אחד הדוברים המרכזיים בוועידת המיסים של איגוד החברות הציבוריות היה גדעון תדמור, יו"ר איגוד החברות הציבוריות ויו"ר נאוויטס והאיש שמאחורי מהפכת האנרגיה של ישראל. בנוסף לעיסוקיו אלה הוא גם פעיל בתחום הפקות הסרטים ותעשיית הבידור ובתחום הנדל"ן – כך שמניסיונו העשיר ניתן רק ללמוד. בשיחה עם אילן פלטו, מנכ"ל האיגוד, הוא שיתף לראשונה בהרחבה את סיפוריו האישיים, התובנות שצבר לאורך השנים והחזון שלו לעתיד. מהתגליות ששינו את פני הכלכלה הישראלית, דרך הרגולציה שטלטלה את הענף ועד המאבקים על יציבות המשק – תדמור סיפק הצצה נדירה לשילוב בין מנהיגות, סיכון ועשייה.
רגע מכונן ביום ההולדת
כשנשאל על הרגע המכונן בקריירה שלו, תדמור חוזר לתשיעי בינואר 2009, היום שבו נקדחה תגלית תמר. "התקציב היה 135 מיליון דולר, עם 25% סיכויי הצלחה - וגם זה למציאת גז לא מסחרי בהכרח", הוא משחזר. אולם בתוך חדר מלא גיאולוגים מודאגים, בזמן שהקידוח עדיין לא הראה סימנים חיוביים, הוא ביקש מהצוות לא לאבד תקווה: "זה יום ההולדת שלי - אין מצב שאנחנו מתאכזבים היום", אמר להם.
חמש דקות לאחר מכן, כל האינדיקטורים זינקו - ותמר הפכה לתגלית שהעצימה את המשק הישראלי ושינתה את מצבה הגיאופוליטי של המדינה. "זה רגע ששינה לא רק את חיי, אלא את כל הכלכלה הישראלית", הוא אומר.
לנהל בין 30 אלף רגל לשלושה סנטימטר
על קבלת החלטות בסביבה של אי-ודאות אמר תדמור: "אני חושב שכמנהל, ובפרט בתחום הנפט והגז, יש חוסר ודאות גדולה של אמא אדמה, של מעבה הקרקע. אך עם זאת, זו אחת התעשיות המשמעותיות בעולם, שתמיד ידעה לגשר בין חוסר הוודאות של הקידוח לבין מערכת שקולה של קבלת החלטות המתבססות על הרבה מאוד ניסיון ותקדימים וציוד שמפותח ברמה גבוהה מאוד. זהו פער מרתק בעיני - בין לחיות ולנהל עסקים בצורה שקולה מאוד כשהרכיב המרכזי בעסקים הללו שרוי תחת עננה של חוסר ודאות. זו סביבה מאתגרת מאוד, אך גם מלמדת מאוד. העצה שאני נותן לאנשי עסקים צעירים היא לחיות על התפר שבין 30 אלף רגל לשלושה סנטימטר. זה התווך בין ראייה אסטרטגית רחבה שבה רואים לאן השוק בו אתה פועל הולך לבין צלילה והבנה של כל הפרטים הקטנים בפעילות שלך. מי שמצליח לשלב בין שניהם - מצליח בעולם העסקי".
