתפקיד הזה של השתייכות לקבוצת המובילים הפעילים בקהילות".
מיקום גאוגרפי משחק תפקיד?
"הקהילות הן עירוניות ומיועדות לכל תושבי ותושבות אשדוד. ממש לאחרונה עשינו סיור עגלות קולינרי ברובע ו', והגיעו מכל קצוות העיר. לא לחינם קראנו לקהילה הזאת 'בית', כי זה ממש בית לכל דבר עניין ואנשים מצטרפים לפי צורך. בדיעבד אנחנו מבינים שזה ענה על צורך מאוד גדול באשדוד, שכן ההיענות היא גדולה מאוד. ברור שהצורך בהשתייכות למסגרת קבוצתית התחזק בעקבות הקורונה. לקחנו על זה אחריות ונכנסנו לתפר הדק הזה בין בניית קהילה לבין מתן שירות ואנחנו מאוד שמחים להיות חלק מזה".
בשיתוף עיריית אשדוד
