"שנים נלחמנו לחקיקה שתקנה הגנה לעצמאים, הקורונה היוותה תצוגת תכלית לכל אלה שלא הקשיבו לנו"

"דבקות בהגדרות נובעת מענייני אגו", אומר רו"ח אמיר קינן, סגן נשיא לשכת יועצי המס בישראל ובעל משרד בוטיק מוביל לראיית חשבון

שיתוף בוואטסאפ

אמיר קינן עומד מתחת ללוגו של משרדו — רו"ח אמיר קינן, משרד קינן ושות' רואי חשבון צילום: בני לפיד

בגיל 29 סיים רו"ח אמיר קינן תואר בראיית חשבון מאוניברסיטת בן גוריון, והחל התמחות במשרד המוביל ארנסט & יאנג. תוך זמן קצר הוא התגלה ככישרון על, הצטרף למשרד המשפחתי במתחם הבורסה ברמת גן וקידם אותו למשרד ראיית חשבון מצליח, המשרת עסקים רבים במגוון תחומים: חברות פרטיות, עירוניות, עמותות ועוסקים יחידים. בנוסף, משמש רו"ח קינן כסגן נשיא לשכת יועצי המס בישראל, במסגרתה הוא עומד בחזית העשייה והחקיקה בעולם המיסוי.

איך הגעת לעולם החשבונאות?

"שירתי בצה"ל במשך חמש שנים בחיל התותחנים והגעתי עד לתפקיד מ"פ. במשך כל השנים, נקראתי לקחת חלק בתפקידים מבצעיים רבים במסגרת המילואים. סיימתי את השירות כמג"ד בחיל התותחנים, בדרגת סא"ל. היה חשוב לי להצליח בכל מה שאני עושה, מאז ומתמיד. הוריי היו אנשים ערכיים מאוד, וחינכו את אחיי ואותי לאהבת הזולת והמולדת. אמי עבדה כשכירה וכעצמאית ואבי ז"ל כיהן שנים רבות בתפקידים ציבוריים בעולם הכספים, עד שהקים משרד עצמאי. החלום של אבי היה שאחי הבכור, רו"ח ועו"ד שלמה קינן, ואני נעבוד יחד במשרד שלו. שלמה, שגם הוא סא"ל במיל מג"ד בחיל התותחנים, הקים את הסניף של המשרד בתל אביב. אחרי שהשתחררתי מהצבא, רציתי להיות איש עסקים. אבי אמר לי: 'אין בעיה. אבל קודם תרכוש מקצוע' - והסוף ידוע".

אמיר קינן עם אחיו נשענים על דלפק המשרד — "החלום של אבי היה שאחי הבכור ואני נעבוד יחד". רו"ח אמיר קינן ורו"ח ועו"ד שלמה קינן צילום: בני לפיד

התחלת ללמוד מיד אחרי שהשתחררת?

"לא. טסתי לטיול אחרי צבא ברחבי העולם עם חבר. זו הייתה אחת החוויות המשמעותיות בחיי. טיילנו בעולם במשך שנתיים ועברנו במהלכו חווית מטורפות. בין היתר, קנינו וניהלנו גסט האוס בקופנהגן, מכרנו תמונות ביפן, ונחטפנו על ידי המחתרת האיסלמית הפיליפינית. המשכנו לאוסטרליה, לארצות הברית ולדרום אמריקה. חזרתי עם שרוואל, שיער ארוך וצמידים, ישר לקורס פסיכומטרי ואחריו לארבע שנים נפלאות באוניברסיטת בן גוריון, שם סיימתי את התואר בראיית חשבון והתחלתי התמחות".

"בסיום ההתמחות קיבלתי הצעות רבות. בסופו של דבר, הצטרפתי למשרד המשפחתי. אחי ואני הפכנו אותו למשרד בוטיק המתנהל בסטנדרטים צבאיים, בכל זאת שני מג"דים, שמתאפיין באווירה אישית ובחשיבה יצירתית, המקנה שקט ללקוחות".

עולם המיסוי הוא מאוד דינמי. איך מצליחים לעקוב אחר השינויים?

"אני משקיע זמן רב בלמידה ובשמירה על עדכנות מקצועית. אני מרבה לקרוא מאמרים, חוות דעת ופסיקות, כי ידע ומקצועיות הם כוח בתחום המורכב שלנו מלבד העובדה שיש על כתפינו אחריות לא מבוטלת. מי שלא מקפיד להתעדכן ולהרחיב את היקף הידע שלו עלול למצוא את עצמו בפיגור. אני נתקל לא מעט בתקלות מיסוי בעלות משמעות כספית אדירה שנבעו מחוסר ידע ומקצועיות ושקשה מאוד לתקן אותן".

לא שואלים אותך איך זה שרואה חשבון משמש גם כסגן נשיא לשכת יועצי המס?