אי אפשר לנצח את הרגולציה
אחת הנקודות הרגישות בשיחה נסבה סביב הרגולציה שהגיעה בעקבות תגליות הגז. תדמור מדבר בפתיחות על תחושת הפרת הבטחות מצד הממשלה. "כולנו שמחנו מאוד בברכה הזו של קידוח תמר, שהייתה כולה עשייה של אנשי עסקים כנגד כל הסיכויים ללא מעורבות או תמיכה פעילה של הממשלה. אבל אז בשלב מסוים, הממשלה התעוררה והחלה להכניס אותנו לתוך מתכון שלא בהכרח התאים למשק החדש. תגלית תמר החלה הפקת גז רק ארבע שנים לאחר גילוייה, לקידוח לוויתן לקח עשר שנים להתחיל הפקה. הפער הזה הוא 'השנים האבודות' של המשק הישראלי בגלל הרגולציה. כמובן שהמדינה חייבת לפקח ולייצר רגולציה, זה תפקידה, אבל הייתה כאן הפרה של הבטחות. אבל זה כבר נעשה ועברנו כמה מסלולים ארוכים מאז. כיום אנחנו מייצאים כמויות משמעותיות מאוד של גז לירדן וגם למצרים, שדרך אגב זה גורם מייצב ברמה הגיאופוליטית, ברמת חשיבות אדירה שרק חווינו אותה בשנתיים האחרונות".
הוא מודה שבהסתכלות שנים אחורה, בזמן המלחמה הכלכלית שניהל מול הממשלה בתחילת הדרך, הוא לא הפנים בזמן את המשפט האמריקאי שטוען שאי אפשר לנצח את הרגולציה. "בסוף, לרגולטור יש את כל הכוח".
מאז, לדבריו, האסטרטגיה השתנתה: יותר שיח עם הממשלה,יותר דיאלוג, פחות עימותים חזיתיים. כאן נכנס תפקידו כיו"ר איגוד החברות הציבוריות, איגוד שאחת ממטרותיו לתפיסתו היא "לבנות גשר בין החברות לרגולטורים, כדי להשפיע בצורה מקצועית והוגנת".
יתרונות עצומים לחברה ציבורית
למרות תלונות רבות מצד חברות פרטיות על רגולציה מכבידה, תדמור טוען שהשוק הציבורי דווקא מעניק יתרונות עצומים. "נאוויטס היא דוגמה חיה לכך", הוא מסביר. "התחלנו מאפס, ובתוך שנים בודדות הגענו לשווי של מעל 13 מיליארד שקל. בלי פלטפורמת השוק הציבורי - זה לא היה קורה".
"אנחנו לוקחים ומיישמים בצורה הכי חיובית שיכולה להיות את הארביטראז' שנמצא בין הזמינות של ההון והחוב בשוק ההון הישראלי לבין הצורך באותו הון וחוב במקומות אחרים בעולם. ולכן לדעתי מאוד, זה כלי מאוד מאוד חשוב ואפשר לייצר בו ערך עסקי אדיר".
הוא הוסיף והדגיש כי: "אם לא הייתה הפלטפורמה של שותפויות נסחרות בבורסה בתל אביב, שאפשרה לגייס סכומים אדירים לתחומים עתירי סיכון, לא היה היום גז במדינת ישראל".
העתיד האנרגטי
לשאלת פלטו בנוגע לאיזון בין גז טבעי, אנרגיות מתחדשות ונפט שעדיין קיים, אמר תדמור: "הדלקים הפוסיליים הם כאן כדי להישאר, זו עובדה והכתובת הזו הייתה על הקיר מזמן. היום כבר לא מדברים על מעבר מדלקים פוסיליים לאנרגית מתחדשות, אלא מדברים על הוספה - כלומר גם וגם. זאת מכיוון שהדרישה כיום לאנרגיה באמת פורצת כל גבול אפשרי, בעיקר מצד ה-AI שההתפתחות שלו היא אקספוננציאלית ודורשת בתי חרושת לאנרגיה, המגבלה שלו מלצמוח עוד יותר היא מחסור באנרגיה לדאטה סנטרים. לאנרגיות המתחדשות יש מגבלות שלא מאפשרות למלא את כל זה, לכן יש מקום לכולם".
לקראת סיום השיחה התייחס תדמור לפיתוח פרויקט Sea Lion ליד איי פוקלנד - פרויקט שמשך תשומת לב תקשורתית לאחר דיווחים על קשיים. תדמור נשאר אופטימי: "כפי שעשינו בעבר, גם כאן נהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. אנחנו מתקדמים להשגת החלטת השקעה סופית עוד השנה".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
