דוח העושר העולמי של UBS מצביע על עלייה בעושר בישראל בשנת 2023 בשיעור של כ-14% לעומת שנת 2022, ועם זאת על צמצום בפערי אי השוויון ביחס לעולם. הנתון המפתיע מצטרף לשורה של נתונים שמצביעים לא רק על השנה שחלפה אלא על מה שעוד צפוי בעולם ובישראל. בעולם הדוח מצביע על עלייה ממוצעת של 4.2% בעושר העולמי.
לעומת 2022, שבה ירד העושר העולמי בשיעור של כ-3% בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה ומשבר האנרגיה, בשנת 2023 חלה תפנית, על אף המתיחות הגיאופוליטית, הלחצים האינפלציוניים וההתאוששות הכלכלית הלא אחידה ממגפת הקורונה. ב-2023 העושר חזר אל מעל לרמות של 2021 והגיע לשיא של כל הזמנים: סכום של כ-500 טריליון דולר.
10% מחזיקים במרבית העושר
העושר העולמי מוגדר כסך כל הנכסים והמשאבים הכלכליים שנמצאים בבעלות פרטית וציבורית, כולל נכסים שאינם פיננסיים כמו תשתיות וטכנולוגיה. העושר העולמי הפיננסי, לפי UBS, מורכב מהנכסים הכלכליים שניתן להמיר בקלות למזומן.
מאחורי הצמיחה בשנת 2023 עומדים הביצועים בסקטור העסקי ובשוקי ההון, לצד החידושים הטכנולוגיים והנכסים הדיגיטליים.
צפון אמריקה נותרה האזור העשיר ביותר, עם סך נכסים של כ-150 טריליון דולר. אירופה הגדילה את נכסיה לכ-120 טריליון דולר, כאשר גרמניה, בריטניה וצרפת הובילו את הצמיחה. APAC, האזור הצומח ביותר, הגיע לצבירת נכסים בהיקף של כ-130 טריליון דולר, כשסין והודו תרמו לכך מאוד. גם אמריקה הלטינית ואפריקה חוו צמיחה, צנועה יותר, עם שווי כולל של כ-50 טריליון דולר.
הפערים אינם רק בין האזורים. בשנת 2024 10% מהעשירים ביותר בעולם מחזיקים בכ-85% מהעושר העולמי. אלא שלצד הצמיחה הכללית בעושר למבוגר, חלה ירידה משמעותית במדינות מסוימות. לעומת 2022, נראתה בקפריסין ירידה של יותר מ-30% בצמיחה בעושר למבוגר בשנת 2023, ובמקסיקו – קרוב ל-20%. לצד אלה נרשמו עליות בעושר למבוגר ביחס לשנה שלפניה בטורקיה – זינוק של כ-63%; קטאר ורוסיה - כ-20%; דרום אפריקה – 16% וישראל עם 14%.
זינוק בנכסים הפיננסיים
למרות האירועים בישראל העושר למבוגר הוא הגבוה ביותר במזרח התיכון, גם ביחס לקטאר. לפי נתוני בנק ישראל, נכון לאפריל 2024 תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עומד על 5.669 טריליון שקל. מדובר על עלייה של 9.17% ביחס למאי 2023 ועל זינוק של 45.67% בחמש השנים האחרונות. גם נתוני ההכנסות בישראל מרשימים: הכנסות העשירון העליון בממוצע לאדם בישראל גבוהות מהממוצע ב-OECD.
נתונים אלה משפיעים גם על היקפי הכספים המנוהלים בגופים המוסדיים בישראל. למרות משיכות הכספים בעקבות הרפורמה המשפטית, נכון למאי 2024 ניהלו הגופים המוסדיים בישראל סכום של 3.137 טריליון שקל. הגידול נעוץ, בין השאר, בכך שרבים מוכנים להשקיע ברכיבי מניות גבוהים יחסית, שהניבו תשואות נאות. גם הסטת חלק גדול יותר מתיק ההשקעות לחו"ל תרמה לגידול.
בין הנדל"ן להייטק
2023 היתה שנה טובה עבור רוב המדדים העולמיים. העושר המצרפי גדל, אף על פי שהצמיחה במרבית המדדים היתה גדולה מהצמיחה בעושר הכללי. גורם משמעותי שהשפיע על הפער הוא ענף הנדל"ן. ענף זה התמודד עם עליית הריבית והשלכות מגפת הקורונה על המשרדים והמסחר, בעקבות המעבר למודל עבודה היברידי והתחזקות הצריכה אונליין, שצמצמו את הביקוש. עושר פיננסי אמנם לא לוקח בחשבון נכסים לא סחירים, אך עסקאות הנדל"ן שבוצעו השפיעו עליו.
