עולם הביטוח מתבסס על רעיון פשוט. משלמים פרמיה כדי שמי שנפגע מאירוע נדיר יפוצה. אלא שכשמדובר באסונות גדולים, מתקיימת בעיה יסודית, שכן עלולים להיווצר בבת אחת נזקים עצומים באזור גיאוגרפי מצומצם. כדי להתמודד עם הבעיה נוצרה תעשיית ביטוחי המשנה, אך בעשורים האחרונים הצטרף אליה מקור הון נוסף - שוק ההון.
ה-Catastrophe Bonds (או Cat Bonds) מאפשרות לחברות ביטוח, למבטחי משנה וגם למדינות להעביר למשקיעים חלק מהסיכון מאסונות קיצוניים - המשקיעים מעמידים הון תמורת ריבית גבוהה יחסית, ואם האירוע שהוגדר אינו מתרחש, הם מקבלים את הריבית ואת כספם בחזרה. אם הוא מתרחש ועובר את רף ההפעלה שנקבע, הקרן או חלקה עלולים לעבור למבטח או למדינה שנפגעו.
השימוש במכשיר נמצא בצמיחה מרשימה והיקפו בשוק כבר עולה על 65 מיליארד דולר. הצמיחה אינה מקרית. במחצית הראשונה של 2026 גרמו אסונות טבע בעולם לנזק של כ-111-112 מיליארד דולר שמתוכו רק כ-40% היה מבוטח. ככל שהחשיפה הכלכלית לאזורי סיכון גדלה, הנכסים מתייקרים ואירועי מזג אוויר קיצוניים הופכים תכופים, השאלה אינה רק כמה יעלה הביטוח, אלא מי מחזיק מספיק הון כדי לשאת בסיכונים הללו. אחת התשובות היא המשקיעים בשוק ההון.
נניח שחברת ביטוח מבטחת מיליון בתים באזור מסוים ומקבלת בגינם פרמיות. חלקם יסבלו משריפה, מנזקי מים, מגניבה או מאירועים אחרים, והחברה תשלם תביעות ממאגר הפרמיות ומההון העצמי שלה על פני תקופת הביטוח. חוק המספרים הגדולים עובד לטובתה. אך כשאסון פוגע באזור צפוף, מתרחש אירוע שמפעיל במקביל חלק גדול מהתחייבויות חברת הביטוח. זו הסיבה לקיום ביטוח משנה. חברת הביטוח משלמת פרמיה לחברות אחרות, תמורת העברת חלק מההפסד במקרה של אסון. אלא שגם למבטחי המשנה יש הון מוגבל.
כאן נכנסת וול סטריט. במקום להעביר את הסיכון בין חברות הביטוח, אפשר להעביר חלק ממנו, כאמור, למשקיעים בשוק ההון. כך נוצר פיזור של הסיכון הקיצוני על פני בסיס הון רחב הרבה יותר.
מהי אג"ח קטסטרופה?
זו אינה אג"ח רגילה. מדובר בעסקה שבה משקיעים מעמידים כסף לתקופה, הכסף מוחזק כבטוחה בנכסים נזילים ואיכותיים, חברת הביטוח משלמת פרמיה בעבור ההגנה והמשקיעים מקבלים את התשואה בתוספת פרמיית הסיכון. אם לא מתרחש אירוע שעומד בתנאים שנקבעו, המשקיעים מקבלים בסיום התקופה את הקרן בחזרה. אם הוא מתרחש, הקרן תשמש לתשלום לחברת הביטוח.
כלומר, המשקיע אינו מלווה כסף לחברת הביטוח, אלא מבצע פעולה שמזכירה מכירת ביטוח. חברת הביטוח תשלם לו עבור הזכות להשתמש בכספו אם יתרחש אסון נדיר ומוגדר.
במשבר 2008 נחשפו חולשות במכשירים דומים, אך כיום הכסף מוחזק בנאמנות ובנכסים באיכות גבוהה מאוד. בעסקה קיימים שלושה צדדים: הגוף שמבקש הגנה, הגוף שמנפיק את האג"ח ומחזיק בביטחונות (SPV) והמשקיעים. המשקיעים מעבירים כסף ל-SPV. חברת הביטוח משלמת פרמיה למשקיעים. התשואה על הכסף המושקע והפרמיה מחברת הביטוח מועברות למשקיעים כקופון. המבנה הוא אחת הסיבות לכך ש-Cat Bonds מספקות הגנה אמינה ביחס לביטוחי משנה - הכסף נמצא בחשבון הנאמנות מראש. לעניין הגדרת האסון, לא מספיק להגדיר ש"אם יהיה הוריקן, המשקיעים ישלמו". מגדירים בצורה מדויקת מתי האירוע מספיק גדול כדי להתחיל להשתמש בכסף. תנאי זה נקרא טריגר.
