תהליך הגירושים בישראל כולל הליכים משפטיים רבים ובעלי השלכות משמעותיות על בני הזוג הפרודים, ילדיהם ורכושם. רוב ההליכים יכולים להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, אך קיימים כמה הליכים משפטיים הנוגעים לזכויות האשה, שניתן לערוך בבית הדין הרבני בלבד – תביעת גירושים לצורך מתן או קבלת גט, תביעת כתובה ותביעת מזונות. בעת פנייה לבית הדין הרבני, חיוני להיעזר בגורם משפטי מקצועי כמו עו"ד המתמחה והמנוסה בדיני משפחה.
"הליך הגירושים מתחיל כשאחד מבני הזוג פותח בהליך ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני האזורי, לפי מקום המגורים המשותף האחרון של הצדדים, למשל במקרה של תושבי חדרה מדובר בבית הדין הרבני בנתניה או בית משפט לענייני משפחה בחדרה. לאחר מכן מתחילה תקופה של 60 ימים, במהלכה מתנהל מו"מ בין בני הזוג, באמצעות עובד סוציאלי שמשמש כמגשר", מסבירה עו"ד אורית גליקין, שמתמחה ומנוסה בתחום דיני המשפחה ובליווי הליכי גירושים. "אחר כך, למעט מקרים בהם הסכימו הצדדים להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לצורך המשך הגישור, ניתנת זכות קדימה של 15 ימים לבן או בת הזוג שפתח ראשון בהליך, במהלכם יוכל להגיש את רוב התביעות הנוגעות לגירושים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, למעט תביעות הגירושים, הכתובה ומזונות האישה, בהן דן בית הדין הרבני בלבד. לאחר מכן יכול בן או בת הזוג השני לפנות לאחת הערכאות לבחירתו בתחומים בהם טרם הוגשה תביעה. כך נוצר מרוץ סמכויות בין בני הזוג הפרודים לגבי כל אחד מהתחומים הנידונים".
היא מוסיפה כי בפני אישה הנמצאת בהליך פרידה וגירושים עומדות כמה זכויות חשובות שניתנות למימוש רק באמצעות בית הדין הרבני ולכן חשוב להכירן היטב. "רק באמצעות בית הדין הרבני יכולים האישה או הגבר היהודים לממש את זכותם להתגרש - על ידי הגשת תביעת גירושים. כמו כן, באמצעות בית הדין הרבני בלבד, יכולה האישה לקבל בנסיבות מסוימות את שווי כתובתה ולקבל מזונות אישה, מכוח הדין הדתי, ובכפוף לתנאים מסוימים", אומרת עו"ד גליקין.
האם הסכום בכתובה מחייב?
לדבריה, הכתובה היא מסמך דתי ומשפטי מחייב שבו מפורטות התחייבויות הבעל כלפי האישה במשך נישואיהם. מטרתה היא למנוע מצב שבו הגבר "מגרש" את אשתו בקלות דעת וללא סיבה הלכתית ולקבוע כי במקרים כאלו הוא יידרש לתת לה פיצוי כספי הולם המוגדר כתשלום דמי כתובה ותוספת כתובה.
"נשים רבות טועות וחושבות שאם יגישו ראשונות את תביעת הגירושים ייאבדו את הזכאות לכתובה, אך זה לא תמיד כך. כשגבר פונה ראשון לתביעת גירושים הוא צריך להוכיח לבית הדין הרבני מדוע אינו חייב בתשלום הכתובה וכשהאישה פונה ראשונה אז היא צריכה להוכיח שהיא זכאית למימושה, אך בית הדין מתעניין בעיקר בשאלה מי הכשיל את הנישואים. כך גם לגבי תוספת הכתובה שמופיעה בכתובה – הזכות לקבלה לא תישלל אוטומטית מהאישה, גם אם הגישה ראשונה את תביעת הגירושים", מסבירה עו"ד גליקין. "הגישה לפיה כל עוד הגבר לא יסכים לתת לאשתו גט הם לא יתגרשו – איננה נכונה. בית הדין הרבני יכול להטיל סנקציות על בעל סרבן כדי לאלצו להסכים ולתת את הגט, כמו ביטול דרכון, חיוב בתשלום חודשי לאישה, ביטול רישיון נהיגה וכרטיסי אשראי ואף מעצר בפועל לתקופה של חודשים".
