כשמעוז והדר עציוני התקינו לפני יותר מעשור מערכת סולארית קטנה על גג סככה בחצר ביתם, הם הבינו שלא הגיוני לא לנצל את השמש במשך כל שעות היום. אך כל ניסיון למצוא חברה שתספק להם מערכת סולארית עוקבת שמש - נכשל. השניים הבינו שעלו על ואקום בשוק, חקרו, למדו, שרטטו, תכננו ולבסוף יצרו והתקינו לעצמם מערכת סולארית עוקבת שמש. כך הם גילו במהרה שהפיתוח מאפשר להגדיל את ייצור החשמל ב-30%-20% בהשוואה למערכות הסטטיות הרגילות. מכאן קצרה הייתה הדרך לחבור לאורי ביקלס, ולהקים ב-2012 את חברת "עציוני מערכות E Systems" - המפתחת ומשווקת מערכות סולאריות, עם דגש על מערכות עוקבות שמש.
הפתרון הכלכלי הנכון ביותר
מחברה קטנה של מספר אנשים, המבצעים בעיקר הסבת מערכות סולאריות, הפכה "עציוני מערכות" לחברה של כ-30 עובדים, המעסיקה גם קבלני משנה. "אנו נותנים ללקוח את כל שרשרת הערך ב-One Stop Shop, משלב הרעיון, הרצון והחזון לבצע מערכת סולארית, דרך התכנון, הרישוי וההתקנה ועד ההקמה והתחזוקה", אומר ביקלס, המשמש כסמנכ"ל השיווק והמכירות של החברה.
"בתחילה יצרנו מוצר המתאים לגגות ולאחר מכן פיתחנו אותו כך שיתאים גם לחממות - מערכתStand Alone המותקנת במקביל למרזבים, ללא צורך 'להתלבש' על החממה. המערכת העוקבת יודעת להפיק את מקסימום האנרגיה מהשמש, משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הערב. זאת בניגוד למערכות רגילות שמגיעות לפיק שלהן בשעות הצהריים בלבד. על אותו הספק מערכת מרוויח המשתמש עוד עשרות אחוזי אנרגיה. מכיוון שהמערכות עוקבות ממזרח למערב הן מתאימות לחממות בארץ, שכן רוב המרזבים בנויים מצפון לדרום, כמו ציר המערכת. 95% מהחממות כאן עומדות בכיוון טוב למערכות עוקבות. אמנם מערכת סולארית עוקבת לחממה היא יותר מורכבת הנדסית ותכנונית, אך אם מתכננים ומתקינים אותה נכון היא מתיישבת ועובדת מצוין. כשהחלופות הן מערכות סטטיות, שהן לא מאוד כלכליות לחממות, השימוש במערכות עוקבות הוא הפתרון הכי כלכלי והכי נכון".
איך המערכת עובדת טכנית?
"האדם יודע את מיקומה של השמש כבר 4,000 שנה, כך שזה לא אתגר משמעותי. המערכות שלנו מבוססות על תוכנה שיודעת בכל עת היכן למקם את המערכת כך שתהיה בזווית הטובה ביותר אל מול השמש. שיטה נוספת מבוססת על חיישנים שקולטים בכל רגע נתון היכן נמצאת עוצמת השמש החזקה ביותר ומסובבים לשם את המערכת. מבחינת הלקוח, העבודה היא אוטומטית והוא לא צריך לעשות כלום בנושא. כשהתחלנו להקים את המערכות הללו ביססנו אותן על עיקרון הפשטות מבחינת הבקרה, אך לא פחות חשוב מבחינת ההנעה, וזה הוכיח את עצמו. כיום, לאחר התקנת מאות מערכות סולאריות עוקבות, אני יכול להעיד שהתחזוקה שלהן פשוטה ולא שונה מזו של מערכות רגילות. עם זאת, לא כל פרוייקט מתאים למערכת עקיבה. ישנם פרויקטים בהם מתבקש יותר לעשות מערכות סטטיות - שירות שגם אותו אנו מספקים".
