קיים פער מובנה בין קצב החדשנות של סטארט-אפים לבין קצב האימוץ של תאגידים גלובליים. חברות טכנולוגיה מסוגלות לזהות צורך, לפתח פתרון ולהגיע לשוק בתוך חודשים ספורים, בעוד שבארגונים גדולים כל טכנולוגיה חדשה נדרשת לעבור דרך שכבות של תהליכים, רגולציה, רכש, אבטחת מידע ותעדוף עסקי. התוצאה היא שחדשנות רבה נעצרת בשלב הפיילוט, הרבה לפני שהיא מצליחה להפוך לחלק מהפעילות העסקית השוטפת.
את הפער הזה מבקשת תוכנית Teva Rise לפצח. התוכנית, שהושקה לפני כשנה מישראל, במסגרת אסטרטגיית הצמיחה הגלובלית שהתווה המנכ"ל, ריצ'רד פרנסיס, מהווה את זרוע החדשנות הפתוחה של טבע. במסגרתה החברה מאתרת טכנולוגיות וסטארט-אפים פורצי דרך, בוחנת אותם באמצעות פיילוטים, ומקדמת את הפתרונות המוצלחים להטמעה מלאה בפעילותה הגלובלית - לכל אורך שרשרת הערך התאגידית.
לתוכנית שלושה מסלולים: מסלול האתגרים - פעילות גלובלית הממוקדת באיתור טכנולוגיות לצרכים מוגדרים (Rise SOLVE), מסלול המתמקד בשיתופי פעולה מדעיים (Rise EXPLORE), וזרוע חדשה המוקדשת לזיהוי ובחינת טכנולוגיות מתקדמות מהאקו-סיסטם הישראלי (Rise SCOUT).
כעת, לאחר ששני המסלולים האחרים כבר פועלים, יוצאת לדרך זרוע ה-Rise SCOUT, עם הקמת Tech Hub של טבע בישראל. התזמון אינו מקרי: ה-Tech Hub נשען על זכייה לפני כחצי שנה של טבע במכרז רשות החדשנות להקמת אתרי הרצה (פיילוטים) בישראל. במסגרת זו, טבע מקימה תשתית לפיילוטים טכנולוגיים בארבעה מאתריה בארץ, לבחינת טכנולוגיות בסביבה תעשייתית אמיתית. הפרויקט מבוסס על השקעה משותפת של מיליוני שקלים מצד טבע ורשות החדשנות, שתאפשר גישה ישירה לתשתיות הליבה של החברה.
"אנחנו משיקים את שלב האיתור הטכנולוגי לאחר שבנינו את התשתית האנושית, התפעולית והארגונית בתוך טבע, שתאפשר יישום מוצלח של הפיילוטים ואימוץ הטכנולוגיה בהמשך", אומרת ד"ר מאיה שושן אורגד, מנהלת תוכנית Teva Rise. "לא מדובר רק במנגנון שמאפשר לנו להיחשף לסטארט-אפים, אלא במודל עבודה סדור שנבנה כדי לאפשר הערכה מהירה של טכנולוגיות חדשניות לאורך כל שרשרת הערך של טבע, ומסלול ברור מהוכחת ערך ועד להטמעה".
לעבוד עם סטארט-אפים גם בשלבים מוקדמים
מאגר הסטארט-אפים הרלוונטיים שאליו פונה טבע מקיף כ-4,000 חברות. המטרה שהוצבה היא לבחון כ-500 סטארט-אפים מדי שנה לאורך שלוש שנים - 1,500 חברות בסך הכל - ומתוכן לגבש שיתופי פעולה ולהטמיע את הטכנולוגיות של כ-60 חברות. "אנחנו מתעניינים בכל טכנולוגיה בעלת ערך עסקי או תפעולי עבור טבע", מבהירה ד"ר שושן אורגד. "אנחנו מחפשים סטארט-אפים בעלי פוטנציאל שיבוש (Disruption) – כולל כאלה שאינם בשלים לחלוטין כיום, אך הטכנולוגיה שלהם עשויה לאפשר קפיצת מדרגה משמעותית. עבור חברות כאלו, אנחנו רוצים לשמש כ-Design Partner ולאפשר להן לבחון, לדייק ולעצב את הפתרון בסביבה תעשייתית אמיתית עוד לפני שלב המסחור".
איך זה ייעשה בפועל?
"יש לנו כבר נוכחות עמוקה באקו-סיסטם הישראלי, ואנחנו מתכוונים למנף את הקשרים שנבנו כאן לאורך השנים. לכך נוסיף פעילות נמרצת מול קרנות הון-סיכון, שהן להבנתנו הגורם המשמעותי ביותר. כמו כן נפנה לאקסלרטורים, נשתתף בכנסים ובפאנלים מקצועיים, ונתחבר לשותפויות אסטרטגיות כדי להגיע לכל טכנולוגיה רלוונטית".
במה שונה מנגנון הסקאוטינג הישראלי מתוכניות האתגרים הגלובלית?