קיימים כמה מקרים עיקריים בהם גם אם האישה היא הראשונה להגיש תביעת גירושים, היא תהיה זכאית לכתובה. "במקרה של אישה שבעלה מצער אותה הרבה למשל בשל התנהגות משפילה, אלימות ומעשים רעים, עד שהיא מואסת בו - תוכל האישה שפנתה ראשונה לתביעת גירושים לקבל את כתובתה, בהתבסס על העקרון ההלכתי לפיו "לחיים ניתנה ולא לצער", אומרת עו"ד גליקין. "קיים גם מצב שמכונה גבר מורד, כמו למשל גבר שבוגד באשתו, אלים כלפיה או נמנע מקיום יחסי מין איתה, ובכך גורם לה לעזוב את הבית. במקרים בהם נקבע שהבעל הוא גבר מורד, הוא לא יוכל לחמוק מתשלום הכתובה".
בנוסף, אומרת עו"ד גליקין כי הסכום בכתובה לא מחייב באופן אוטומטי את הבעל ובמקרה של תביעת כתובה, ייקח בית הדין הרבני בחשבון מרכיבים נוספים. "כאשר סכום הכתובה מופרז, למשל מיליון שקלים או לא תואם את מצבו הכלכלי של הזוג, בית הדין יבטל את הכתובה או יקבע סכום ריאלי, בהתאם למצבם הכלכלי ולנסיבות הפרידה", מסבירה עו"ד גליקין. "חשוב לציין שאין כפל מבצעים בהקשר זה ותביעותיה האחרות של האישה יילקחו בחשבון. לדוגמה, אישה שהגישה תביעת כתובה בסך 90,000 שקלים, לא תוכל לקבל גם 50% משווי החסכונות הפנסיוניים של בעלה, אם הסכום שווה או עולה על 90,000 שקלים, למעט בנסיבות מיוחדות. במקרה בו מוגשת תביעת כתובה לבית הדין הרבני ובמקביל תביעה לאיזון משאבים לבית המשפט לענייני משפחה – בית הדין לא יפסוק אוטומטית את קבלת הכתובה ויבדוק אלו תביעות הוגשו בערכאה השנייה".
אישה שלא עבדה במהלך נישואיה ונותרה חסרת פרנסה, יכולה לתבוע בבית הדין הרבני מזונות אישה. "בית הדין הרבני יפסוק מזונות לאישה אם לא עבדה, ורק במהלך הליך הגירושים, מכוח המשפט העברי ומהכתובה, שבה מתחייב הבעל לספק לאשתו 'שארה, כסותה ועונתה'. ניתן לתבוע מזונות אישה רק טרם קבלת הגט או פסק דין לגירושים (במקרה בו האישה מסרבת לקבל את הגט). המזונות ישולמו עד מתן הגט, באופן חודשי, בהתאם לצרכי האישה ופוטנציאל ההשתכרות של הבעל", מספרת עו"ד גליקין. "האישה איננה זכאית לקבל מזונות כשהיא עובדת וכשמשכורתה מספיקה לכיסוי צרכיה, אם עזבה ללא סיבה מוצדקת את הבית או אם היא בעלת רכוש המניב ריבית או שכר דירה. אישה שבגדה בבעלה או הכשילה אותו במכוון במצוות הדת, כאשר הוא מקפיד בקביעות על קיומן, גם איננה זכאית לקבל מזונות אישה".
לדבריה, הצד שמעוניין לפתוח בהליכי גירושים, צריך להתכונן לכך, לאסוף ראיות המוכיחות את טענותיו ולפנות לגורם משפטי מקצועי. "חשוב לאסוף מידע וראיות טרם פנייה לערכאה משפטית ובוודאי לפני פנייה לבית הדין הרבני. תמלול שיחות, הודעות והוכחות מוחשיות, הם בעלי משמעות מכרעת עבור פסק הדין המיוחל", מסבירה עו"ד גליקין. "כדאי לאישה להימנע מהגשת תביעת כתובה ומזונות אישה אם היא יודעת שהיא האחראית העיקרית לגירושים. בכל מקרה בו אישה תובעת את זכויותיה בבית הדין הרבני, חשוב שתיעזר בעו"ד המתמחה בדיני משפחה".
אורית גליקין – עורכת דין, מגשרת ובוררת
למעבר לאתר >>
טלפונים: 077-3400626 | 054-5780005
כתובת: הכרם 16, חדרה
בשיתוף עו"ד אורית גליקין
