בימים אלו נמצאת ירושלים בעיצומה של בניית כמיליון מ״ר שטחי משרדים המיועדים לתעסוקה עתירת ידע ברחבי העיר, בשאיפה לאכלס את כולם. מטרתו של מאמץ זה היא לאפשר לכמה שיותר חברות סטרטאפ בראשית דרכן לצמוח בעיר ולהפוך לחברות בשלות ומתקדמות, בנוסף לשימור חברות ההזנק הקיימות בעיר.
אחד הגורמים שמובילים את תחום ההייטק העירוני הוא הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), תאגיד סטטוטורי שהוקם בשנת 1988 במטרה לקדם ולפתח את ירושלים כעיר בינלאומית ומובילה בתחום הכלכלי ובאיכות החיים במרחב הציבורי. מדובר בגוף יוזם ומוביל בתכנון ובפיתוח העיר הפועל כדי לחולל שינוי משמעותי, תוך מתן דגש על תפיסה עסקית, על מקצוענות ועל יצירתיות.
אייל חיימובסקי, מנכ"ל הרל"י, מציג את היתרונות היחסיים של הקרבה למוסדות הרגולטורים של המדינה והעירייה, המאפשרים לדבריו גשר בין התעשייה לאקדמיה ולבתי חולים, ליצירת אקוסיסטם ייחודי לישראל - זאת בנוסף לקיומו של תקציב חומש שמגיע ממשרד ירושלים ומסורת, לפיתוח כלכלי המאפשר לעבוד בחופשיות לאורך זמן ובעקביות, פרמטרים מהותיים לעולם היזמות המאפשרים בהירות, יציבות וביטחון.
הערך המוסף של ירושלים
אחד הפרויקטים שמביאים לידי ביטוי את הקשר הייחודי והמשמעותי בין אקדמיה להייטק בירושלים הוא פארק גב ים בגבעת רם. הפארק מוקם בשני שלבים ויכלול בשלב הראשון שלושה בניינים בשטח כולל של כ-127 אלף מ"ר, ולאחר מכן בנייה של מגדל נוסף בהיקף כולל של כ-140 אלף מ"ר. בפארק יקודם הוג'יטק (HUJITECH) - פרויקט ראשון מסוגו בישראל שיאפשר ממשק ישיר בין המחקר שבקמפוס ספרא באוניברסיטה העברית לבין החברות שבפארק. בצורה כזו יתאפשר שילוב בין הידע, ההון האנושי והתשתיות הפיזיות הקיימים בקמפוס, לרוח היזמית והיצירתיות של חברות ההייטק והביוטכנולוגיה, שיביא לניצול מקסימלי של סביבת העבודה הקיימת בקמפוס לטובת החברות והאקדמיה.
״הייחודיות של ירושלים על פני ערים אחרות בתחום ההייטק וההון האנושי באה לידי ביטוי ביכולת של מיזמים טכנולוגיים מתקדמים לעבוד לצד האקדמיה. דוגמה לכך היא האוניברסיטה העברית שמובילה את עולם הנדסת המחשבים. כך גם אקדמיית בצלאל, מהמוסדות המובילים בעיצוב, גרפיקה ועולמות תוכן אחרים של אמנות, והמרכז האקדמי לב (מכון לב) שמהווה את חוד החנית של התעשיות הביטחוניות וטכנולוגיות מתקדמות״, מסביר חיימובסקי ומדגיש כי גם עולם הביוטכנולוגיה בירושלים נשען על מוסדות רפואיים מובילים כדוגמת בתי החולים הדסה ושערי צדק. לדבריו, הקרבה של חברות ההייטק הקיימות והעתידות להגיע לירושלים למוסדות אלו, מאפשרת היכרות עם פיתוחים חדשים, עדכונים שוטפים ומענה לצרכים בזמן אמת - זאת בנוסף לאפשרות לעשות שימוש במכשור רפואי, ליכולת להתעדכן ממנתחים ואנשי מקצוע מובילים בתחום, והצטיידות בכלים חדשנים.
