״מיליוני אנשים לבד / ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה / שנתחמם, שלא נקפא / שלא נשתגע״, (החברים של נטאשה).
בהצגת שורות אלו נפתח הריאיון עם גיל ריבוש, סמנכ"ל וראש מינהל קהילה בעיריית ירושלים. ואכן, הבדידות ממנה סובלים רבים בארץ ובעולם היא גם נחלתם של חלק מתושבי ירושלים, עיר בה חיים כמיליון תושבים. מסיבה זו, וכגוף האמון על רווחתם של תושבי העיר, התגבשה התפיסה על פיה לא משאירים אף תושב/ת לבד.
״לקחנו על עצמנו אתגר שהוא ערך, והחלטנו לסייע לכל אחד ואחת להרגיש פחות בודדים. זה נכון לקשישים, נשים בחופשת לידה, הורים לילדים עם מוגבלויות, ילדים של הורים הסובלים מדמנציה ומגוון של אוכלוסיות - חזקות או מוחלשות - הנמצאות במשבר. מדובר בחשיבה ובפעילות חוצות מחלקות, שבאות לידי ביטוי בכל שירות שאנו מעניקים״, הוא מדגיש, ודוגמאות יש למכביר.
כשמדובר באוכלוסיית התושבים הוותיקים, העירייה הקימה למענם פרלמנטים שכוללים 10-20 איש הנפגשים לראשונה בהובלת רכז. בהמשך, ולאחר שנוצרו קשרים וחיבורים, ממשיכים המשתתפים בעצמם את המפגשים ומצליחים ליצור חברויות חדשות ולצקת משמעות נוספת לחייהם, גם בגיל השלישי. ״בגילאי 65 ומעלה, ישנם לא מעט אנשים שלא מעוניינים להצטרף למרכזים הקהילתיים או למועדונים, ומעדיפים דווקא מסגרת יותר מצומצמת, אינטימית ואישית יותר״, מציג ריבוש את המחשבה מאחורי הרעיון ומדגיש כי בשנה שעברה נוצרו 35 פרלמנטים והשנה צפויים להיפתח 52 נוספים. לדבריו, תכניות המאפשרות מענה לבדידות קיימות עבור קהלי יעד שונים, דוגמת נשים לאחר לידה, שעלולות להרגיש בודדות ומחפשות נשים במצב דומה, שיכולות להתפתח לכדי קבוצה חברתית. לפי נתוני העירייה, מדי שנה נוצרות כ-25 קבוצות מסוג זה בעיר.
בטיחות בבית, אוריינות דיגיטלית וסיוע לבני משפחה מטפלים
שירותי הקהילה והרווחה ניתנים כאמור לכלל התושבים, בכל השכונות והאזורים, לכל האוכלוסיות העיר ומכל המגזרים - החל מילדים בסיכון, עולים חדשים, גמלאים, בעלי צרכים מיוחדים ועוד. זאת במטרה לחזק את הפרט, המשפחה והקהילות המגוונות, ולהביא לשיפור איכות החיים ברמה האישית והחברתית. המיזמים המיוחדים כוללים שדרוג טיפות חלב והמחלקות לשירותים חברתיים, שירותים מותאמי תרבות, הקמת מרכזים לאזרחים ותיקים, מרכזי עוצמה לחילוץ מעוני, משחקיות טיפוליות, מרכזי מיצוי זכויות ומרכזים עירוניים לאוכלוסיות מיוחדות, כדוגמת עיוורים וכבדי ראייה, ליקויי שמיעה וחרשים. זאת לצד, סיוע וטיפול בדרי רחוב, בנשים במעגל הזנות, במתמכרים ובאסירים משוחררים ובנפגעי/ות תקיפה מינית, קידום פעילות התנדבותית, הפעלת מוקדי קליטה בשכונות ועוד.
ריבוש מציג כמה מתוכניות הדגל שנותנות מענה מותאם לכל קהל, שכונה ואזור.
110 אלף התושבים הוותיקים בעיר מוזמנים ליהנות מתוכנית "בטוח בבית" למניעת נפילות, אשר דואגת להתקנת אביזרי בטיחות מונעי נפילה בבתי תושבים ותיקים והגיעה כבר ליותר מ-17,000 בתי אב, המהווים כ-25 אחוזים מכלל מקומות המגורים של תושבי הגיל השלישי בעיר. רשויות מקומיות רבות מאמצות אותה כיום – כי מציון תצא תורה.
התושבים הוותיקים נהנים גם מתכנית לשיפור האוריינות הדיגיטלית. כך עברו כבר כ-18,500 תושבים ותיקים הכשרות המאפשרות להם לעשות שימוש במחשבים וסמארטפונים, לצרוך תרבות ברשת, להזמין קניות אונליין, לקבוע תורים באינטרנט ולשוחח עם המשפחה גם מרחוק.
תוכנית חשובה נוספת היא "בני משפחה מטפלים", שבה לוקחים חלק כ-5,500 תושבים שהוריהם או בני הזוג סובלים מדמנציה או ממחלה כרונית. ״המצב שבו הם נמצאים יוצר סיטואציית חיים מורכבת. לאור הביקוש שעולה מהשטח וכמענה לצרכים של אותם תושבים, התחלנו לקדם הרצאות וסדנאות הזוכות לתהודה גדולה״.
האם התוכניות והמיזמים הנוספים שאתם מתכננים, יוצרים ומובילים, מבוססים על מעורבות תושבים והדדיות?
