אחד ההליכים הקשים והמסורבלים לנפגעי צה"ל וכוחות הביטחון הוא להוכיח כי השירות הוביל לפגיעה פיזית או נפשית. לצורך הוכחת הקשר והמאבק למיצוי הזכויות נדרשת בקיאות לא רק בחוק, אלא גם במערכות שמולם מתנהל ההליך ובניואנסים שלא פעם מכריעים את תוצאות המאבק.
עורכי דין שעוסקים בתביעות נגד משרד הביטחון, מסבירים מה כולל התהליך המורכב, מה חשוב לעשות במהלכו וכיצד ניתן להגדיל את הסיכויים למיצוי הזכויות: משרד עורכי הדין שיין להב-שור ועורך הדין רועי גרניצה ועורך דין עומר יעבץ.
משרד עורכי הדין שיין להב-שור
בישראל ישנה הסכמה רחבה באשר לחשיבות של השירות בצה"ל, אך אין ספק שהמסלול הייחודי הזה מהווה במקרים רבים גם קרקע פורייה ללא מעט פגיעות גופניות ונפשיות, אשר לעיתים מלוות את המשוחררים כל חייהם. במקרים כאלו, גם אם מבחינה הגיונית ברור כי השירות הצבאי השפיע על הפציעה או הפגיעה, זה לא תמיד יהיה קל להוכיח זאת בבית המשפט.
דוגמה לכך ניתן למצוא בסיפורו של אסף (שם בדוי), אשר התגייס לצה"ל עם בעיה בברכיים, שעליה עדכן את הצבא מראש והעביר את כל המידע הרפואי בנושא לגורמים הרלוונטיים. עורכי הדין דברת להב-שור ורפאל שיין, ממשרד שיין להב-שור, ליוו את אסף ומספרים על הנזק שנגרם לו בשל רשלנות מצד הצבא: "למרות שהוא העביר את כל המסמכים הרפואיים שמסבירים על הבעיה האורתופדית, הוא בכל זאת שובץ לתפקיד לחימה. במהלך השירות, הפגיעה שלו הוחמרה במידה משמעותית, עד שהוא נדרש לניתוח בברך", הם מספרים. בסופו של דבר, לאחר מאמץ משפטי ממושך, הוא הוכר כנכה צה"ל, אך כמובן שזה לא בא בקלות ודרש תהליך ארוך ומסועף של דיונים משפטיים.
גם מיוצג אחר של המשרד סבל מרשלנות דומה במיון לצה"ל, לאחר שהתגייס עם בעיה בעמוד השדרה, אך לא אובחן בצורה מקיפה ומספקת. גם במקרה הזה, הוא שובץ לתפקיד לחימה עם פרופיל שלא משקף את מצבו. עו"ד להב שור, מספרת על ההשפעה הדרמטית שהייתה להחלטה הזאת על המשך חייו: "כששירת כלוחם, הוא פיתח פגיעה אורולוגית בגלל רשלנות של צה"ל. כשניהלנו את התיק והגשנו את התביעה, נדרשנו להוכיח שצה"ל אכן התרשל בקביעת הפרופיל – דבר שלא תמיד קל להוכיח בדיעבד".
"חוסר הבנה עלול לגרום לשלילת הבקשה"
לצופים מהצד נראה שבמקרים שתיארנו כאן, די פשוט להבין את הקשר בין השירות הצבאי לפגיעה, אך כאמור, מערכת המשפט מתנהלת על בסיס חוקים אשר לעיתים יכולים להתנגש עם מה שנראה כהיגיון פשוט ובריא. עו"ד שיין מחדד: "חלק מהאנשים מגישים תביעות למשרד הביטחון בלי לבצע בירור מעמיק של העילה לתביעה או לספק את ההוכחות הנדרשות. במצב כזה, חוסר הבנה עלול לגרום לשלילת הבקשה ואף להקשות לערער על כך בהמשך – גם אם בשלב מאוחר יותר תחליטו להיעזר בעורך דין שמכיר את התחום".
עורכי הדין שיין ולהב-שור מטפלים בתביעות משרד הביטחון כבר עשרים שנים ומנהלים ביחד משרד שמוקדש כל כולו למטרה הזאת. את משרדם הם בחרו להקים לפני ארבע שנים וחצי, אחרי שעבדו ביחד במשרד גדול ומוכר שעוסק בתחום. "בחרנו ללוות נכי צה"ל ומערכת הביטחון בגלל שזה נושא שמאוד קרוב לליבנו", מספרת עו"ד להב-שור. "אני ממשפחה שכולה ורפאל נפצע בשירותו הצבאי. לכן, חשוב לנו לסייע למי שמתמודדים עם קשיים דומים ולעשות כל מה שנוכל כדי להקל על ההתמודדות שלהם".
