כיצד השתנה תחום פיתוח המשחקים בעולם ובישראל?
"אף על פי שתעשיית משחקי הקופסה (Board Games) היא שמרנית בעיקרה, הופעתם של המשחקים הדיגיטליים השפיעה ומשפיעה עליה באופן דרמטי. אך למרות היכולות הטכנולוגיות הנפלאות של המשחקים הדיגיטליים, ואולי דווקא בגללן, רוב תעשיית משחקי הקופסה לא נפגע, משום שהיא מתמקדת ביתרון העיקרי שיש לה: אירוע חברתי בסביבה הפיזית. התחרות מול האתגר שמציבים בפניה המשחקים הדיגיטליים מדרבנת את התעשייה כולה, ובעיקר את מפתחי משחקי הקופסה ליצירתיות ונועזות, ומשביח ללא הרף את התוצרת. כתוצאה מכך, כמות המשחקים האיכותיים המוגשים כיום לצרכן גדולה לאין ערוך מהכמות והמגוון שיכולנו למצוא בחנויות הצעצועים והמשחקים לפני 30 שנה".
מהם העקרונות המנחים בפיתוח משחקים לילדים?
"כשאני נשאל אודות עיסוקי ומשיב: 'ממציא משחקי קופסה', זה לרוב גורם להרמת גבה. 'משחקי ילדים?' ממשיך השואל, ואני משיב: 'משחקים לבני אדם', ומבקש בכך לרמוז שמתוקף עיסוקי אינני שבוי בחלוקה בין 'ילדים' ל'מבוגרים'. אמנם זו תשובה קצת מתחכמת, אבל היא מאפשרת לי להרחיב אודות תפקידם ומעמדם של משחקים בכלל ומשחקי קופסה בפרט, כמרקם שמחבר בין בני אדם בעלי תרבויות שונות, תחומי השכלה שונים, ובעיקר - טווח גילים רחב. כממציא משחקים המתרכז בסוגה 'משחקים משפחתיים', אני יוצר משחקי ילדים, אבל בעיקר כאלו שגם מבוגרים נלהבים לשחק. ולכן, על כל אחד מהמשחקים שלי רשום רק הגיל הנמוך, המציין את הגיל הממוצע שבו גם הצעיר ביותר יכול לשחק כשווה כוחות מול גדולים ממנו, כולל ההורים כמובן. באמצעות המשחק נמחקים פערי הגיל, וכולם צוללים אל חדוות הביחד".
איך אפשר לקלוע בפיתוח משחק למכנה המשותף הרחב ביותר?
"זו שאלה כבדת משקל שלוקחת אותנו לשדות הרחבים של הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והפילוסופיה. בגדול, ניתן לציין שני עקרונות יסוד שמנחים אותי. הראשון תקף לגבי כל סוגי המשחקים, והוא נגזר מהגדרת המשחק כמציאות מוקטנת המאפשרת לשחקן להשיג 'שליטה מספקת בגורלו'. זוהי תחושה שכל משחק, מעצם היותו זירה מצמצמת ומפשטת מציאות - מאפשר לנו להשיג. העיקרון השני, שתקף בעיקר לגבי משחקי פנאי, גורס כי בשל ברירת המחדל של המוח - המעדיף לנהל כלכלת אנרגיה חסכונית - אנו ניהנה לרוב יותר ממשחקים שבהם אנו זוכים לתמורה רגשית גבוהה בעבור מאמץ קוגניטיבי קטן ככל האפשר. אלו שני כללי אצבע חשובים, שגם אם אינם מעיין הקסמים של הרעיונות - הם מעניקים מסגרת שיכולה להבטיח כי בתהליך פיתוחם לא יתעו הרעיונות בדרך".
מה כולל תהליך פיתוח משחקים - מהתחקיר ועד המדף?
"אמנם כל תהליך פיתוח מתחיל ברעיון מקורי כלשהו, אבל הרעיון הראשוני הוא רק הצעד הראשון. לאחר שלב הפיתוח הרעיוני, נבנה אבטיפוס ראשוני שתפקידו לבדוק היתכנות ולחשוף את מה שלא ניתן היה לצפות בשלב הדמיון. בשלב הזה מתקבלת ההחלטה אם לבצע שיפורים ולהמשיך בפיתוח, או לגנוז את הרעיון. אם הוחלט להמשיך - נבנה דגם נוסף והמשחק יעמוד שוב למבחן, הפעם בפני קבוצות ניסוי חיצוניות. אם המשחק עובר בהצלחה את 'מבחן השטח', נבנה דגם סופי. גם אותו יש לבחון – הפעם לאורך זמן ובקבוצות משחק רבות ככל האפשר. רק אם אחרי כל אלה המשחק עדיין נראה ראוי להוצאה לאור - הוא נשלח לייצור. מרגע זה גורלו תלוי כמעט לחלוטין באהבת הקהל, שהיא המבחן חסר הפשרות של כל משחק".
* הכותב הוא ממציא משחקים, שמשחקיו נמכרים בארץ וברחבי העולם
חיים שפיר
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל >>
בשיתוף חיים שפיר






