כשאחד השותפים בחברה קטנה מאבד את כשירותו לקבל החלטות, ייפוי הכוח המתמשך שערך נכנס לתוקף. אם מיופה הכוח הוא בנו, הבן מקבל לידיו את הסמכות להצביע ולחתום בשם אביו, גם אם העסק כלל לא מעניין אותו. המניות עצמן אינן עוברות לבעלותו, אבל ההחלטות שיקבל ישפיעו על פעילות החברה ועל השותף שנותר, שמוצא את עצמו מנהל אותה יחד עם מי שלא בחר בו. אם ההסכמים בין השותפים לא התייחסו לאפשרות הזאת, הם עלולים למצוא את עצמם במחלוקת על המשך ניהול החברה.
ייפוי כוח מתמשך, צוואה והסכם ממון הם מסמכים משפטיים שנועדו להסדיר את עתידו של אדם ואת זכויותיו ורכושו בנסיבות שונות. עו"ד שלמה כץ, המתמחה זה שנים רבות בתכנון העברה בין-דורית ובהסדרת ההיבטים המשפחתיים והעסקיים הכרוכים בה, מסביר כי עריכת כל אחד מהמסמכים בנפרד עלולה להותיר בעיות ללא פתרון. "אנשים רוצים ייפוי כוח מתמשך בלבד", הוא מסביר, "ולא מסתכלים על ההיבטים העסקיים ועל המעגלים החיצוניים, בייחוד כשמדובר בבעל עסק.
"כאשר מיופה הכוח מתחיל לפעול בשם בעל העסק, מקבלים 'חתונה' מחודשת שלא בנויה נכון", הוא מתאר. "יש עסקים, בייחוד קטנים, שבנויים על האישיות ועל הניסיון של מי שניהל אותם עד אז. כניסה של אדם אחר לתמונה עלולה ליצור קשיים שלא נערכו אליהם מראש".
מי מנהל עכשיו?
מצב דומה נוצר גם כשאין שותפים כלל. "תארו לעצמכם עסק בניהול של אדם יחיד, עוסק מורשה או בעל מניות יחיד", מוסיף עו"ד כץ. "פתאום זוגתו נכנסת לנעליו, ואין לה שום הבנה בעסק. מה עושים אז? צריך לתת לזה את הדעת מראש".
לדבריו, חלק מהפתרון נמצא בתוך ייפוי הכוח עצמו. "אפשר לקבוע יותר ממיופה כוח אחד. יכול להיות שנכון למנות את בת או בן הזוג לעניינים אישיים ובריאותיים, ולענייני רכוש למנות אדם אחר שמוסכם על הצדדים, גורם מקצועי כמו רואה חשבון או מנהל, שיהיה טוב לעסק. צריך גם לשמור על האינטרסים של האדם שאיבד את כשירותו".
החלק האחר של הפתרון כבר אינו בייפוי הכוח. "אלה דברים שעושים במסמכי החברה", מסביר עו"ד כץ. "צריך להכניס להסכם בין בעלי המניות, לתקנון החברה או לתקנון השותפות פרק שקובע מה עושים במקרה שלאחד מבעלי המניות או המנהלים ממונה אפוטרופוס".
מנגנונים כאלה, הוא מבהיר, צריך לקבוע מראש, בהסכמת בעלי המניות ובכפוף לדין. הם יכולים לכלול העברת השליטה לשותף הפעיל, קביעת שווי פרישה, מנגנון להערכת שווי ולמכירת החלק תוך מתן זכות ראשונים לשותף הקיים, או הפיכת המניות הפעילות למניות נדחות ללא זכות הצבעה, כדי שהפעילות השוטפת תימשך.
עד כמה אנשים מודעים לבעיה?
"יש כבר מודעות לייפוי הכוח עצמו, אבל לא מעבר לזה. למשל, לא כולם שואלים את עצמם מה ההשלכות שלו בתחום העסקי. כשמדובר בבני זוג פנסיונרים שאין להם עסק, ייפוי כוח מתמשך זה בסדר, אבל במקרים רציניים יותר יש השלכות שחורגות מעצם ייפוי הכוח".
היום שאחרי
ייפוי כוח מתמשך פוקע עם פטירתו של האדם שערך אותו, ואז נכנסים לתמונה הצוואה ודיני הירושה. גם כאן העסק עלול להיקלע לקושי. "יכול להיות שהאישה או הבעל יורשים את המניות, או את חלקם בשותפות בעסק פעיל, והשותף לא יודע מה לעשות במצב זה", אומר עו"ד כץ.
כלי אחד שעשוי לפתור את המצב הזה, ולדבריו אנשים כמעט שאינם משתמשים בו, הוא ביטוח שותפים. במסגרת הסדר מתאים בין השותפים, ניתן לקבוע מראש את שווי הזכויות או את הדרך לחישובו, ולהשתמש בכספי הביטוח למימון רכישת חלקו של השותף שנפטר. "ההסדר מאפשר ליורשים לקבל תמורה כספית ולשותפים הנותרים להמשיך בניהול העסק", מתאר עו"ד כץ, "בלי להידרש למשא ומתן על רכישת הזכויות לאחר הפטירה".
נקודת מפגש נוספת שבה מסמכים מתנגשים היא בין הסכם הממון לצוואה. הסכם ממון מסדיר את היחסים הרכושיים בין בני זוג, אולם הוא אינו מסדיר בהכרח מה יקרה בירושה. עו"ד כץ מביא כדוגמה בני זוג בזוגיות שנייה, שחותמים על הסכם הקובע הפרדה רכושית ואחר כך נישאים. "הסכם ממון לא תמיד משפיע על מה שקורה אחרי הפטירה", הוא מספר. "יש זכויות שצריך לדאוג להן גם בצוואה, אחרת יוצא שהסכם הממון לפעמים יצא שכרו בהפסדו. צריך להסתכל גם בהיבטי הירושה ולהתאים את הצוואות לרוח ההסכם".
למה חשוב לערב עורך דין שמתמחה בתחום, ולא להסתפק בעריכת המסמכים בנפרד?
"ייפוי כוח מתמשך חייב להיערך אצל עורך דין שהוסמך לכך באופן ספציפי, לא כל עורך דין רשאי לערוך ייפוי כוח מתמשך. אבל חשוב גם להסתכל על יחסי הגומלין בין שתי המערכות, זו שבחיים וזו שלאחר הפטירה, בראייה רחבה יותר. צריך להתאים את ההסדרים כדי שלא ייווצרו בעיות בהמשך".
איך נראה התהליך מול הלקוח?
"מי שרוצה להסדיר את הדברים צריך לבוא אליי לאבחון ולמיפוי של כל מערכות היחסים העסקיות והאישיות שלו. השאלה הראשונה שאני שואל היא 'מה יש לך ומה אתה רוצה?', ואז אני בונה חליפה תפורה לפי מידה, כדי למנוע קונפליקטים בהמשך. לפעמים אני מזמין גם את השותפים או את בעלי המניות האחרים, כי אני צריך את ההסכמה ואת שיתוף הפעולה שלהם למנגנונים שיופעלו במקרה של פטירה או של אי כשירות. מניסיוני, לכל אדם יש צורך אחר.
"בסופו של דבר, המטרה היא שאדם ידע מראש מי יטפל בענייניו אם יאבד את כשירותו, ומה יקרה לרכוש ולעסק שלו לאחר פטירתו", הוא מסכם.
עו"ד שלמה כץ
למעבר לאתר >
בשיתוף עו"ד שלמה כץ
