מחלת ניוון מקולרי גילי (AMD) היא מחלה פרוגרסיבית העלולה לגרום לאבדן ראייה חמור. הספרות הרפואית מראה כי מחלה זו אחראית על כ-8.7% ממקרי העיוורון בעולם, והינה הסיבה השכיחה ביותר לליקוי ראייה חמור מעל גיל 60. למחלה שני שלבים עיקריים: השלב הראשוני של המחלה (נקרא גם השלב ה-"יבש") אשר אינו כרוך בהידרדרות חמורה של הראייה, אלא בניוון והרס איטי של קולטני האור ברשתית. בשלב המתקדם (או ה-"רטוב") של המחלה, מתרחשת צמיחה של כלי דם חדשים ולא תקינים סביב אזור ה-מקולה, אזור הממוקם ברשתית ואחראי על חדות הראייה המרכזית, הגורמים לנפיחות, דימומים ברשתית, פיברוזיס בעין ולהידרדרות בחדות הראייה.
בין היבש לרטוב
בתחילת המחלה, שוקעים ברשתית משקעים צהובים המכונים "דרוזן". הם מבשרים את השלב ה"יבש" של המחלה. נוכחות "דרוזן" מחייבת מעקב של המטופל אצל רופא עיניים והתחלת מתן ויטמינים המקטינים את הסיכוי להתפתחות השלב ה"רטוב" של המחלה אשר גורם לאובדן ראייה. לכן, יש לסקור את כלל האוכלוסייה כבר מגיל 50. אם אכן מאובחן השלב ה"יבש", על המטופלים להמשיך מעקב לזיהוי מוקדם של השלב ה"רטוב".
גורם הסיכון העיקרי למחלה הוא הגיל, אולם יש גם משמעות לתורשה. ישנם וריאנטים של גנים מסוימים שהוכחו כקשורים לניוון הרשתית בשכיחות גדולה יותר, ולכן כשיש סיפור משפחתי מומלץ להקפיד על הזיהוי והמעקב באופן מיוחד.
כיצד מטפלים?
הטיפול הנוכחי בניוון מקולרי "רטוב" מצריך הזרקות תוך עיניות, אשר לרוב מבוצעות אחת לחודש ועלולות לגרום לתופעות לוואי וכאבים. טיפול זה פותח לפני כ-2 עשורים ומטרתו להאט ואף לעצור את הצמיחה של כלי דם לא תקינים אשר נוצרים עקב חלבון הנקראVEGF. כיום קיימות מספר תרופות המבוססות על טיפול זה, אשר מוזרקות ישירות לתוך הזגוגית (נוזל חלל העין), בדרך כלל אחת לחודש.
טיפול זה כולל אתגרים רבים לרופא המטפל, למטופל ולבני משפחתו. אחד הקשיים הבולטים הוא אבחון מוקדם של המחלה וניהול המחלה על ידי הרופא המטפל. ניהול של מחלת AMD מחייב קבלת החלטות פרואקטיבית והתאמת הטיפול לצרכיו האינדיבידואליים של כל חולה באופן אישי (למשל, עיתוי ואופן הטיפול). החלטה כזו מצריכה גם מעקב צמוד אחר הנוזלים ברשתית, ולכן כתוצאה מכך מצריכה גם ביקורים תכופים במרפאת העיניים, אשר מהווים מעמסה על המטופלים וקרובי משפחתם מסיבות פסיכוסוציאליות, לוגיסטיות, בריאותיות ועוד.
יתרה מכך, הטיפול כפי שהוא ניתן כיום, עלול להביא לתוצאות לא אופטימליות ולא רצויות, עקב חוסר התמדה טיפולית, הפסקת הטיפול והידרדרות בחדות הראייה, אשר עלולים לגרום לקושי בזיהוי פנים ובהבחנה בפרטים. יש צורך בהתמדה ובהקפדה על טיפול, הן מבחינת מעקב רפואי רציף והן מבחינת כמות ההזרקות הנדרשת, על מנת לשמר ואף לשפר את חדות הראייה. איחור במתן הזרקות עלול להוביל לנזק חמור בראייה, אותו במקרים רבים לא ניתן לשקם.
