מחקרים מראים כי מבוגרים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז שלא טופלה נוטים יותר להתמכרויות והתנהגויות מסוכנות ומתקשים בדחיית סיפוקים, בהבנת סיטואציות חברתיות וההשלכות של מעשיהם. כשמדובר בבני נוער ההפרעה מתווספת לרמות ההורמונים הגבוהות ולמורכבות המאפיינת את הגיל. לכן לאבחון וטיפול בגיל צעיר יש חשיבות רבה למניעת התנהגויות מסוכנות שמתעצמות בגיל ההתבגרות. סולי ריידר, נשואה ואמא לשלושה מטירת הכרמל, המייסדת והמנהלת של "H-Dream — הבית להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז", מסבירה על ההבדל בין סוגי ההפרעה ומציגה את סוגי הטיפולים.
שני צדדים של אותו מטבע
״ההבדל המרכזי בין ADD ו-ADHD הוא במאפיין ההיפראקטיביות״, מסבירה ריידר ומדגישה כי בני נוער המאובחנים עם ADD יהיו לרוב רגישים, עדינים וחולמניים, דבר שלמתבונן מהצד ייראה אפילו כאדישות. לעומת זאת, הפרעת ADHD מאופיינת בתזזיתיות, דיבור בקול רם, חוסר יכולת לסיים משימות ולעתים אלימות. ריידר עצמה מאובחנת עם ADHD ולקויות למידה.
את למעשה מוכיחה ששינוי אפשרי.
״נכון, ולראיה אני מסיימת בימים אלו תואר שני באוניברסיטת תל אביב, בחוג למנהיגות ושינוי חברתי. לאחר שנים של תסכול, שבהן שמעתי את כל הקלישאות לגבי הפוטנציאל ומימושו, הגיע השינוי. זה קרה בעקבות שאלה של בתי כשהיתה בת 6 ורצתה לדעת איך אפשר להצליח אם לא מאמינים בך. מאותו רגע החלטתי שלמרות הקושי, הכל אפשרי״.
אפקט הבושה עדיין קיים.
״נכון, וחבל. במידה שלילד יש סוכרת, ניתן לו אינסולין. לבעיה בראייה הפתרון הוא משקפיים. באותו אופן, אם מדובר בהפרעת קשב ולא רק בקושי רגשי או בוויסות, זו תופעה נוירולוגית שלא תעבור מאליה, וחשוב לתת לה מענה מקצועי ותמיכה של פסיכיאטר, נוירולוג, הדרכת הורים וטיפול רגשי. יש להפוך את סביבת הבית למקום בטוח ומוגן עבור הילד, שבו הוא זוכה לכבוד, להכלה ולכלים שיסייעו לו להתמודד״.
היד קלה על התרופה
״טיפול תרופתי חשוב במקרים מסוימים, ויש להקפיד לקחת אותו באופן סדיר, בשילוב טיפולים שונים. על הרצף הטיפולי ניתן למצוא גם ליווי רגשי, אימון אישי, הדרכת הורים ועוד. זאת בנוסף להתאמות שחשוב לבצע לאחר האבחון, בין אם בבית הספר, בסביבת הילד ובבית. מה שעובר עליו היום ילווה אותו לאורך חייו. ככל שיקבל מענה הוא לא יגדל בתחושה של חוסר שייכות ואי־הצלחה אלא ירגיש מוגן, בטוח, אהוב ויצליח להתגבר על המהמורות״.
סולי ריידר 054-7434104
בשיתוף H-DREAM
