מערכת החינוך של אשדוד עוברת בשנים האחרונות מהפכה. בעיר שבה חיים למעלה מרבע מיליון תושבים לומדים כ־58 אלף תלמידים ותלמידות שנהנים משורה של פרויקטים עירוניים, פדגוגיים וחברתיים, שמעצבים היום את הדור הבא של אשדוד.
בעיר פועלות מסגרות חינוך מגוונות ולצד גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ותיכונים פועלים מרכזי מצוינות, מרחבי חדשנות ותוכניות קהילתיות לכל גיל. את הפעילות בכל המסגרות מלווה תפיסה חינוכית שלפיה התלמיד נמצא במרכז, ויש לפעול מתוך מחויבות לטיפוח דור העתיד.
החזון החינוכי שמובילה העיר בשנים האחרונות מבוסס על שילוב בין שאיפה למצוינות, ערכים, חינוך רגשי, חדשנות טכנולוגית ועבודת שטח קהילתית. לפי החזון החינוכי, התלמידים כיום זקוקים לא רק למיומנויות אקדמיות, אלא גם ליכולת להתמודד עם מצבי חיים מורכבים, לתפיסת זהות מגובשת, לכלים טכנולוגיים מתקדמים ולשייכות לקהילה משמעותית. המשמעות: בעיר מבינים כי חינוך אינו מתקיים רק בכיתה, אלא נבנה מתוך המפגש בין בית הספר, הסביבה העירונית, המשפחה ומערכות התמיכה המקיפות את התלמידים.
"מצוינות עם נשמה"
כיום לומדים באשדוד 57,325 תלמידים, מכיתה א' ועד כיתה י"ב. הזכאות לבגרות בעיר עומדת כבר שנים ברציפות על 97 אחוז. אולם בעיר לא מסתפקים בזכאות לבגרות ומשקיעים מאמץ בהרחבת תחומי הלימוד, חשיפה למקצועות העתיד והטמעה של למידה מבוססת פרויקטים כבר מגיל צעיר. לצד זאת מופעלות תוכניות המיועדות לחיזוק תלמידים הזקוקים למענים רגשיים או לימודיים, מתוך תפיסה של שוויון הזדמנויות וחינוך מותאם לכל לומד.
במערכת החינוך העירונית מסבירים כי בבסיס העשייה ניצבת התפיסה שלפיה כל ילד וילדה מסוגלים להצטיין, מתוך חזון ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, שהוא גם הממונה על החינוך בעיר. לכן מערכת החינוך מבקשת להעניק לכל תלמיד ארגז כלים אישי שיאפשר לו לפתוח דלתות לעתיד תעסוקתי, אישי ואקדמי. תפיסה זו אינה מתמקדת רק בהישגים מדידים, אלא בראיית התלמיד כאדם שלם שיש לטפח בו חוסן רגשי, זהות ערכית, השתייכות קהילתית ומודעות חברתית. זאת בנוסף לטיפוח מצוינות ברמה האישית והמערכתית, תוך התאמת תהליכי הלמידה לעידן הדיגיטלי.
בראש מינהל החינוך עומדת יהודית ביטון, שמאמינה כי מצוינות אמיתית אינה נמדדת רק בציונים, אלא ביכולת לממש את הפוטנציאל האישי ולהיות אדם שלם. לכן העיר פיתחה מודל המכונה "מצוינות עם נשמה". המודל מציע מסלול התפתחות אישי לכל תלמיד, כך שניתן לזהות חוזקות אישיות, להרחיב סקרנות, לעודד יוזמה ולפתח יכולת עצמאית. בנוסף תלמידים אינם נתפסים כנתונים טכניים הנמדדים באמצעות מבחנים בלבד, אלא כצעירים בעלי עולמות תוכן עשירים. כך, למשל, תלמיד המגלה כישרון באמנות או ביוזמה חברתית נחשב למצטיין בדיוק כמו תלמיד שמצטיין במתמטיקה או בפיזיקה. כך מייצרת מערכת החינוך באשדוד מרחב שבו כל ילד יכול למצוא את מקומו ולבנות תחושת מסוגלות יציבה.
לדברי ביטון, בעקבות השנים האחרונות שבהן התמודדו ילדים ובני נוער עם השפעות חברתיות ורגשיות מורכבות, השקיעה העיר מאמצים משמעותיים גם בתחום הרווחה הרגשית של התלמידים. כיום בכל בתי הספר בעיר פועלות תוכניות לשיפור מיומנויות חיים, קבוצות תמיכה, שיח רגשי בכיתות ושיתופי פעולה הדוקים עם השירות הפסיכולוגי העירוני.
"כל תלמידי העיר, מכיתה א' עד י"ב, פותחים את הבוקר ברבע שעה של שיח ודיאלוג בין המחנך לתלמיד סביב נושאים של פיתוח מצוינות, קבלת החלטות, מיומנויות ועוד, במטרה שהילד ייכנס ללימודים כשהוא פנוי רגשית", אומרת ביטון. היא מוסיפה כי העיר מפעילה גם מערך רווחה קהילתי המחובר לבתי הספר ומספק תמיכה לתלמידים ולהורים המתמודדים עם קשיים שונים. החיבור בין המערכת הפורמלית לבין הקהילה יוצר סביבה תומכת, המלווה את הילדים לאורך כל שנות לימודיהם.