העתיד: פתרונות טיפוליים ארוכי טווח
בעשור האחרון שאיפתם של רופאי עיניים רבים היא להטמיע תכשירים פרמקולוגיים ארוכי טווח אשר יאפשרו להאריך את ההפוגות בין ההזרקות, וכך להקל על המטופלים ומשפחותיהם. כמו כן, הטמעת טכנולוגיה של בינה מלאכותית לתוך מכשיר ההדמיה האופטי תסייע בשיפור המעקב אחר המטופל וכך תמנע עומס מיותר במרפאת העיניים. טכנולוגיה מסוג זה מאפשרת זיהוי, מיקום וכימות מדויקים של נוזלי הרשתית. המטרה היא שהמטופל יבצע הדמיה באופן עצמאי בביתו באופן רציף וכאשר יאותר סממן פתולוגי כגון נוזל תת רשתי או תוך רשתי, המכשיר ישלח התראה לרופא המטפל וכך המטופל יקבל טיפול מותאם אישית, ללא צורך בהגעה פיזית תכופה למרפאה. טכנולוגיה זו עתידה להתממשק עם תכשירים פרמקולוגיים ארוכי טווח אשר יוטמעו בפרקטיקה הקלינית בעתיד הקרוב.
להקדים ''תרופה למכה''- סיפור ההתמודדות של רבקה דגן עם מחלת ה-AMD
בדיקה שגרתית שביצעה רבקה דגן, תושבת תל-אביב, לפני כעשור גילתה כי היא סובלת מניוון מקולרי גילי. מאז שעברה לשלב "הרטוב'' של המחלה, היא מטופלת באמצעות הזרקות תכופות המונעות הידרדרות של המצב הקיים. ומהו הטיפ שלה? ''כשמאבחנים ליקוי ראייה בגיל המבוגר מומלץ לבצע בדיקת OCT''.
רבקה דגן, תושבת תל-אביב, אובחנה כחולה בניוון מקולרי גילי (AMD) לפני כעשור. במשך שנים הייתה בשלב "היבש'' של המחלה, אשר לא לווה בסימפטומים משמעותיים, ולכן כלל רק מעקב תקופתי.
בשנים האחרונות עברה דגן לשלב "הרטוב'', שמשמעו סכנה בריאותית ממשית. לאור החמרת המחלה ובהנחיית פרופ' ענת לבנשטיין, החלה בביצוע הזרקות תוך-עיניות שנועדו לשמר את המצב הקיים ולמנוע הידרדרות בחדות הראייה.
''אני משתדלת להיות 'ילדה טובה' ולבצע אחת לחודש-חודשיים בדיקה מסוג OCT. זו הדרך שלי להישאר עם 'אצבע על הדופק' ולקבל תמונת מצב עדכנית על מצב המחלה. אני נמצאת בשנים האחרונות במעקב מתמיד, וכך גם אמשיך לעשות''.
עוד מוסיפה דגן: "אני טיפוס שמטבעי מאוד מודע לחשיבות של בדיקות מקדימות כחלק משמירה על אורח חיים בריא. למזלי, גיליתי את המחלה הזו בזמן. אמנם נכון להיום אין עדיין טיפול שמאפשר להעלים את המחלה, אבל הזריקות שאני מקבלת אחת למספר חודשים בהתאם לצורך, מאפשרות לי לשמור על איכות חיים", כך לדבריה.
לשאלה כיצד משפיעה עליה המחלה בחיי היום-יום, משיבה דגן:
"לשמחתי, אני לא סובלת מכאבים, והמגבלה היחידה שלי מתבטאת רק במוגבלות מסוימות בטווח הראייה. זו הסיבה למשל שהפסקתי לנהוג בשעות הערב. גם כשאני מגיעה לקולנוע או לקונצרט, אני משתדלת לשבת בשורות הראשונות כדי לראות טוב יותר".
כחלק מהימצאותה במעקב קפדני, מגישה דגן עצה לכל מי שאובחן עם ליקוי ראיה: ''בדיוק כפי שנשים נדרשות לבצע בדיקות תקופתיות כמו קולונוסקופיה או ממוגרפיה, כך יש חשיבות גדולה לבצע מעקב תקופתי במרפאת עיניים, גם לאנשים בריאים לחלוטין, כדי 'להקדים תרופה למכה'.
פרופ' ענת לבנשטיין היא מנהלת מערך עיניים במרכז הרפואי איכילוב ת"א
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון למאי 2022. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ
בשיתוף רוש