מתוך השאיפה הזאת, הם החליטו שלא להיעזר בעובדים נוספים, כדי שכל הפניות יטופלו על ידם ותוך שיח ושיתוף פעולה ביניהם. "מהרגע שלקוח פונה אלינו ולכל אורך התהליך – כל התקשורת מתבצעת מול אחד משנינו – לא דרך פקידות, מתמחים או עורכי דין אחרים. זה חשוב גם כדי שתהיה לנו שליטה מלאה על התיק וגם כדי שהלקוח ירגיש שאכפת לנו ושאנחנו תמיד שם בשבילו".
למשרדם הם מזמינים לייעוץ ללא תשלום או התחייבות, את כל מי שחושב שיש לו עילה להגשת תביעה על מחלה או פגיעה בעקבות שירותו במערכת הביטחון. עם זאת, הם מדגישים כי בסוף הפגישה – יכול להיות שהם בכלל ימליצו לוותר מראש. "הכנות והאמינות מאוד חשובות בתהליכים כאלו. לכן, אנחנו לא מקבלים כל לקוח ובוחנים היטב אם יש עילה משפטית לתביעה. אם אנחנו צופים שללקוח לא תהיה תמורה ראויה בתהליך המורכב הזה – תמיד נשקף לו את המצב וניתן המלצות שבאמת יועילו לו".
משרד עורכי הדין שיין להב-שור
טלפון: 03-5588806
למעבר לאתר>>
לפנייה במייל>>
בשיתוף משרד עורכי הדין שיין להב-שור
———-
עורך הדין רועי גרניצה
במציאות הנוכחית במדינת ישראל, כמעט בכל יום אנו שומעים על פציעה של חייל ואין מי שלא מכיר לפחות חייל אחד שנפצע. עורך הדין רועי גרניצה מכיר יותר מכולם מהי פציעה במהלך השירות הצבאי ובמה כרוך תהליך ההכרה כנכה צה"ל. עו"ד גרניצה, שנפצע באורח אנוש במהלך מלחמת לבנון השנייה ואף היה ברשימת ההרוגים של צה"ל, עבר טיפול רפואי ושיקום ארוך ומורכב במהלכו גם היה מורדם ומונשם בטיפול נמרץ. במשך חמש שנים ניהל תביעה כנגד משרד הביטחון עד שהוכר כנכה צה"ל. "אני יודע איך זה מרגיש להילחם ולעבוד קשה על מה שמגיע לך, לחוות כאב פיזי ורגשי לאורך כל התהליך וגם בסופו", הוא משתף.
עו"ד רועי גרניצה הוא בוגר אוניברסיטת בר אילן ומגשר מוסמך. משרדו עוסק בתביעות משרד הביטחון, דיני נזיקין וביטוח וברשלנות רפואית. לאורך השנים ייצג תובעים ונתבעים במסגרת עבודתו כשכיר באחד מהמשרדים המובילים בישראל. עו"ד גרניצה מלווה באופן אישי את כל התיקים במשרדו, תוך מתן יחס אישי ומקצועי לכל אורך התהליך.
לדבריו של עו"ד גרניצה, מי שזכאי להגיש תביעה למשרד הביטחון על מנת לקבל הכרה כנכה צה"ל הוא מי שנפגע במהלך שירות פעיל בצבא. קצין התגמולים של משרד הביטחון הוא הגורם הבלעדי שיכול לקבוע מהי סוג הפגיעה ומהו גובה אחוזי הנכות, שמהם נגזרות הזכויות שיקבל. "האתגר המרכזי הוא שמשרד הביטחון יכיר בנכות", הוא אומר ומסביר כי ישנם תיקים הנחשבים "קלים" יותר להכרה, כמו פציעות שהתרחשו במהלך פעילות מבצעית לעומת תיקים יותר מורכבים, כמו במקרה של מחלה במהלך השירות, שם צריך להוכיח שהמחלה נגרמה עקב תנאי השירות ובמהלכו.
אסטרטגיה מנצחת ותוכנית פעולה מסודרת
בתחילת התהליך נשלחים כל המסמכים הרלוונטיים לתביעה לקצין התגמולים וזה מחליט האם להכיר בנכות או לא להכיר. במידה וישנה הכרה, נשלח המבקש לוועדות רפואיות שונות, בהן הוא עובר תשאול ובדיקות פיזיות על ידי רופאים. ועדות אלו קובעות את גובה אחוזי הנכות. עו"ד גרניצה מציין כי עורך הדין נדרש לדעת כיצד להילחם על עצם ההכרה ולאחר מכן על גובה אחוזי הנכות. לשם כך עליו לבנות אסטרטגיה מנצחת ולנהל תוכנית פעולה מסודרת.