"שואלים. אני מאמין שדבקות בהגדרות נובעת מענייני אגו, ובוחר להיות רק בקרב אנשים, שחברתם נעימה לי. מצאתי בלשכת יועצי המס בית חם וחבורה של מקצוענים, בעלי אג'נדה מקצועית משותפת, שמתנהלים בגובה העיניים, ללא אגו וללא פוליטיקה פנימית. היום הם החברים הכי טובים שלי. מעבר לזה, לשכת יועצי המס נמצאת בחזית העשייה והחקיקה בעולם המיסוי, כך שהשאלה הזו לא רלוונטית, בעיניי".

איך המשפחה משתלבת בכל העשייה הזאת?

"אשתי שרית, היא חברתי הטובה ביותר ויועצת הסתרים שלי. אנחנו מתחילים יחד את היום עם קפה ומסכמים אותו עם כוס יין בגינה. לשרית יש תואר שני במנהל עסקים ומאסטר
ב-NLP וברייקי. אחרי שנים רבות שבהן מילאה תפקידים בכירים, כמנהלת משאבי אנוש, היא בחרה לעבור לעולמות הרוח והמיסטיקה ולייעץ לאנשים, באמצעות קלפי טארוט ובעזרת הניסיון הרב שצברה בהכוונת אנשים. היא מחוללת שינויים מדהימים בחיים של המטופלים שלה, ומייעצת גם לי".

אמיר קינן ואשתו יושבים על הספה בסלון ביתם — "אשתי היא חברתי הטובה ביותר ויועצת הסתרים שלי" צילום: בני לפיד

לאמיר ושרית קינן, שלושה ילדים. זיו הבכור, לומד הנדסת בניין באוניברסיטת בן גוריון, קרן חיילת משוחררת שחזרה לאחרונה מחו"ל בעקבות הקורונה, וליאור הבן הצעיר לומד בתיכון. הם גרים בהוד השרון, בבית שבנו בעצמם. "התרגשתי מאוד בימים של יציקות הבטון", אומר רו"ח קינן, "אם היו מחזירים את הגלגל לאחור, הייתי בוחר להיות קבלן".

כמי שהיה בצמתים של קבלת ההחלטות, מה דעתך על אופן הטיפול בעצמאים בתקופת הקורונה?

"לצערי, המשבר המטורף הזה תפס את מדינת ישראל לא מוכנה בכל מה שקשור לעצמאים. בעוד שתוכנית החל"ת נשלפה עבור השכירים, העצמאים לא קיבלו מענה. במשך שנים, נלחמנו למען חקיקה, שתקנה הגנה סוציאלית לעצמאים. הקורונה היוותה תצוגת תכלית לכל אלה שסירבו להקשיב לנו. החקיקה בנוגע למענקים החלה באיחור רב וסיפקה מענה חלקי. עם הזמן, שיפרו אותה, אבל היא עדיין הייתה מחוררת. בכל פעם התווסף מענק חדש, מסובך מקודמו והדינמיקה של פתרונות שנשלפים תוך כדי תנועה, הביאה עצמאים ומייצגים רבים לידי ייאוש. כך לא צריכה להתנהל מדינה".

מהי, לדעתך, ההשפעה המשמעותית ביותר של התקופה הזו על עולם המיסוי?

"אחד היעדים המרכזיים שהצבנו לעצמנו, כבר בראשית פעילותנו בלשכה, היה השבת האמון בין הנישומים לרשת המיסוי. רצינו לקדם מערכת יחסים, במסגרתה אנשים מדווחים ומשלמים מיסים והצלחנו לצעוד כברת דרך. אבל תחושת ההפקרה שחוו העצמאים במשבר הזה, פגעה אנושות באמון והחזירה אותנו עשרים שנה אחורה, לתקופות אפלות. זה נזק שלא בטוח שנוכל לתקן בדור שלנו".

מה, לדעתך, צריך היה לעשות אחרת?

"אני לא מומחה בתחום הבריאות, אבל בתחילת המשבר פרסמתי פוסט שקרא לאמץ את המדיניות של ניו זילנד - סגר מוחלט בן שבועיים, סגירת נתב"ג והפיכת ישראל לאי ובידוד החולים בבתי חולים שדה. מי יודע. אולי הכול היה נראה אחרת".

כמי שמשתתף בוועדות של הלשכות ברשות המיסים, בנושאים שונים, האם לדעתך יש צורך בשינוי בעולם המיסוי בישראל?

"אני חושב שבתחומים מסוימים נותרנו מאחור, ואנחנו חייבים להתאים את המדיניות לרוח הזמן. בעולם שבו משיקים מכונית חשמלית, שנוסעת 800 ק"מ, לא הגיוני למצוא תקנות פחת על חמור ועל סוס. באותה מידה, לא הגיוני להתעלם מהעובדה שהתנהלות עסקית מתקיימת במסעדות ולא להתיר את ההוצאה, מכך שאנשים רבים עובדים מדירתם השכורה ולא להתיר להם הוצאות שכר דירה".