העשורים האחרונים משקפים ירידה דרמטית בשיעור העובדים החברים בארגוני עובדים במשק הישראלי, בפרט לאחר ניתוק הקשר בין החברות בארגוני העובדים לבין ביטוח רפואי, עם חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1995).
משיעור שיא של כמעט 80% בשנות השמונים, צנחו היקפי ההתארגנות ל-45% בתחילת שנות האלפיים, ועד לכ-25% בשנת 2021. עובדי ישראל אינם לבד, וגם בקרב עמיתיהם במדינות ה-OECD, צפון אמריקה ומדינות נוספות חלה ירידה מתמדת בשיעורי ההתארגנות.
מחקר שנערך על ידי חטיבת המחקר של בנק ישראל, העלה שמאז שנת 2012 נבלמה מעט הירידה התלולה בשיעור החברות בארגוני עובדים, והחלה לעלות באופן מתון אך עקבי מאז.
התאגדויות העובדים מקבלות רוח גבית בעשור האחרון מהתרחבות הפעילות של ארגוני עובדים: הקמת הארגון הצעיר "כח לעובדים" (ב-2007), הקמת האגף להתאגדויות עובדים בהסתדרות הכללית, והרחבת הפעילות של ארגוני העובדים במגזרים שבהם לא היו פעילים בעבר, כמו: סלולר, פיננסים ואפילו היי-טק.
כלים יצירתיים ללב המועסק הצעיר
המחקר מעלה כי המגזרים הפחות מאורגנים בישראל הם דווקא המגזרים המוחלשים יותר. במגזר הציבורי כ-65% מן העובדים מאורגנים, לעומת 15% במגזרים העסקיים. ניתוח של פרופיל העובד המאורגן מעלה כי המאוגדים מבוגרים יותר, משכילים יותר, שיעור הרווקים בקרבם נמוך יותר, ויש להם יותר ילדים. גם ההכנסה השנתית של העובד המאורגן גבוהה יותר בכ-2,000 שקלים בממוצע מן העובד הלא מאורגן.
האתגר של ארגוני העובדים כיום הוא בגיוסם של אותם עובדים צעירים, בלתי משכילים או סטודנטים, שעובדים במגזר העסקי בעבודות בעלות השכר הנמוך יותר המתאפיינות בתחלופה גבוהה. ארגוני העובדים מזהים את המגמה, ואכן פועלים במרץ בענפים עתירי עובדים צעירים ועובדים מוטי שירות.
הבעיה המרכזית בה נתקלים ארגוני העובדים היא הקושי להגיע לעובדים ולהעביר להם את המסרים שידברו אל ליבם וישכנעו אותם לעשות מעשה. הצטרפות לארגון עובדים כרוכה בתשלום של דמי חבר בשיעור של כ-1% מן השכר, פרט שמרתיע עובדים, בעיקר בעלי שכר נמוך. ההצטרפות לארגון העובדים גם כרוכה בטרחה, ולעיתים בחוסר אמון בנציגי ארגוני עובדים שנתפסים כארכאים בקרב צעירים. גם התחלופה הגבוהה בענפים המעסיקים צעירים מציבה קושי לגייס במהירות מסה מספקת של עובדים שתספיק לבסס יציגות במקום עבודה (נדרש לכך 1/3 מן העובדים במקום העבודה).
כדי להתמודד עם האתגר מפתחים ארגוני העובדים כלים יצירתיים שמטרתם לדבר לליבו של המועסק הצעיר, הטרנדי, הדיגיטלי, שלא כל כך מתעניין באופק העתידי של מקום עבודה שממילא יעזוב כנראה בתוך חודשים או שנים ספורות, וגם אינו מעונין להשקיע כספים ממשכורתו הנמוכה להשגת מטרה לא ודאית.
למשל: ניתן כיום להצטרף לכל ארגוני העובדים בשלב ראשון (עד לחתימת הסכם קיבוצי במקום העבודה) גם ללא תשלום דמי חבר.
בנוסף, שיטת ההצטרפות המסורתית על ידי חתימה על טופס, הולכת ומוחלפת בהצטרפות מקוונת פשוטה וידידותית. לאחרונה, החלו לצרף עובדים כחברים בשיחת טלפון קצרה (ההסתדרות הכללית בהתאגדות עובדי סופר פארם, התאגדות עובדי תן ביס).
במבצעי התארגנות אחרים, מחלקים פיתויים ומתנות לעובדים כדי לשכנע אותם להצטרף לארגון (הסתדרות העובדים הלאומית חילקה מטענים ניידים בהתאגדות עובדי דור אלון; הסתדרות העובדים הכללית חילקה שוברי פיצה ומאפה בהתאגדות עובדי תן ביס).
ההצטרפות לארגון בהסכמה מודעת של העובד
בתי הדין לעבודה אינם רואים בחיוב את ה"טריקים" החדשים לגיוס חברים. אמנם, בתי הדין לעבודה מגלים מגמה ברורה לעידוד התארגנויות, הנתפסות כגורם חיובי וחשוב בשוק העבודה ובמימוש זכויות הפרט, אך גם מציבים גבולות לכללי המשחק. מימוש זכות ההתארגנות וההצטרפות להתארגנות, משפיעה על משטר יחסי העבודה במקום העבודה באופן דרמטי.
די בכך שרק 1/3 מן העובדים יצטרפו על מנת לחייב את המעסיק לנהל מו"מ קיבוצי עם ארגון העובדים. הסכם קיבוצי שייחתם כתוצאה מכך, יחייב את כל העובדים במקום העבודה, כולל את שני השלישים שלא הצטרפו לארגון העובדים.
מסיבה זו, בתי הדין לעבודה מדגישים שהצטרפות לארגון עובדים, עם כל החשיבות והצורך שהם רואים לעודד אותה, חייבת להיות רצינית, שקולה ומבוססת על הסכמה מודעת של העובד.
בהתאגדות עובדי דור אלון, בית הדין לעבודה מתח ביקורת חריפה על שיטת חלוקת המתנות לעובדים במבצעי ההתאגדות. בהתאגדות עובדי תן ביס, נמתחה ביקורת קשה כנגד שיטת גיוס חברים באמצעות הטלפון מבלי למסור לעובדים את כל הפרטים הנדרשים לצורך מתן הסכמה מודעת (תוקף ההתאגדות מצוי עדיין בערעור בבית הדין הארצי לעבודה). בשני המקרים, הזהיר בית הדין לעבודה כי הוויתור על גביית דמי חבר בשלב הצירוף לחברות, מחייב התייחסות זהירה לתוקף החברות מלכתחילה.
שיעורי ההתאגדות אמנם בעלייה, אך האם פיצחו ארגוני העובדים את השיטה להגברת שיעורי הגיוס בקרב עובדים צעירים? נכון לעכשיו, נראה שהדרך לליבם בעידן הדיגטילי עדיין לא סלולה, ועל ארגוני העובדים לפתח כלים שיעמדו בדרישות הפסיקה לצירוף חברים הוגן ונקי מהשפעות לא ענייניות.
עו״ד אסתי נדל, שותפה במשרד רובין שמואלביץ המתמחה בדיני עבודה
בשיתוף משרד עו"ד רובין שמואלביץ