לדבריו, "אם קצין התגמולים בכלל לא הכיר בנכות, ניתן להגיש תביעה לבית משפט השלום להכרה בנכות. על החלטת הוועדה הרפואית בדבר גובה אחוזי הנכות, ניתן להגיש ערעור לוועדה עליונה וזו תיתן את החלטתה בהתאם לשיקול דעתה ולבדיקה חוזרת. במקרה זה, תפקידו של עורך הדין הוא לטעון ולהסביר מה הבעיה בהחלטת הוועדה הראשונה. אם גם ועדה זו לא נתנה החלטה מספקת, ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי בשאלה משפטית. לדוגמה: אם נכות מסוימת לא נכללה בקביעה של הוועדה, ניתן לשאול למה לא ניתן מענה לנכות זו".
"הכאב הוא לא רק פיזי"
כנכה צה"ל בעצמו, שהתמודד במשך חמש שנים מול משרד הביטחון, מכיר עו"ד גרניצה את התהליך לעומקו ויודע היכן נמצאות הנקודות המשמעותיות, בהן יש לפקח וללחוץ על משרד הביטחון. "אני יודע מה הכאב שהמיוצג שלי מרגיש – לא רק הכאב הפיזי אלא גם הכאב הרגשי ותחושת חוסר האונים. לכן, אני יודע כיצד לתווך לו את התהליך ולהסביר מה הולך לקרות וכיצד להתמודד עם חוסר הוודאות מורט העצבים", הוא מספר.
"חשוב לי להגיד לכל מי שחושב שמגיעה לו הכרה כנכה צה"ל שלא יתלבט ויתחיל לבדוק את הנושא, מאחר שהתהליך לוקח הרבה זמן ", אומר עו"ד גרניצה ומסכם: "תהליך ההכרה מול משרד הביטחון הוא לא קל אבל ההכרה שבסופו היא מאוד חשובה ויש איתה זכויות חשובות שיכולות להיטיב ולהקל על הנכה, מאחר שאין גוף שיודע לטפל טוב יותר בנכי צה"ל ממשרד הביטחון עצמו".
עורך דין רועי גרניצה
כתובת: התעשיה 21 רעננה
טלפון: 052-6302534
למעבר לאתר>>
למעבר לדף פייסבוק>>
לפנייה במייל>>
בשיתוף עו"ד רועי גרניצה
—————————-
עורך דין עומר יעבץ: יעבץ-ביטון משרד עורכי דין לענייני צבא וביטחון
חיילים בסדיר כעת ובעבר וגם אנשי קבע ואלו המשרתים בשירות הביטחון, ייתכן ונפגעו במהלך שירותם מבחינה פיזית או נפשית. לעיתים, הפגיעה שהתרחשה במהלך השירות באה לידי ביטוי רק לאחר זמן מה. על מנת לקבל פיצוי שמטרתו להבטיח טיפול רפואי הולם לנפגעים, נדרש הליך של תביעה מול משרד הביטחון. "בכל תביעה נגד משרד הביטחון, ובוודאי כאשר מדובר על פגיעות שפוספסו, נדרש סיוע מקצועי של עו"ד בעל ידע וניסיון בענייני צבא וביטחון", אומר עו"ד עומר יעבץ, ממשרד עורכי הדין יעבץ-ביטון.
עורך דין משרד הביטחון עומר יעבץ מטפל כבר יותר משלושה עשורים בזכויות של חיילים ונכי צה"ל. כנכה 100% המרותק לכיסא גלגלים לאחר שנפצע במלחמת לבנון השנייה כששירת ביחידה מובחרת, מכיר עו"ד יעבץ מקרוב את התהליך המורכב. לאורך השנים ליווה מאות חיילים סדירים ומשוחררים, אנשי כוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה בתביעות משרד הביטחון. את הידע שצבר פרסם יחד עם שותפו עו"ד צחי ביטון בסדרת ספרים יחידה מסוגה, מתוכה הספר "חוק הנכים – ספר ההכרה והזכויות השלם".
