האם ידעתם שלמעלה מ- 70% מתחנות הכוח שהוקמו בעולם בשנת 2019 מבוססות על אנרגיות מתחדשות? מתברר שתחום האנרגיות המתחדשות מתפתח בקצב גבוה בזכות עליית המודעות למשבר האקלים, בפרט בתקופת משבר הקורונה שהמחיש את הצורך בהתארגנות ותיאום עולמי על מנת להתמודד עם משברים סביבתיים. זאת לצד ירידת עלויות הציוד והתלות הפוחתת בסובסידיות. כל אלה הופכים מקורות כמו שמש ורוח למקור ייצור החשמל העיקרי ביותר ויותר מדינות בעולם.
ואכן, הממשלה אישרה את המלצתו של שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, להגדיל את יעד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ל-30% עד 2030, במקום יעד של 17% שנקבע בספטמבר 2015. על-פי עבודת רשות החשמל, כמות האנרגיה המתחדשת המותקנת תעמוד על כ-16 אלף מגה-וואט וכך תוכפל פי-שישה לעומת סך הכמות שהוקמה בישראל עד סוף 2019. לפי עקרונות המדיניות, בתוך עשור מהיום אנרגיות מתחדשות יספקו כ-80% מצריכת החשמל בישראל בשעות הצהריים, ובשעות מסוימות אף יעקוף הייצור הסולארי את סך הביקוש לחשמל במדינה. המשמעות הסביבתית היא החלפת הפחם והדלקים המזהמים באנרגיית שמש וגז טבעי. לפי משרד האנרגיה, השינוי יוביל תוך 15 שנה (2030-2015) להפחתה של 93% בזיהום האוויר והפחתה של כ-50% בפליטת גזי החממה לנפש.
ניתן לומר, כי ההשקעה באנרגיה מתחדשת נמצאת כבר כיום בנקודה בה היא כה מתפתחת עד שהיא מצליחה לשמש מנוף לצמיחה כלכלית משמעותית, במיוחד למגזר ההתיישבותי, שהתבסס עד היום בעיקר על חקלאות. אחת החברות הבולטות הפועלות בתחום זה בשנים האחרונות היא "אנלייט" הישראלית הפועלת מזה עשור בהיקפים גדולים בארץ וכן במדינות כמו שבדיה, ספרד, הונגריה, קרואטיה, סרביה, ואיטליה, תוך קידום פרויקטים מורכבים ועתירי הון של אנרגיות מתחדשות.
"אנלייט" ניצבת בחוד החנית של מהפכת האנרגיה הירוקה והיא חברה ציבורית מובילה בתחומה, הנסחרת בבורסה בתל-אביב. החברה הוקמה על-ידי גלעד יעבץ, צפריר יואלי, ועמית פז והיא בעלת שווי שוק הנושק לחמישה מיליארד שקלים. לחברה פעילות מקומית ובינ"ל בהיקפים משמעותיים, כאשר בשנים האחרונות היא הקימה ו/או השקיעה בלמעלה מ- 150 פרויקטים, בהספק ייצור של למעלה מ-900 מגה-וואט. כ-500 מגה-וואט נוספים מצויים בשלבים מתקדמים לקראת הקמה וכ-2,300 מגה-וואט נוספים נמצאים בשלבי פיתוח שונים. החברה פועלת בשוק המקומי מאז הקמתה והיא חתומה על הסכמים עם יישובים חקלאיים רבים בכל רחבי הארץ.
פרויקטים מורכבים ועתירי הון
"קיימות מספר מגמות הגורמות לתחום האנרגיות המתחדשות להפוך לאחד התחומים הצומחים ביותר כיום", מציין צפריר יואלי, שותף-מייסד וסמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת "אנלייט". "ראשית, המאבק בהתחממות כדור הארץ באמצעות מעבר משימוש בפחם, תוצרי נפט או גז לצורך ייצור חשמל, לאנרגיות מבוססות שמש, רוח ומים. שנית, שיפורים טכנולוגיים, אשר הביאו להורדת עלויות הטכנולוגיות הירוקות והגבירו את נצילות החשמל המופק באמצעותן. שלישית, השתכללות וצבירת ידע בקרב גופים יזמיים כמו 'אנלייט' המסוגלים לבצע פרויקטים מורכבים ועתירי הון. ולבסוף, וזו הנקודה האקטואלית ביותר, משבר הקורונה אשר חידד בקרב מדינות רבות את ההבנה כי עליהן להתאחד, אם ברצונן להצליח במאבק בתופעות המאיימות על קיום המין האנושי".
כיצד משבר הקורונה השפיע על הענף?
"בעוד שענפים מסוימים חוו התרסקות כואבת במהלך המשבר הרי שדווקא סקטור האנרגיות הירוקות חווה דחיפה גדולה מאוד בחצי השנה האחרונה, וקצב הצמיחה של החברות בתחום הואץ מאז פרוץ המשבר".
יש בארץ לא מעט חברות העוסקות באנרגיות מתחדשות. מהי הבשורה אותה אתם מביאים לשוק?
"לאורך השנים צברה 'אנלייט' ניסיון עשיר בייזום פרויקטים וביצועם בעשרה שווקים שונים מעבר לים, לצד פעילות משמעותית בישראל במסגרתם השלימה החברה פיתוח מוצלח של פרויקטי אנרגיה מתחדשת מהגדולים והמורכבים ביותר שקודמו בארץ. יש אמנם בארץ מספר חברות ציבוריות שדומות לנו, אך רק בודדות מהן הן בעלות יכולת ייזום ופיתוח של פרויקטים מורכבים המשלבים הן אנרגיה סולארית, הן אנרגיית רוח והן אגירת אנרגיה".