סייבר כבר מכיתה א'
אחד התחומים שבהם בולטת אשדוד הוא החינוך המיוחד. העיר מפעילה מגוון רחב של מסגרות, מכיתות תקשורת ועד מסגרות ייעודיות לילדים עם צרכים מורכבים יותר. כל מסגרת מתוכננת בהתאם לצורכי התלמידים ומלווה בצוותים מקצועיים מיומנים.
הדגש העירוני הוא על הכלה, שילוב וראיית הילד כמכלול, כך שתלמידים רבים משולבים בבתי ספר רגילים ועוברים תהליכי שילוב מדודים ומותאמים. ההורים משתלבים גם הם כחלק בלתי נפרד מתהליך קבלת ההחלטות, כשהמטרה לכל אורך הדרך היא לייצר חוויית למידה רגשית וחברתית יציבה שתאפשר לתלמידים הצלחה גם בהמשך החיים.
מלבד התוכניות שנועדו להעניק כלים ברמה האישית, מערכת החינוך באשדוד רואה בטכנולוגיה שפה חיונית למאה ה־21. כבר בגן הילדים פועלים עשרות גנים מתוקשבים, שבהם הילדים נחשפים לפדגוגיה חדשנית המתבססת על יצירה, תנועה, משחק ואינטראקציה דיגיטלית מותאמת גיל. בבית הספר היסודי ובתיכון מוענקים שיעורי תכנות כבר מגיל צעיר ומרבית התלמידים לומדים לימודי סייבר וממר"ם החל מכיתה א' עד י"ב, ומתנסים במיומנויות דיגיטליות, משתמשים באפליקציות חכמות לשיפור האנגלית ומבצעים פרויקטים טכנולוגיים כחלק מהלימודים.
אחד המיזמים הבולטים בעיר הוא המרכז הטכנולוגי למצוינות בניהולה של שרי חזי, שהפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי החדשנות החינוכית הבולטים בעיר. המרכז הוקם בשיתוף משרד החינוך, עיריית אשדוד ומפעל הפיס, ומשמש כבית מקצועי למגמות ההנדסיות של תלמידי התיכון. הוא מציע מעבדות מתקדמות, ציוד מקצועי וחיבור ישיר לתעשייה, במטרה להעניק לתלמידים ניסיון משמעותי בעולם ההנדסה, המדע והטכנולוגיה.
לדברי חזי, תפיסת המרכז מבוססת על למידה מתוך התנסות אמיתית והיא מלווה את כל מסלולי הלימוד במרכז ומשקפת גישה עירונית רחבה שמקדמת חשיבה הנדסית, עבודת צוות ופיתוח יצירתי.
במרכז פועלות כמה מגמות מובילות, בהן מגמת הנדסת מכונות שבה התלמידים מתכננים ובונים מערכות מכניות ורובוטיות ועוסקים בהדפסה תלת ממדית, בבניית מנגנונים ובפיתוח אב טיפוס. על פי התכנון, בהמשך ילמדו התלמידים גם לבנות רחפנים. מגמה נוספת, חשמל ואלקטרוניקה, מציעה למידה במעבדות מקצועיות הכוללות מעגלים חשמליים, מערכות בקרה מתקדמות ומכשור תעשייתי. מגמת הביוטכנולוגיה מביאה לתלמידים עבודה אמיתית עם קו תאים אנושיים, בדיקות מעבדה מתקדמות וחשיפה לעולם המחקר הרפואי.
המרכז גם מוביל יוזמות חינוכיות רחבות כמו האקתון בנושא איכות הסביבה, שנערך בשיתוף איגוד ערים חבל יבנה ומחלקת איכות הסביבה באשדוד. האירוע מפגיש תלמידים ממספר ערים סביב אתגרי קיימות ומעודד יצירת פתרונות ישימים.
הגישה הכוללת יוצרת מערכת עירונית שמפתחת אוריינות טכנולוגית מגיל צעיר. תלמידים מחטיבות הביניים וילדי יסודי משתתפים בימי העמקה ובסדנאות חווייתיות שמקדמות חשיבה הנדסית כבר בשלבים המוקדמים של החינוך.
ממציאים את התיכון מחדש
בשנים האחרונות מושקעים משאבים רבים כדי לאפשר לתלמידים ללמוד חמש יחידות בגרות במתמטיקה ובפיזיקה, גם מעבר להצעה הבית ספרית. תלמידים שמבקשים להתקדם או זקוקים לתגבור מקבלים תמיכה עירונית, כדי לסייע להם לעמוד באתגרים.
כמו כן, מספר בתי ספר מלמדים כיום חמש יחידות במדע ונתונים. בבתי ספר נוספים פועלות מגמות של חמש יחידות בינה מלאכותית, מתוך הבנה כי חשיבה טכנולוגית ויכולת עבודה עם מערכות חכמות הן מיומנויות הכרחיות לדור הצעיר.
