תחום הלונג'ביטי (Longevity) כבר לא שמור רק למעבדות מחקר ולמיליארדרים מעמק הסיליקון. הוא נכנס למרפאות, מכוני האסתטיקה, חברות הביטוח ותוכניות הפיתוח של ענקיות המזון. אבל לדברי גיל הורסקי, יזם ומשקיע בתעשיית הפודטק והבריאות ויו"ר-מייסד בחברת Lembas, הדרך להגדלת הסיכויים לאריכות ימים בריאה עוברת דווקא במקום היומיומי ביותר: הצלחת שלנו.
כדי להבין את עומק השינוי, יש לצלול אל ההגדרות. במשך שנים נמדדה הקדמה הרפואית בעיקר בשאלה: "כמה זמן אנחנו חיים?" אולם ב-2026, נדמה דווקא שהשאלה משתנה: כמה מתוך השנים האלה לא רק נחיה, אלא נחיה בתפקוד טוב, קרי ללא הידרדרות מטבולית משמעותית, עם עצמאות, אנרגיה וצלילות? זהו ההבדל בין תוחלת חיים לבין "תוחלת בריאות" (Healthspan) כפי שנוהגים בעגה לכנותה - מושג המאפיין את תחום הלונג'ביטי.
העניין הגובר בתחום יצר סביבו מערכת כלכלית וטכנולוגית רחבה. עולם הרפואה משקיע יותר באבחון מוקדם וברפואה מונעת, תעשיית האסתטיקה מאמצת את שפת ההזדקנות התאית, וחברות הביטוח בוחנות איך להתאים מוצרים לעולם שבו אנשים חיים זמן רב יותר. אלא שבין בדיקות גנטיות, שעונים חכמים וטיפולים יקרים, קל לשכוח שהגורם המכריע ביותר שמשפיע על הבריאות המטבולית פוגש אותנו כמה פעמים ביום - תזונה.
מבחינתו של הורסקי, השאלה המרכזית היא לא רק אילו פריצות דרך יהיו זמינות בעתיד, אלא איך הופכים את הידע בתזונה שכבר קיים נכון להיום, לפתרון שניתן ליישם בשגרת החיים. "לונג'ביטי לא יכול להישאר תחום רק לעשירים ולחייב צוות של רופאים, מאמנים ושפים פרטיים. כדי להשפיע על מיליוני בני אדם, הוא צריך להגיע גם למוצרים זמינים, טעימים ונוחים שאפשר להכניס לעגלת הקניות של הצרכן הממוצע בלי לבנות סביבם אורח חיים שלם",הוא טוען.
השלב הבא של תעשיית המזון
איכות המזון משפיעה על תחושת השובע, רמות הסוכר, לחץ הדם, פרופיל השומנים, בריאות המעי ושימור מסת השריר. עודף משקל והשמנה הם גורמי סיכון למחלות כרוניות. ממדי הבעיה הופכים אותה לאחד האתגרים המרכזיים של תחום הלונג'ביטי. לפי ארגון הבריאות העולמי, יותר ממיליארד בני אדם חיו עם השמנה בשנת 2022, ו-43% מהמבוגרים בעולם היו בעודף משקל. שיעור המבוגרים החיים עם השמנה יותר מהוכפל מאז 1990.
לפי הורסקי, הנתונים האלה מסמנים אתגר עבור תעשיית המזון. במשך עשרות שנים התמקדה התעשייה בנוחות, במחיר ובטעם, ולא העניקה חשיבות להשפעה המטבולית של המוצר. כעת, לדבריו, התעשייה נדרשת לעבור משלב של הפחתת נזק לשלב שאפתני יותר: פיתוח מזון שתורם באופן פעיל לשובע, איזון וניהול משקל.
כבר לפני מספר שנים סימן הורסקי את תחום ה-Food as Medicine כאחד הכיוונים המבטיחים של הפודטק. התפיסה אינה שמזון יכול להחליף טיפול רפואי, אלא שמוצרי המזון שאנחנו צורכים באופן קבוע יש תרומה משמעותית למניעה ולשמירה על הבריאות.
שילוב של תזונה מתאימה
לפי הורסקי, תרופות ממשפחת ה-GLP-1 משפיעות על התיאבון ומאטות את התרוקנות הקיבה. "אנו רואים אנשים רבים משתמשים בהן, במיוחד בצורת זריקות, דוגמת אוזמפיק", הוא מבהיר.
הורסקי מדגיש כי הפיתוח שלתרופות הרזיה לא מבטל א ת את הצורך בתזונה נכונה. להפך: כאשר התיאבון יורד וכמות המזון הנצרכת קטנה, החשיבות של איכות המזון והצפיפות התזונתית שלו עולה משמעותית.חלבון, סיבים, ויטמינים ומינרלים צריכים להיכנס לנפח קטן יותר של מזון, ויש לתת תשומת לב גם להרכב הגוף. מכאן נולד מרחב חדש עבור תעשיית המזון:לפתח פתרונות משלימים שיעזרו לאנשים לנהל את התזונה והמשקל לפני הטיפול, במהלכו או לאחריו, בהתאם להנחיה רפואית.
