מקובל לחשוב שורידים בולטים ברגליים הם תופעה שמופיעה בגיל מבוגר, אולם במציאות לא כך הדבר וצעירים רבים, במיוחד בעלי עור בהיר סובלים מורידים ונימים בולטים באזור הפנים ושאר חלקי הגוף.
על פי מחקרים שנערכו למעלה מ-30% מאוכלוסיית העולם סובלת מהתופעה, כאשר היחס בין נשים לגברים הוא 4:1 והשכיחות גדלה בקרב נשים לאחר לידה שגופן מתמודד עם העלייה במשקל ושינויים הורמונאליים. בין הגורמים הנוספים לתופעה: עישון, עמידה ממושכת, חשיפה לשמש ובעיקר תורשה.
ישנם שני סוגים של טיפולים לורידים ברגליים: טיפול לצמצום ורידים שבולטים על פני העור, בדרך כלל ורידים שגורמים לכובד, לעייפות, לנפיחות ולכאב. ואלו ורידים שמועמדים לניתוח. אבל יש כאמור כם נימים קטנים על פני העור, שאינם גורמים לסימפטומים אך תורמים לפגיעה אסתטית של העור.
בנימים אין צורך בטיפול רפואי, ויש אפשרות לטיפול קוסמטי. על הטיפול הקוסמטי לצמצום הנימים ברגליים ארחיב במאמר הזה. נימים רחבים על פני העור הם בעיה גנטית שגורמת להתרחבות של כלי דם מאוד קטנים, שלא גורמים לסימפטומים אבל תורמים לאי נחות אסתטית. אפשר לטפל בהם על ידי הזרקות של חומר בשם "פולידוקנול". מדובר באלכוהול מיוחד שגורם לטראומה כימית בדופן הפנימי של הנימים וסותם אותם. הנימים הסתומים, עוברים תהליך של ניוון ובמשך הזמן הם מתפרקים, נספגים בגוף ונעלמים.
תהליך הספיגה הוא דומה לתהליך שקורה כשיש שטף דם על פני העור, למשל, אחרי מכה. אז שטף הדם נספג בכ-3 שבועות. הנוזל של הדם (סרום) וכדוריות לבנות ואדומות יוצאים מחוץ לכלי הדם ושם נפ עוברים תהליך של ניוון ונעלמים. אולם, כשמדובר על כלי דם שנסגרים בטיפול עם החומר, מדובר המבנה הרבה יותר מורכב. לנימים שנסגרים יש שתי שכבות של תאים מחוברים וגם תאי דם בתוכם, לכן תהליך הספיגה הוא מאוד ארוך - בממוצע שלושה חודשים. הרבה יותר קשה לגוף לספוג מבנה של כלי דם לעומת דם בלבד.
לטיפול של נימים יש גם תופעות לוואי: התופעה השכיחה ביותר היא "פיגמנטציה" בצבע חום במקום של הטיפול. תופעה זו מתרחשת כתוצאה מפירוק של כדוריות אדומות שבדם שנתפס בתוך הוריד הסגור. בדם יש כדוריות אדומות, המכילות "המוגלובין" שהוא פיגמנט בצבע אדום. הפירוק של פיגמנט זה גורם לצבע חום במקום של הטיפול, בעיקר אצל אנשים בעלי צבע עור כהה שהם כ50% מה אוכלוסיה בארץ, ולכן התופעה שכיחה מאוד. לפיגמנטציה לוקח כמה חודשים עד שהיא נעלמת. היום יש ג'ל מיוחד שמורחים במקום המזרז את תהליך הריפוי.
תופעה נוספת, אך הרבה פחות שכיחה, היא "פגיעה בעור" בדמות פצעים במקום של הזריקה. זה קורה במקרה של טיפול בנימים מאוד קטנים, מכוון שהם דומים, בקוטרם, לנימים התקינים באזור הטיפול והחומר המוזרק ניכנס גם בהם, לכן, לא מטפלים בנימים שאי אפשר לראות אותם במרחק של מטר, כלומר, מאוד קטנים. מקסימום גודל האזור שמקובל לכל טיפול, יתבטא בכמות המקסימאלית של החומר שמזריקים בכל מפגש, ולכן, את הטיפול מחלקים למספר פגישות על פי כמות הנימים שיש לטפל בהם. הטיפולים מתבצעים בתקופת הסתיו, החורף והאביב אך לא בקיץ, מכוון שחשיפה לשמש עשויה לגרום לפיגמנטציה וגם משום שהמראה של המקום המטופל הוא לא נעים עד שהסימנים של טיפול חולפים.
הנטייה להופעת נימים ברגליים היא גנטית, ולכן נימים חדשים ממשיכים להופיע במשך הזמן. רוב המטופלים מגיעים לטיפול פעם בשנה או שנתיים. בדרך כלל הם מקבלים מספר טיפולים בפעם הראשונה, ולאחר כשנה או שנתיים בסדרת מפגשים יש מעט נימים חדשים לטיפול.
בסוף הטיפול, שמים תחבושת או גרב אלסטי וזה ילווה את המטופל ביום הטיפול ועד שעות הלילה (לא ישנים עם גרב או תחבושת אלסטית), אפשר להתקלח רק למחרת בבוקר במים פושרים ואי אפשר לעשות התעמלות ביום הטיפול ולמחרת, כדי למנוע חימום של הגוף שיכול לפתוח את הנימים שבתהליך סגירה. אני רוצה לסיים ולהגיד שוב: אין צורך רפואי לטיפול הנימים, רק קוסמטי.
בשיתוף ד"ר אנטוניו ריינה