ג'מייקה היא דוגמה מצוינת לטריגרים. ב-2024 חידשה ג'מייקה כיסוי של 150 מיליון דולר נגד הוריקן. מסלול הסופה ועוצמתה נקבעו כטריגר. ביולי 2024 הגיע הוריקן שגרם לנזקים משמעותיים. ג'מייקה קיבלה 26.6 מיליון דולר ממנגנון ביטוח אחר, וה-Cat Bond לא הופעלה שכן היא תוכננה מראש לכסות שכבת סיכון גבוהה בהרבה. הביקורת הציבורית געשה. אם למרות הוריקן קשה ה-Catastrophe Bond אינה משלמת, לשם מה היא קיימת? אך באוקטובר 2025 הוריקן אחר פגע בג'מייקה והפעם עמד בתנאי הטריגר, ומלוא 150 מיליון הדולר שולמו מקרן מחזיקי האג"ח. המכשיר משלם רק כאשר מתרחש האסון המדויק שבוטח.
אפשר לצפות שלאחר האירוע המשקיעים יתרחקו מג'מייקה, אך במאי 2026 חזרה ג'מייקה לשוק עם ביקוש גבוה מהצפוי, והנפיקה 200 מיליון דולר כהגנה מהוריקן עד 2030 במרווח נמוך מבעבר.
מה מציע המכשיר?
הסיבה הראשונה לאחזקת אג"ח כזו, מעבר לאופציה לתשואה גבוהה, היא העובדה שלמכשיר יש קורלציה נמוכה מאוד עם מה שקורה בשווקים הפיננסיים וזה מספק לתיק "רגל" שתתנהג אחרת, גם במצבי קיצון. זה לא אומר שהקורלציה אפסית. אסונות יכולים לגרום במקביל להפסדים ב-Cat Bonds, לפגיעה בכלכלה ולירידות בשווקים. הסיבה השנייה היא העובדה שמדובר בעסקה ארוכה שנועלת מראש מחיר וקיבולת לשנים.
הסיבה השלישית היא הכנסת מתחרה חדש לעולם הביטוח. כשגופים מוסדיים וקרנות מסוגלים לספק את אותה שכבת הון שעד כה הציעו חברות הביטוח, ההיצע גדל, התמחור הופך לכלכלי יותר והמחירים מושפעים מכך. ככל שיותר הון זורם לתחום, הביטוח מוזל, הפרמיה למשקיעים יורדת וכך גם התשואה שלהם. זהו תהליך שיימשך עד לנקודת איזון.
ה-Cat Bonds הן למעשה חיבור בין שני עולמות: יכולת שוק ההון לספק הון בקנה מידה עצום ויכולת תעשיית הביטוח למדוד ולתמחר סיכונים. אך האם תמחור הסיכונים נכון? תמחור שגוי הוא הסכנה הגדולה ביותר למשקיעים, שנשענים בעיקר על הסתברויות להתרחשות אסון. אך התמחור מתבסס גם על ביקושים. כשמתרחשים מעט אסונות שפוגעים ב-Cat Bonds, המחזיקים מקבלים קופונים גבוהים, התשואות מצוינות, משקיעים חדשים נכנסים, קרנות מגדילות השקעה והביקוש גדל, מה שמביא לירידת תשואות. זה מה שמתרחש כעת, ויש לבדוק האם פרמיית הסיכון יורדת משום שהסיכון ירד, או עקב עלייה בביקושים.
יש לזכור שהמונח Cat Bond מטעה. הסיכון שונה מהסיכונים בהשקעה באג"חים. זהו סיכון ביטוחי, ויש לנתחו בהתאם. גם הפיזור שונה לעומת אג"ח מסורתיות. החזקה באג"חים שונות, שמכסות חברות ביטוח שונות בפלורידה, שונה מהפיזור בין עשרים סיכונים שונים, מפני שאותו הוריקן עשוי לפגוע בכל חברות הביטוח. שילוב של רעידת אדמה ביפן, הוריקן בג'מייקה ושריפה בקליפורניה מייצר פיזור טוב יותר, משום שהסיכוי שכולם יתרחשו יחד נמוך.
הכותבת הינה סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידות. קבוצת ילין לפידות עוסקת בשיווק פנסיוני/השקעות (ולא בייעוץ) ולה זיקה למוצרים המנוהלים על ידה. אין באמור תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני/השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לחברות מקבוצת ילין לפידות עשוי להיות עניין אישי בחברה הנזכרת ו/או בני"ע שהונפקו על ידה.
בשיתוף ילין לפידות