הבעיה האמיתית: לא ידע, אלא חיכוך
לפי הורסקי, רוב האנשים יודעים לזהות את עקרונות התזונה הטובה, אך הקושי האמיתי מתחיל ברגע שבו צריך ליישם אותם ביום עבודה עמוס. מזון בריא נתפס כיקר יותר, מורכב להכנה או פחות מספק, מה שגורם לכך שהבחירה הנכונה דורשת מאמץ כביר בכל ארוחה מחדש. לדבריו, כאן צריך להשתנות תפקידן של חברות המזון. במקום לצפות מהצרכן להפגין משמעת בלתי מוגבלת, עליהן לתכנן מוצרים שמקטינים את החיכוך: טעימים מספיק כדי לבחור בהם שוב, משביעים מספיק כדי לצמצם אכילה בלתי מתוכננת, ונגישים מספיק כדי להפוך לברירת מחדל.
זאת גם הסיבה שהמושג "מזון כתרופה" מעורר עניין רב בתעשייה. אין הכוונה להפוך כל חטיף לתרופה או להבטיח הבטחות רפואיות ללא הוכחות. הכוונה היא להשתמש במדעי המזון, בביולוגיה ובבינה מלאכותית כדי לפתח רכיבים ומוצרים בעלי השפעה שניתן לבחון ולמדוד. הורסקי כבר אמר בעבר כי "תעשיית המזון בעלת פוטנציאל להשפיע על מניעת מחלות". משפט שמסכם את השינוי שהוא מבקש לקדם.
Lembas מנסה להעביר את מדע השובע אל מדף המזון
אחת החברות שפועלות במרחב הזה היא Lembas, שהוקמה ב-2024 ביוזמת FLORA Ventures בשיתוף יזמים וחוקרים מתחומי הביוטכנולוגיה, התזונה והבינה המלאכותית. הורסקי משמש יו"ר מייסד בחברה. Lembas מפתחת פלטפורמה חישובית מבוססת AI לגילוי ועיצוב פפטידים טבעיים שמקורם ברכיבי מזון, במטרה לזהות רכיבים שיוכלו לתמוך במנגנוני השובע הטבעיים ולהשתלב בעתיד במזונות ובתוספי תזונה.
בהקשר זה, החברה אינה מציגה את הפתרון שלה כתחליף ישיר לתרופות מרשם. ההבטחה שהיא מבקשת לבחון היא יצירת "גשר" תזונתי לקהל רחב. או במילים אחרות, האם ניתן לפתח רכיב מזון פונקציונלי שיוכל להשתלב בעתיד במוצרים יומיומיים, כחלק מגישה תזונתית משלימה לניהול צריכת מזון ושובע.
הורסקי מסביר כי המטרה היא "לאפשר לצרכנים שמעוניינים בכך, לנהל את המשקל שלהם באמצעות המזון שהם צורכים". החזון הזה מתחבר ישירות ללונג'ביטי: לא עוד ניסיון קצר של דיאטה, אלא בניית סביבה שבה הבחירה התזונתית הטובה יותר נעשית קלה, טעימה וחזרתית.
מהפכת הלונג'ביטי תימדד בשגרה
העתיד של אריכות הימים ישלב ככל הנראה תרופות יעילות יותר, אבחון אישי, מעקב רציף וטכנולוגיות שעדיין נמצאות בפיתוח. אבל מבחינתו של גיל הורסקי, המבחן הגדול יהיה פשוט יותר: האם החדשנות תצליח לשנות את מה שאנשים אוכלים ביום רגיל, ולא רק את מה שהם עושים בתקופה קצרה של דיאטה?
זריקות הרזיה עשויות להיות כלי משמעותי, ואפילו חיוני, אבל הן אינן יכולות לבדן לבנות תזונה איכותית, לשמר הרגלים או להפוך את הסביבה המזונית לבריאה יותר. כאן נכנסת לתמונה תעשיית המזון, לא כתחליף לרפואה אלא כשותפה שלה. אם היא תצליח להציע מזון משביע, מזין ונגיש יותר, הלונג'ביטי עשוי לעבור ממועדון מצומצם של אנשים, אל עגלת הקניות של הציבור הרחב.
בסופו של דבר, חיים ארוכים ובריאים הם לא תוצאה של החלטה אחת דרמטית, אלא של אלפי בחירות קטנות שחוזרות על עצמן. "המהפכה האמיתית תתחיל כשהבחירה הטובה יותר לא תרגיש כמו משימה, אלא כמו האוכל הרגיל שאנחנו ממילא רוצים לאכול", מסכם הורסקי.
המידע בכתבה נועד למטרות אינפורמטיביות ושיווקיות בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. המוצרים, הרכיבים והטכנולוגיות המתוארים בכתבה נמצאים בשלבי מחקר ופיתוח, ואין באמור התחייבות או מצג ליעילות קלינית בהפחתת משקל, מניעת מחלה או החלפת טיפול רפואי או תרופתי. כל שימוש עתידי במוצר, אם וככל שיושק, יהיה בהתאם להוראות הדין והסימון המאושר.
בשיתוף FLORA Ventures