גיוון מקורות ההכנסה
מיזמי אנרגיות מתחדשות מצריכים קרקע המתאימה לכך ובישראל, מטבע הדברים, מדובר לרוב על יישובים חקלאיים. "כבר כיום אנחנו מקדמים שותפויות עם יישובים חקלאיים רבים בגולן ובנגב, כאשר מושם דגש על פרויקטים היברידיים, המשלבים רוח, שמש ואגירה וממקסמים את הערך הכלכלי לאותם יישובים", מספר יואלי.
עד כמה זה עונה על צורך כלכלי של היישובים?
"החקלאות כיום בישראל סובלת מקשיים עצומים", משיב יואלי. "על החקלאים המבקשים להרחיב את שטחי הגידול מושתים היטלים שונים ומכבידים, בין היתר על צריכת מים והעסקת עובדים זרים, שלא לדבר על מזג האוויר ההופך מדי שנה להיות יותר ויותר בלתי צפוי. במקביל, הם רוצים להרחיב את היישובים ולקלוט משפחות חדשות. כל זה גורם לחקלאים לחפש מקורות הכנסה אחרים. הפרויקטים שאנו מקדמים עושים זאת בצורה אידיאלית. אנו יודעים לייצר עבור הישובים תמהיל מקסימלי בו הם מקבלים תמורות גבוהות עבור מינימום שטח. אפשר לומר שהמיזמים שלנו מייצרים סוג של כלכלה חדשה ביישובים החקלאיים של היום".
למה בעצם חשובה לכם ההיברידיות? במה היא תורמת לעומת שימוש אנרגיה מתחדשת ספציפית?
"כי לכל סגמנט יש שעות ייצור אופייניות משלו. השעות בהן אנרגיות הרוח והשמש מגיעות למקסימום נצילות בחלקי יום שונים כך שמודל היברידי, המשלב בין הסגמנטים השונים, יכול למקסם את ייצור החשמל, מה שמתבטא כמובן בהכנסה גבוהה יותר ליישובים. יתרה מכך, שילוב של רוח וסולארי מאפשר שימוש יעיל יותר ברשת החשמל - פחות קווי חשמל ועלות נמוכה יותר למדינה בהשקעה בתשתית חשמל לעומת שימוש באנרגיה סולארית בלבד. העובדה ששותפים איתנו יישובים חקלאיים רבים בגולן נותנת להם ולנו את הגמישות ליצור תמהיל אופטימלי של פרויקטים על בסיס השטחים המתאימים ביותר".
מהו המודל העסקי בו אתם פועלים?
"מודל עסקי של יצרן חשמל פרטי. אנחנו היזמים, המשקיעים ולבסוף גם אלה שמפעילים את המתקנים ומוכרים חשמל לרשת, כאשר ליישובים יש אפשרות להיות שותפים במיזמים".
תמהיל ייצור אופטימלי
פרויקטי הדגל של "אנלייט" ממוקמים כיום ברמת הגולן: פרויקט עמק הבכא, שהוא פרויקט הכולל 34 טורבינות רוח בהספק של מעל 100 מגה-וואט ופרויקט רוח בראשית באזור תל פארס, פרויקט לאומי בהספק של 189 מגה-וואט. "לאחרונה אף זכינו במכרז של רשות חשמל לשדות סולאריים שכוללים אגירת אנרגיה, בהספק של מעל 100 מגה-וואט מותקן", מספר יואלי. "אם נחזור לגולן הרי שעד כה חתמנו על הסכמי התקשרות עם מעל 20 מתוך 27 יישובים חקלאיים בגולן, ואנחנו מבצעים למעשה תכנון כוללני יחד עם אותם יישובים לפיתוח והצבת תמהיל ייצור אופטימלי לייצור חשמל נקי, הכולל טורבינות רוח בשולי השטחים החקלאיים וכן פרויקטים סולאריים קרקעיים ועל מאגרי מי גשמים, וכל זאת בשילוב עם מתקני אגירה. המטרה היא להקים מערך ייצור חשמל כולל המבוסס על כל המרכיבים אותם הזכרתי".
מה בנוגע להולכת החשמל לרשת?
"מצב תשתיות רשת החשמל מהווה את אחד האילוצים המרכזיים בקידום מואץ של אנרגיה מתחדשת בישראל. במסגרת הפרויקטים שלנו בגולן קידמנו את הקמתם של שני קווי הולכת חשמל המסוגלים להוליך מעל 1 ג'יגה-וואט, כאשר חלקם מוטמנים בקרקע. זהו גורם משמעותי, שמאפשר לפרויקטים שלנו להיות גדולים יותר ויעילים יותר, ובסופו של דבר לספק יותר חשמל נקי. בשנתיים הקרובות נשקיע מעל שני מיליארד שקלים בגולן, כאשר לפי מדדים של סוכנות האנרגיה הבינ"ל לפרויקטים מסוג זה, כ-20% מתוך ההשקעה הכוללת תחזור בצורה ישירה ועקיפה לכלכלה המקומית לאורך כל תקופת ההפעלה. הפרויקטים שאנו מובילים לא רק שמהווים תרומה משמעותית לעמידה ביעדי ממשלת ישראל לקידום אנרגיות מתחדשות, אלא מייצרים כלכלה חדשה עבור החקלאים ומקור תעסוקה משמעותי בפריפריה. לדוגמה, רק לאחרונה קיימנו יריד תעסוקה עבור עובדים פוטנציאליים לפרויקטים שלנו בגולן. אלה מהלכים שאין דומה להם כעת במשק בתקופת הקורונה, בטח ובטח בפריפריה בה יש מצוקת תעסוקה בשגרה. אנו גאים להיות שותפים ליישום מדיניות הממשלה וליצירת תנופה כלכלית ומאות מקומות עבודה ברמת הגולן".