הוכחת יעילות בשיפור גידולים חקלאיים
"עציוני מערכות" גדלה עם המגזר החקלאי, בדגש על מגזר המושבים. כיום יש לחברה מאות לקוחות, "ממושבניק שיש לו נחלה עם לול, רפת וסככה דרך מבני תעשייה ומסחר ועד קיבוצים שהולכים איתנו כברת דרך בפרויקטים רבים ומילאו את רוב הגגות הפנויים בקיבוץ", כהגדרת ביקלס. "עד היום הקמנו מאות מערכות עוקבות על גגות, עשרות על חממות וביצענו מיזמי פיילוט אגרו-פוטו-וולטאים - אחד מהם עבור משרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף עם חברת דוראל ועם מכון שמיר למחקר. קיבלנו תוצאות ראשוניות מצוינות: גידול של כרוב סיני בחלקה הנסמכת על מערכת שלנו הניב 50% פחות פחת מאשר בחלקה מקבילה עם הצללה רגילה. גם מו"פ דרום עשו ניסויים דומים לשלנו וראו תוצאות משמעותיות. כך שחקלאים יכולים להיות רגועים שלא רק שהמערכת לא יוצרת הצללות על גידולים הפוגעות בהם - היא משפרת אותם. הקמנו עשרות מערכות על חממות של צמחי נוי, גידולי פרחים, ירקות, תותים - ובכולן לא רואים פגיעה בתוצרת וביבול. ואם כן - זה רק קצת בחורף, מה שמתקזז עם עלייה משמעותית ביבול בקיץ. יש לכך סימוכין מד"ר יובל קיי, מנהל תחנת הניסיונות של מו"פ דרום".
באילו סכומי חיסכון כספיים מדובר?
"מערכת סולארית של 150 קילו ואט מייצרת לבעל חממה של 4 דונם תוספת שנתית נכבדת של 120-130 אלף ש"ח לשנה. אני יכול לספר שבתקופות קשות המערכות הסולאריות החזיקו את החקלאים ומנעו את סגירת המשק שלהם. יש לנו לקוחות רבים המעידים על כך. אם נוסיף לכך גם את התרומה לתוצר החקלאי כפי שאנחנו רואים אז אין ספק שזוהי השקעה מאוד משתלמת ומאוד בטוחה".
והיכן האתגרים?
"לאורך עשרות שנים ישראל לא פיתחה משמעותית את רשת החשמל שלה, בעיקר בפריפריה. התוצאה היא רשת חשמל עמוסה לקליטת מערכות נוספות. שילוב מערכות סולאריות עם מערכות אגירה מייצר פתרון, וזה תחום שצובר תאוצה ומאפשר להתקין מעכות נוספות גם באזורים עם רשת חשמל מוגבלת. בנוסף, משרד החקלאות לא תמיד רואה איתנו עין בעין. לקח לו זמן לאפשר הקמת מערכות סולאריות על חממות וגם היום הוא מגביל אותנו בכמות המותרת להקמה על כל חממה. המשרד מאשר שימוש ב-15% בלבד משטח החממה למרות שבישראל ישנן חממות גידול שבקיץ מצלילות את החממה ברמה של עד 80%. השוק הזה עדיין גורר דיכוטומיה היסטורית שהגדירה הפרדה בין מערכות ביתיות סולאריות קטנות, מערכות קרקעיות גדולות ומערכות עסקיות בגדלים שונים - שנבנו בעיקר על סככות, מבנים, לולים, רפתות, תעשייה ומסחר. במשך כל השנים הללו, פלח בעלי החממות והנחלות החקלאיות נשאר בחוץ. הרגולציה לא אפשרה להם להקים מערכות סולאריות. ב-2021 אישר מנהל התכנון להקים מערכות סולאריות גם על חממות, אך עדיין דרוש היתר בנייה עבור כל פרויקט, בניגוד למערכות המותקנות על גגות. כך שעד ההגעה להקמה עוברים תהליך ארוך. לאור מצב זה הקמנו בחברה מחלקת רישוי המטפלת בהסדרת חממות ומשקים חקלאיים.
"חסם נוסף הוא שבמקרים רבים לא ניתן להקים מספר גבוה של מערכות על חממות במושבים כשאין חלוקת קרקעות רשומה, (פרצלציה) בחלקות ב' - דבר המאפיין מושבים רבים - זאת בשל סעיף בחוק שקבעה רשות החשמל. אנו עובדים עם מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל איתן פרנס אל מול רשות החשמל כדי להסדיר את הנושא ומקווים שזה יקרה בקרוב - וכך יפתח לנו שוק גדול. אני מאמין שהדברים האלו יקרו. אין ברירה, אנחנו מדינה מוגבלת בשטח, שצריכה חקלאות ומעוניינת לקדם אנרגיות מתחדשות ואגרו-פוטו-וולטאי. החזון של 'עציוני מערכות' הוא לשלב את המערכות הסולאריות בחקלאות ככל הניתן, וכך לאפשר יותר גידולים, שיהיו יותר איכותיים".
בשיתוף עציוני מערכות E Systems