לצד ההשקעה במקצועות הריאליים, ביטון מסבירה כי במינהל החינוך משתמשים בעוגנים התרבותיים והקהילתיים של אשדוד כדי להרחיב את הידע והאופקים של התלמידים. מוזיאון מונארט, למשל, הפך לבמה ללימודי אמנות ברמה של חמש יחידות. התלמידים משתתפים בתערוכות וזוכים לחשיפה. מוזיאון הארכיאולוגיה של העיר תרם להקמת מגמה ייחודית של חמש יחידות ארכיאולוגיה, המשלבת בין היסטוריה מקומית ללמידה חווייתית.
גם לים יש תפקיד מרכזי בהעמקת הידע של התלמידים. מגמת מדעי הים, בהיקף של חמש עשרה יחידות לימוד, נשענת על פעילות מקצועית של בית הספר הימי ומחברת את התלמידים לסביבה הימית של העיר. נכסים נוספים של העיר משמשים גם הם ללמידה: המגמה לרפואה מפגישה את התלמידים עם עולם הרפואה בשיתוף בתי החולים אסותא וקפלן. בתוך בתי הספר עצמם נבנו חדרי סימולציה המצוידים בבובות רפואיות מתקדמות, מה שמאפשר לתלמידים לתרגל פעולות ופרוצדורות כירורגיות בסיסיות.
מלבד כל אלה הוקם באשדוד בית ספר עירוני למוזיקה ובשנת הלימודים הקרובה תפעל יוזמה חדשה: בית הספר בתנועה. על פי המודל הזה, בתי הספר יקדישו יום שבועי ללימודי בחירה בלבד. התלמידים יוכלו להתנייד בין מוסדות החינוך בעיר וללמוד במוסד המציע את המקצוע שהם מעוניינים בו. בעירייה מתכננים להתחיל את המהלך כפיילוט כבר בשנה הבאה. במסגרת הרחבת מצוינות אישית הוקמו גם כיתות מנהיגות ומוקדי לימוד ייחודיים.
מורים מובילים מערכת מובילה
במערכת החינוך באשדוד מבינים שכדי לחזק את התלמידים יש להשקיע משאבים בפיתוח המקצועי של צוותי החינוך. לדברי ביטון, המורים מהווים את לב המערכת ולכן ישנה הקפדה על הכשרה מתקדמת, למידה לאורך זמן, שיתופי פעולה בין בתי הספר ופיתוח קהילות מקצועיות.
"מורים רבים בעיר הופכים למובילים בתחום הבינה המלאכותית ומקימים קבוצות תלמידים המתנסות בעולמות טכנולוגיים המקושרים לצה"ל, לאקדמיה ולתעשיית ההייטק", אומרת ביטון. "תהליכי הלמידה של המורים מתמקדים בחידוש פדגוגי, בהוראה מותאמת אישית ובהטמעת טכנולוגיות בכיתה. התוצאה היא מורים בעלי ידע רחב, כישורים עדכניים וגישה חינוכית המותאמת לצורכי לומדי העתיד".
לסיכום היא מציינת כי בשל העובדה שעל פי חזון ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, העיר מתייחסת לחינוך כאל מערכת שלמה ולא רק כאל מוסד לימודי – בתי הספר עובדים בשיתוף פעולה עם תנועות הנוער, מרכזי קהילה וגופים עירוניים נוספים: "שנת הנוער שהתקיימה בשנה האחרונה מהווה דוגמה לדגש העירוני על מעורבות חברתית. במשך השנה יצאו תלמידים לפעילות קהילתית, קיימו ימי התנדבות, השתתפו בפרויקטים חברתיים ונחשפו לבני נוער מרקעים שונים".
הקמפוס האקדמי יוצא לדרך
העיר אשדוד חגגה ציון דרך נוסף, עם החתימה בשבוע שעבר על היתר לבניית קמפוס אקדמי להשכלה גבוהה שיוקם ברובע המיוחד בעיר, מזרחית לבית החולים אסותא וכחלק מהקריה האקדמית.
ההיתר הוא תחילת תהליך שבסופו יוקמו חמישה מבנים במתחם. המבנים יכללו ספרייה ומרכז חדשנות, כיתות לימוד ופקולטות, משרדי סגל, קפטריה, ביתני שומר ומרכז אנרגיה. סמוך למתחם יתוכננו מערך דרכים חדש וקווי תחבורה ציבורית. מיקום הקמפוס בקרבה לתחנת הרכבת יאפשר הגעה נוחה לסטודנטים שיגיעו ללמוד מדרום ומצפון הארץ.
עו"ד גבריאל כנפו, ממלא מקום ראש העיר ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה: "עשינו עוד צעד בדרך להפיכתה של אשדוד לעיר שתושביה יוכלו לקבל את הטוב ביותר ברפואה, בבילוי וגם באקדמיה, נוסף על מכללת סמי שמעון שכבר פועלת בעיר ואף התרחבה עם השנים בשל ההצלחה הגדולה".
בשיתוף עיריית אשדוד