תביעות של חיילים בסדיר ומשוחררים
חיילים סדירים ומשוחררים שנפגעו במהלך שירותם, נדרשים להליך של הגשת תביעה למשרד הביטחון הכולל ועדה רפואית, על מנת לקבל הכרה בנכות. במידה שמתקבלת דחייה, ניתן לפנות לוועדה עליונה ואחריה לבית המשפט, עם טענה משפטית בלבד. לדבריו של עו"ד יעבץ: "גם מי שכבר הוכרו כנכי צה"ל נתקלים במצבים של החמרה במצבם הרפואי, או בנכות שהתפתחה בקשר בלתי אמצעי עקב הנכות המוכרת (טענה 9). הודות לידע הרפואי שלי ולהתייעצות עם מומחים מתאימים, אני ממליץ על המשך התהליך. לעיתים נדרשים טיפול רפואי נוסף ובדיקות נוספות על מנת לבסס את התביעה".
אחד מסוגי התביעות המורכבים יותר עוסק בנכויות שפוספסו או התעוררו רק לאחר זמן. "במקרים של פגיעות רב מערכתיות ישנן נכויות קטנות יותר שעלולות להתפספס. במקרים אחרים ייתכן והנכות נמחקה. בתחום של התפרצות מאוחרת אנו עדים לפגיעות אורתופדיות רבות, כמו פציעות עמוד שדרה, פגיעות כתפיים וברכיים, פריצות דיסק, וכדומה – שנדחות יותר ויותר בשנים האחרונות", אומר עו"ד יעבץ ומוסיף כי פוסט טראומה היא אחת המחלות שמתפתחות לאחר הפגיעה, ופעמים רבות מאובחנות מאוחר, ונדרשות לטיפול מקצועי ורגיש.
"בחוק יש תקופת התיישנות של שלוש שנים, ומעבר לכך ניתן לבקש הארכת התיישנות, אבל צריך לעמוד בדרישות סף שונות ולהוכיח את הקשר בין מועד הפגיעה לנכות עצמה, להגיש רשומות ציבוריות מקופות החולים או מבית החולים, וכדומה. במקרים של פוסט טראומה ההוכחה היא קשה יותר, במיוחד כאשר הנפגע לא התנהל באופן מסודר או התקשה לעסוק בתכנים עקב הטראומה", מסביר עו"ד יעבץ ומוסיף כי מקרים נוספים של תביעות משרד הביטחון עוסקים בחבלה בחופשה, ומחייבים עמידה בתנאים הקבועים בחוק כדי לקבל הכרה.
עבור עובדי שירות הביטחון - מתי יש להעדיף הגשת תביעה למשרד הביטחון?
"עובדי שירות הביטחון – אנשי צבא קבע, שוטרים, עובדי שב"ס, מוסד ושב"כ, עלולים אף הם להיפגע במהלך שירותם, אך החוק מתייחס אליהם אחרת ממשרתי חובה סדירים, עם תיקון בחוק שהתקבל באפריל 2017 לפיו אלה לא ייכללו בחוק הנכים והטיפול בהם יעשה על ידי הביטוח הלאומי - אלא אם הפציעה התרחשה בשלוש השנים שלפני 2017 או במקרים חריגים מתוך רשימה סגורה, כמו פציעה ברורה במהלך פעילות קרבית, במקרים של פוסט טראומה או מחלות שירות כמו אלו הנגרמות עקב חשיפה לחומרים מסוכנים", מציין עו"ד יעבץ.
עו"ד יעבץ מסביר כי במקרים אלו יש ראשית לברר האם הפגיעה נכללת במקרים החריגים. אם כן, הוא ממליץ לבחון האם כדאי להגיש את התביעה למשרד הביטחון או לביטוח הלאומי, מפני שלעיתים, כאשר הפיצוי תלוי בשכר הממוצע של האדם לפי שלושה חודשים אחרונים, הפיצוי יהיה גבוה יותר בביטוח הלאומי. עם זאת, כאשר הנכות צפויה להתפתח ייתכן ויש להעדיף את משרד הביטחון המעניק טיפול רפואי טוב יותר. "כל המקרים בהם אנו מטפלים הם רגישים ומורכבים, ומחייבים ידע מקצועי משפטי ורפואי. הודות לניסיון הרב שלנו בתביעות משרד הביטחון, אנו עורכים את השיקולים הנכונים ומלווים את הנפגע בהצלחה לאורך ההליך המורכב", הוא מסכם.
יעבץ-ביטון משרד עורכי דין לענייני צבא וביטחון
בצלאל 10, רמת-גן
טל. רב קווי: 03-5758482
פקס: 03-5759601
למעבר לאתר >>
לפנייה במייל >>
בשיתוף עורך דין עומר יעבץ