"ציטוט מפורסם של הנרי פורד אומר שאם הוא היה שואל את הלקוחות מה הם רוצים, הם היו מבקשים סוס מהיר יותר... זה בדיוק ההבדל המהותי: בתוכנית האתגרים אנחנו מגדירים בעיה ידועה ומחפשים את ה'סוס המהיר' שפתרונה דורש. לעומת זאת, ב-Tech Hub הישראלי, באמצעות זרוע הסקאוטינג, אנחנו מחפשים את ה'מכונית' או ה'חללית' - טכנולוגיות פורצות דרך שטבע אפילו לא יודעת שהיא צריכה. יש הרבה טכנולוגיות שיכולות לפתוח לנו את הראש ולגרום לנו להבין שאפשר לעשות דברים אחרת. אנחנו רוצים את הג'וקר הבא, את מה שעשוי להישמע כמדע בדיוני, כדי לבצע בעזרתו את הקפיצה הבאה".
אילו תחומים טכנולוגיים אתם מחפשים באקו-סיסטם הישראלי?
"המיקוד שלנו מקיף את כל שרשרת הערך של טבע: מטכנולוגיות ביוטק למו"פ, דרך תעשייה 4.0 וייצור חכם לחטיבת התפעול ושרשרת אספקה ועד פתרונות בריאות דיגיטלית לחטיבות המסחריות. בנוסף, אנחנו מחפשים פתרונות רוחביים בתחומי הבינה המלאכותית והאנליטיקה, אבטחת סייבר ופינטק עבור מערכות המידע ומערך הכספים של התאגיד".
מובילי חדשנות ביחידות העסקיות
המנגנון שד"ר שושן אורגד מדברת עליו הוא מצד אחד מאוד מובנה ושיטתי ומצד שני נועד לדבר בשפה של סטארט-אפים ולהיות קל וגמיש. בחודשים האחרונים טבע גייסה כוח אדם ייעודי לפעילות הסקאוטינג, חיברה לתוכנית כעשר יחידות עסקיות ובנתה מתודולוגיה סדורה לבחינת טכנולוגיות. לפי ד"ר שושן אורגד, זה כולל מדריך עבודה מפורט שמגדיר לאנשי טבע מה צריך לבדוק בכל שלב ומה נדרש כדי להתקדם ממפגש עם סטארט-אפ לפיילוט.
נראה שבטבע גם הצליחו לסמן מראש את צווארי הבקבוק הפנים-ארגוניים ולרתום למאמץ את מוקדי הכוח ביחידות השונות, תוך הפיכתם לשגרירי רצון טוב של התוכנית. "זה מתחיל בכך שהמנכ"ל הגלובלי מטיף כל הזמן לצורך בחדשנות", מספרת ד"ר שושן אורגד. "בנוסף, גייסנו צוות מיוחד שנפגש עם קרנות וסטארט-אפים ומנוסה בהערכת טכנולוגיות. אנחנו מתייעצים עם כל יחידה עסקית ומבררים מה הצרכים שלה, במטרה לאתר עבורה טכנולוגיה מתאימה. אנחנו לא מציפים טכנולוגיה סתם כך ואנחנו גם לא יכולים לדעת מראש מה צריכה מחלקת הכספים. אבל אם יש טכנולוגיית פינטק מדהימה שמתאימה למטה, אנחנו מסתייעים בצוות המומחים שיודע להעריך אותה ואת תרומתה לתאגיד. בכל אחת מהיחידות העסקיות - וגם ביחידות התומכות כמו IT, Legal, רכש ומשאבי אנוש - הרכבנו צוות של מובילי חדשנות (Catalysts) שעוזר לנו לנווט את המהלך, ובסך הכל בנינו מעגל תמיכה של כ-50-60 אנשים בתוך הארגון".
המנגנון המקומי מסתמך על למידה מהפעילות של תוכנית האתגרים הגלובלית Teva Rise SOLVE, סביב כיצד פורצים את החסמים של מבנה תאגידי קשיח לבחינה והטמעה של טכנולוגיות – לאור המורכבות של תהליכי מערכות המידע, הרכש, המשפט והמסחור, מעבר לצורך העסקי והיכולת של הטכנולוגיה לתת לו מענה.
מהמעבדה הישראלית לשוק הגלובלי
הפעילות הישראלית מתבצעת כאמור בשיתוף רשות החדשנות, שתומכת במימון התשתית, אך טבע שומרת לעצמה את הבחירה אילו טכנולוגיות ופרויקטים לבחון. ארבעת אתרי הפיילוט שמוקמים בימים אלו ממוקמים בנתניה, כפר סבא, אזור תעשייה חבל מודיעין, ובמטה הגלובלי בתל אביב, כך שהחברות יכולות לבחון את הטכנולוגיות בסביבה אמיתית של חברת פארמה.
"בנוסף לאתרי הפיילוט, בתחילת השנה הבאה נחנוך את ה-Global Innovation Center ברמת החייל - מרכז ראשון מסוגו בטבע העולמית, שיכלול מעבדת בינה מלאכותית(AI Lab) וישמש כבית פתוח לאירועי אקו-סיסטם, מפגשי יזמים וחיבורים עדינים", מספרת ד"ר שושן אורגד. "החזון שלנו הוא לבנות בישראל מודל מצוינות שישוכפל בהמשך במרכזי חדשנות נוספים של טבע בעולם".