מיזם נוסף שנשאב מתוכניות החומש הממשלתיות הוא JNEXT, שמטרתו להגדיל את מספר המשרות הטכנולוגיות בהייטק הירושלמי. אחד מהביטויים של מיזם זה הוא טיפוח פלטפורמות לקידום חדשנות ויזמות, כדוגמת ההאב לגיימינג "גיים האב" המאגד תחת גג אחד יוצרים מבצלאל ומהנדסי מחשבים מהאוניברסיטה העברית, ביחד עם חברת איירונסורס. דוגמה נוספת היא האקסלרטור Hadassah Accelerator שמופעל על־ידי IBM ושייך לתחום הבריאות הדיגיטלית. זאת בנוסף למרכזי יזמות ואקסלרטורים של מוסדות אקדמיים כדוגמת: HUJI Innovate, AtoBe, Lev-Tech ועוד.
מחקרים ותמריצים
עובדת היותה של הרל״י זרוע ארוכה של ממשלת ישראל - משרד ירושלים ומסורת - וגם של עיריית ירושלים, מאפשרת פיתוח כלים משלימים שנותנים מענה נוסף לחברות ההייטק המבוסס על תחום המחקר. דוגמה לכך היא כאמור תחום הביוטכנולוגיה והקמתם של שני אתרים המאפשרים שימוש ללא עלות בציוד ומכשור יקר, שחברות בתחילתן דרכן לא תמיד יכולות להרשות לעצמן. תמריצים נוספים שמעודדים יזמים, חברות ומפעלי תעשייה להעתיק, להקים ולהרחיב את עסקיהם בעיר וליהנות ממגוון רחב של הטבות ומענקים, כוללים הצמדת פרויקטור לחברות ולמפעלים המבקשים לפעול בירושלים. זאת בנוסף לליווי צמוד של אנשי הרשות, מגוון מענקים ברמות השונות, ואפשרויות השכלה רבות הכוללות גם מיזמים מיוחדים שמכשירים את הדור הצעיר לרצות ולאהוב את ההתעסקות בעולם ההייטק. חיימובסקי מסביר גם כי במטרה להגדיל את כמות הסטודנטים ולגדל דור צעיר שישתלב בענף, משתפת הרשות לפיתוח ירושלים פעולה עם גופים פילנתרופים, ומקדמת פרויקטים במסגרת בתי הספר ומוסדות אקדמיים, בין אם מדובר בעולמות הרובוטיקה, לימודי מדעי המחשב, ועוד.
הייטק ל-כ-ו-ל-ם!
משרד ירושלים ומסורת, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים מקדמות גם תוכניות ייחודיות לתמיכה במיזמים מהמגזר החרדי ומהמגזר הערבי, בנוסף לתוכניות לקידום יזמות בקרב בני נוער, נשים ועוד. דוגמה לכך היא התוכנית לחיזוק מזרח העיר עם דגש על תוכנית סיליקון ואדי, שתכלול כ-100 אלף מ"ר בנוי לייעודי תעסוקה, 8,000 מ"ר למסחר ו-16 אלף מ"ר עבור מגורים. במסגרת זו עתיד לקום מרכז חדשנות טכנולוגי שיתפרס על שטח של כ-1,500 מ"ר ברחוב סאלח אל דין. מטרתו לעודד את האוכלוסייה המתגוררת באזור להצטרף לתנופת ההייטק, ולאפשר פעילותן של חברות טכנולוגיות ישראליות שצפויות להעסיק את הכישרונות המתאימים מקרב תושבי מזרח העיר. זאת לצד הכשרות מקצועיות טכנולוגיות.
חיימובסקי מדגיש לסיכום כי רבגוניותה של ירושלים תורמת לתעשיית ההייטק בעיר ומהווה יתרון: ״בירושלים מתגוררות יחד זו לצד זו מגוון אוכלוסיות שחיות במציאות שלפעמים נראית קשוחה ומאתגרת. יחד עם זאת, המצב המורכב הופך את היזמים לחדורי מוטיבציה, מעודד את הרצון להצליח ולא פחות - מייצר אפשרות של פיתוח מוצרים שתואם לקהלים רבים יותר. כך גם חברות ההזנק הירושלמיות הפכו עם השנים לחלום הציוני שכולנו משוועים אליו, דבר שללא הסיוע והליווי של עיריית ירושלים לא היה יכול לקרות, בטח לא בהיקפים שאנו רואים בימים אלו״.
בשיתוף עיריית ירושלים