״בהחלט. התאמה תרבותית חייבת להתבצע על בסיס של פריסה בשטח ועל קשב רב לתושבים. רוב הרעיונות באים מהמגע הבלתי אמצעי המתקיים מידי יום, וכתוצאה מהמפגשים של הרכזים ונציגי העירייה המבקרים במרחב העירוני, עם האוכלוסייה. כך אנחנו מבינים באמת את רצון התושבים ויכולים להתאים תוכניות המבוססת גם על הצרכים שעולים כל יום בלשכות הרווחה, המינהלים הקהילתיים, בפניות הציבור ועוד. עיריית ירושלים רואה את כולם, ומנסה לפתח פרויקטים המותאמים לכלל המגזרים, ולפסיפס המגוון המאפיין את העיר. התפיסה של קברניטי העיר מעודדת את המערכת כולה להיות קשובה ושירותית. בצורה כזו אנו יכולים לזהות פלחים באוכלוסייה שזקוקים למענה ולא בהכרח נמצאים מתחת לפנס או מדווחים לרווחה, כדוגמת הורים גרושים, הורים לילדים עם מוגבלות, מי שנמצא בשלב טרום ההורות ולקראת הלידה הראשונה, הורים טריים ועוד. ישנם קהלים רבים, בין אם מדובר באוכלוסיות החזקות או המוחלשות, שמחפשים נואשות מעגלי שיח וקבוצות תמיכה, ואנו שואפים להגיע אל אותם תושבים הנמצאים במשברי החיים, ולסייע להם להשתייך לקבוצת דומים״.
חלוץ הצועד לפני המחנה
מה בנוגע לנושא קליטת עלייה שהפך למשמעותי בשנה האחרונה?
״מבחינה זו מדובר בשנה פורצת דרך שבה נקלטו בעיר עולים חדשים ממגוון מדינות אירופה וארצות הברית. מהנתונים שאספנו גילינו כי אוכלוסייה זו אחראית ל-25-30 אחוזים מהגידול של הציבור היהודי בירושלים ומהווה כוח עבודה חיובי ובעל השפעה רבה גם על הרפואה ותעשיית ההייטק הירושלמית (כולל שילוב נשים חרדיות)".
בדומה לעולים החדשים, כך גם כל תושבי העיר, מקבלים מענה על ידי שמונה מרכזי תעסוקה (אחד מהם נמצא בקמפוס של האוניברסיטה העברית), שמייצרים כ-5,500 השמות ומשרתים למעלה מ-20 אלף איש מדי שנה. "זה כולל הסבה מקצועית, הפניות להכשרות, לימודי עברית ועוד. בצורה כזו נוצרת הדדיות עם חברות וארגונים הפועלים וממוקמים בירושלים, שזוכים להכשרות והדרכות שלנו ועל פי הצרכים שלהם. זאת בנוסף לאיתור ומציאת עובדים על פי הפרופילים שהם מציגים״, אומר ריבוש שמוסיף כי "לשם כך הרחבנו בשנה האחרונה את מרכז קריירה לסטודנטים, הפועל כיום בשני קמפוסים באוניברסיטה העברית ואנו מפתחים למענם, כמו גם לכל התושבים, הכשרות והתמקצעות בתחומים הנדרשים, כדי לספק גם פתרונות לשוק המעסיקים בעיר. מדובר סה"כ ב-2,694 תושבים שנהנו מזה.
במרכז התעסוקה 'כיוון', המשמש לאוכלוסייה החרדית, הקמנו מחלקה ייעודית למקצועות ההייטק במסגרתה מתקיימות הכשרות מקצועיות לשילובם של חרדים בשוק ההייטק הירושלמי- סה"כ 7,804 מקבלי שירות. במזרח העיר פתחנו שלוחה שנייה של מרכז תעסוקה 'ריאן' בשכונת אבו טור, להרחבת המענים התעסוקתיים עבור תושבי מזרח העיר, ושם מקבלים שירות 4,154 תושבים".
לדברי ריבוש, החזון של מינהל קהילה בעירייה, הוא להעניק לכל תושבי ירושלים הזדמנות ומענה להתמודדות עם אתגרי החיים ולשפר את איכות חייהם. "אנו מעוניינים להגיע לכל אחד, בכל מקום ובצורה המתאימה לו. ירושלים מורכבת מקהילות רבות ומשכונות שונות זו מזו, דבר המצריך מאיתנו התאמות רבות. כמו כן, קידום כלכלי של האוכלוסיות המוחלשות ושילובן בתעסוקה קריטי לעתיד העיר שבזכות המגוון האנושי הרחב שלה, כל אחד ואחת יכולים למצוא בה מקום, קבוצת השתייכות ומענה״.
מנהל הרשות העירונית לתעסוקה, חיים עמר: "עיריית ירושלים הינה בבחינת חלוץ ההולך לפני המחנה, והיא הרשות המקומית היחידה בישראל שבה פועל אגף שהתמחותו בתחום ההון האנושי ושילוב מגוון אוכלוסיות במעגל העבודה. לאורך השנים, הוכח כי העירייה היא הגורם המכיר את האוכלוסייה וצרכיה הספציפיים טוב יותר מכל גורם שלטוני אחר. שיתוף הפעולה הפורה בין עיריית ירושלים למשרדי הממשלה בהקמה ובהפעלת מרכזי התעסוקה לאוכלוסיות השונות בעיר הביא לתוצאות מרשימות מאוד, ושילוב עשרות אלפי תושבים במעגל התעסוקה תרם רבות לחיזוק החוסן הכלכלי והחברתי של העיר ירושלים".
בשיתוף עיריית ירושלים
