באמצע חדר מיון, בין טיפול לבדיקה, מגיע פתאום מישהו שמתעניין בשלומך: 'תרצה משהו חם לשתות? סנדוויץ' טעים?' "זה החיבוק של פרויקט דגל מרגש", אומר הרב לוי מנדלזון, מנהל ארגון לב חב"ד. "מדובר בקפיטריית חסד על גלגלים שפועלת במרכזי אשפוז באזור המרכז. המתנדבים שלנו מציעים לכל באי המרכז הרפואי, חיבוק חם שבא לידי ביטוי בשתייה חמה וקרה, במאפים, בכריכים ובארוחות קלות. גם בשעות הקשות שלהם – רואים ושומעים אותם, בזכות בניה".
הקשר עם משפחת רובל ארע די במקרה, המשפחה רצתה לתרום כסף כדי להקדיש פעילות לזכרו של בניה, בנם. במבט הראשון הקשר שלהם, משפחה ישראלית חילונית, ושל החרדים, שלבושים בהתאם - לא מובן מאליו. ובכל זאת נוצר חיבור גדול, "אנחנו ממש מחוברים אחד לשני. אח"כ גם גיליתי ששנינו חולקים את אותו תאריך יום הולדת", אומר מנדלזון.
מי הוא בניה?
בניה נפתלי רובל ז"ל, היה בן הזקונים של עדה וזאב. כילד, היה שמח, נמרץ ושובב, וזכה לַכינויים "גוזלי" ו"פיסטוקי" על שום מידתו הקטנה, מה שלא הפריע לו מגיל צעיר להיות גיבור גדול. בניה ניחן בכריזמה בלתי רגילה ובאסרטיביות, וסחף אחריו את חבריו מילדותו ועד לבגרותו. הוא תמיד היה זה שעודד, תמך ועזר לאחרים להתגבר.
כשבניה עבר את הגיבוש לצנחנים, לא היה מאושר ממנו. הוא ראה את שירותו הצבאי כלוחם בצנחנים כזכות להגנה על המולדת ושירת בגאווה. הוא נהרג במסגרת שירותו הצבאי והגנתו על המדינה, כשהיה בן 20. במכשיר הסלולר שלו, לאחר נפילתו נמצאה הודעה שכתב לחבריו: "לא אכפת לי לאבד צלם אנוש, אם זה להגן על המשפחה שלי, החברים שלי ובכללי על העם שלי".
מנדלזון: "אנחנו רוצים לעשות טוב, ולהנציח את בניה, שבחייו תמיד עזר לאחרים ברגעיהם הקשים, ונתן את הדבר הכי יקר שיש - את חייו, בהגנה על עמו. אנחנו זוכרים אותו והולכים בדרכו. כמתבקש, על העגלות שלנו מתנוסס הלוגו של החיבוק של בניה ויש גם כרטיסים לזכרו בסגנון 'העבירו את זה הלאה' וכך, אפשר לקבל מידע יחד עם כיבוד, והתגובות מאוד מרגשות".
היוזמה כאמור מתקיימת בכל רחבי הארץ, ללא עלות על ידי ארגון לב חב"ד, הזרוע הרפואית של צעירי חב"ד, המפעילה מערך סיוע למאושפזים ומשפחותיהם ב-30 מרכזי אשפוז בכל רחבי הארץ.
"לפני כשנה לקחנו צעד נוסף קדימה ולקפיטריית החסד נולדה אחות קטנה שנקראת "קרון החוויות". הקרון, עובר בין חדרי האשפוז של מחלקות הילדים ומציע צעצועים, חוברות יצירה ומתנות קטנות. אם להיות מאושפז זה לא קל, אז להיות ילד מאושפז זה הרבה יותר קשה, ולכן אנו מציעים לילדים את החיוך הזה והחיבוק הזה. הפרויקט הזה מתרחב להרבה מחלקות ילדים ברחבי הארץ".
מנדלזון גם מסמן את היעד הבא: להקים מטבח על שם בניה ובו יכינו מתנדבים את הכריכים. "הדבר היחיד שמעכב את ההקמה של המטבח זה איתור המימון. אני בטוח שנמצא את האנשים הטובים שירצו לתרום את הדבר הנפלא הזה. ככה נוכל למסד את האספקה הארצית לחלוקה של כריכים, ארוחות קלות ופשוט חיבוק לכל באי המרכז הרפואי".
עוגה אחרונה, משאלה אחרונה
מנדלזון מספר על אישה ובן זוגה שפגשו את אחת המתנדבות של העמותה. "המתנדבת הציעה להם קפה ומאפה, והם לא היו מעוניינים. לפתע האב החולה ביקש עוגה – וקיבל. למחרת הוא הפסיק תזונה דרך הפה ועבר לזונדה, למעשה הפעם האחרונה שהוא ביקש לאכול משהו, היתה העוגה שלנו. למתנדבת היתה הזכות להעניק לו סוג של משאלה אחרונה".
עדה רובל, אימו של בניה מסכמת, "אנחנו מרגישים שמן השמיים נשלח עבורינו החיבור המיוחד והנאמן הזה עם לב חב"ד, דרכו דואגים שבכל יום זכרו של בניה יהיה נוכח בעולם ויעשה טוב".
מעוניינים לקחת חלק במיזם ? צרו קשר: Bnaya@Bnaya.org.il או בווטסאפ - 054-6144816
בשיתוף החיבוק של בניה