מה הסיבה לבחירת ישראל כבסיס הפעילות?
"היא קשורה לעוצמתו של האקו-סיסטם המקומי ולנוכחות המשמעותית של טבע בישראל. נמצאים כאן כל החלקים של שרשרת הערך שלנו - ממחקר ופיתוח, דרך ייצור ולוגיסטיקה, ועד המטה הגלובלי. יש לנו בישראל נכסים אסטרטגיים ראשונים במעלה, ומעל הכל - הון אנושי בעל ידע ומומחיות עמוקים. רק בתל אביב יש מומחים גלובליים שממלאים 17 קומות, כשה־Tech Hub הישראלי ינגיש אותו לאקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי. לכן ישראל היא המקום הטבעי ביותר להתחיל ממנו. האקו-סיסטם המקומי הוא נגיש, מרוכז ודינמי, מה שמאפשר לקצר תהליכים, ליצור חיבורים במהירות ולהגיע לתוצאות בזמן קצר".
"עם זאת, טכנולוגיה שתוכיח את עצמה באתר פיילוט ישראלי תיהנה ממקפצה טבעית לשלב ה-Scale באתרים נוספים של טבע ברחבי העולם. זו בדיוק הסיבה לכך שהפנייה שלנו לאקו-סיסטם הישראלי אינה עוד תוכנית סקאוטינג שגרתית, אלא מסלול המחבר בין חדשנות והטמעה גלובלית".
מה יהיה מבחן התוצאה?
"בסופו של דבר, המדדים יהיו עסקיים - איזה ערך כלכלי נוצר וכמה פתרונות עברו משלב הניסוי להטמעה מלאה בקווי הייצור, במו"פ ובמערכי התפעול. המטרה היא להביא טכנולוגיה שמייעלת את הפעילות של טבע ומייצרת ערך כלכלי מדיד. המעבר הזה - מתוכנית חדשנות למנגנון ארגוני שיטתי - הוא השלב הקריטי ביותר בהתפתחות של Rise. טבע פתחה לרווחה את הדלת לאקו-סיסטם הטכנולוגי, ועכשיו עלינו להוכיח שאנחנו יודעים לתרגם את החדשנות הזו לשורה התחתונה".
"זו אמירה ציונית, לא רק טכנולוגית"
בזמן שטבע מחפשת חדשנות טכנולוגית בכל העולם, המנוע של הפעילות הזו נשאר מחובר עמוק לשורשים הישראליים. יגאל גורביץ', סמנכ"ל תפעול, פיתוח עסקי ושותפויות אסטרטגיות של טבע בישראל, רואה בחיבור לאקו-סיסטם המקומי המשך ישיר למורשת של החברה - מימי אלי הורוביץ והקופקסון ועד לדירקטוריון הנוכחי, שרואה בישראל מקור בלתי נדלה לחדשנות .
"אנחנו תורמים ונתרמים ברמה הלאומית", מסביר גורביץ'. "אין הרבה חברות גלובליות-ישראליות שיכולות לפתוח עבור סטארט-אפ מקומי את הדלת ללקוחות המשמעותיים ביותר בעולם. זו אמירה ציונית, לא רק טכנולוגית". כדי לתרגם את האמירה הזו למציאות, טבע פתחה בפני היזמים הישראלים את כל שרשרת הערך שלה, תוך שיתוף פעולה עם יתר השחקנים באקו-סיסטם המקומי כמו רשות החדשנות. ארבעה אתרים מרכזיים שלה משמשים כאתרי הרצה שבהם הסטארט-אפים מקבלים גישה ישירה למעבדות, תשתיות ומנטורינג .
אבל המודל שגורביץ' מוביל לא נעצר רק בגבולות הגזרה הללו. החברה בוחנת רשת שותפויות רוחבית גם עם תאגידים וגופים מדיסציפלינות אחרות המתמודדים עם אתגרים דומים - למשל עם בתי חולים, קופות חולים, חברות מזון ואחרות, סביב אתגרים במערכי הייצור, הלוגיסטיקה ושרשראות אספקה. כך לדוגמה שיתוף הפעולה שלה עם זרוע החדשנות של המרכז הרפואי שיבא ARC . כל זה חושף את הסטארט-אפ הפוטנציאלי למגוון רחב של לקוחות אפשריים כבר בשלב הראשוני. טבע מקדימה לצעוד לתוך העתיד התעשייתי. היא מתכננת להקים מיזם בתחום הייצור המתקדם - החל מרובוטיקה וייצור ללא מגע יד אדם ועד לשרשראות אספקה חכמות. בנוסף, את התפיסה הזו משלימה זרוע האימפקט החברתי, שגם היא מחוברת לחדשנות, שגורביץ' מקדם גם בתוקף תפקידו כיו"ר ועדת התרומות של טבע, תוך ניסיון לחבר את החברה למיזמים חברתיים בעל השפעה שלא פעם מתבססים על גישה חדשנית.
בשיתוף טבע