בשנה זו גם המדדים הישראליים אמנם הראו ביצועי חסר ביחס לעולם, אך רשמו צמיחה גבוהה ביחס לעולם. חלק מזה נובע ממגזר ההייטק – עם נתח נכבד בכלכלה אך לא במדדים ישראליים.
איפה התחזק אי השוויון?
קיים הבדל משמעותי בין העושר החציוני לבין העושר הממוצע למבוגר. סין הציגה מאז משבר הסאב-פריים צמיחה ממוצעת בעושר למבוגר של יותר מ-365%, ואילו בנתון החציוני כ-245%. בסינגפור הנתון הממוצע מציג צמיחה של 116% בצמיחת העושר למבוגר וצמיחה חציונית שלילית של כ-2%. גם באיטליה ובספרד הנתונים הממוצעים גבוהים מהחציוניים. שוויץ, גרמניה וגם ישראל הציגו עלייה בנתון החציוני לממוצע למבוגר. המשמעות: צמצום באי השוויון.
בישראל העושר הממוצע למבוגר גדל בין השנים 2008-2023 בכמעט 142%, ואילו העושר החציוני - בכ-220%. הנתונים לשנת 2024 מצביעים על עלייה בעושר החציוני בישראל. אם מודדים את אי השוויון לפי מדד ג'יני, בשנים 2008-2023 חלה בישראל ירידה של 12.2%, והיא עברה מניקוד של 72 במדד ל-64.
אלפים בודדים בפסגת האושר
בארצות הברית מצוי המספר הגבוה ביותר של מיליונרים (מי שיש לו יותר ממיליון דולר במזומן): כמעט 22 מיליון איש, המהווים 38% מהמיליונרים בעולם כולו. סין נמצאת במקום השני עם קצת יותר משישה מיליון מיליונרים.
רוב העושר בעולם מוחזק בידי קומץ של כמה אלפי מיליארדרים (מי שיש לו מיליארד דולר במזומן). בפסגת העושר ניצבים 14 אנשים, שיחדיו מחזיקים קרוב ל-2 טריליון דולר. בקבוצה השנייה: 12 אנשים עם סכום כולל של כ-900 מיליארד דולר. הקבוצה השלישית כוללת כ-2,600 איש בעולם שיחד מחזיקים בכ-11 טריליון דולר. עם הקבוצה השלישית נמנים 42 ישראלים, המחזיקים יחד כ-205 מיליארד דולר. המובילים ברשימה הם משפחות העושר, כשלצידם מספר לא מבוטל של יזמי הייטק.
שכבת האנשים שבבעלותם בין מיליון למיליארד דולר מורכבת מכ-58 מיליון איש בעולם. בישראל שכבה זו כוללת 179,905 איש והיא צפויה לגדול ליותר מ-226 אלף עד ל-2028.
ירושות והעברת עושר
נהוג לבחון את הנדל"ן למגורים במונחי "משכורות": כמה חודשים של עבודה נדרשים כדי לרכוש דירה ממוצעת. אך ההסתכלות צריכה להיות רחבה יותר.
כ-83.5 טריליון דולר צפויים להחליף ידיים בעולם ב-20-25 השנים הקרובות. בישראל מדי שנה עוברים בירושה עשרות מיליארדי שקלים. בהתחשב בכך שהאוכלוסייה מעל גיל 75 מחזיקה בכ-20% מהעושר בעולם, וכי תוחלת החיים הממוצעת נעה בין 82-86 שנים - נתח גדול מהנכסים צפוי לעבור בעשר השנים הקרובות. חלק ניכר מהירושות מורכב מנכסים לא נזילים, שאינם נמנים במדד העושר הפיננסי. בישראל יותר נדל"ן מוחזק בבעלות פרטית ולכן רכיב הנדל"ן גבוה ביחס לעולם.
**הכותבת הינה סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידות. קבוצת ילין לפידות עוסקת בשיווק פנסיוני/השקעות (ולא בייעוץ) ולה זיקה למוצרים המנוהלים על ידה. אין באמור תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני/השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לחברות מקבוצת ילין לפידות עשוי להיות עניין אישי בחברה הנזכרת ו/או בני"ע שהונפקו על ידה.
בשיתוף ילין לפידות
