כמו לכל הוועדות בארגון העובדים של עיריית תל אביב-יפו, גם לוועדה החדשה לחדשנות ולמצוינוּת, מצפָה עבודה רבה.
אבל בניגוד לוועדות האחרות, שמשימותיהן מוגדרות, הוועדה הזאת צריכה לא רק להתמודד עם יעדים ואתגרים — אלא למצוא אותם. אפילו להמציא. המטרה היא לצְפות אל העתיד, לרקום את החזון וליצור חידושים מתקדמים לטובת ארגון העובדים, חברי הארגון והקשר שבין הארגון לבין העובדים.
"הארגון שלנו פורה, מעשיר ומעודכן מאוד", אומרת יושבת ראש הוועדה, עו"ד ליטל בן צבי. "קשה למצוא בישראל ארגוני עובדים מודרניים יותר מהארגון שלנו, בוודאי בשירות הציבורי.
ובכל זאת, כשרמי בן־גל, יו"ר הארגון, מסתכל קדימה, הוא רוצה תמיד לראות את המקומות שאליהם ניתן להתקדם — איך אפשר לעשות את הארגון ואת עובדיו עדכניים יותר, איך אפשר להגיע בכל נושא לכל העובדים, איך אנחנו יכולים להתעצם, להתרחב. השאיפה שלנו היא לצאת מהקופסה ולעשות את ארגון העובדים עוד יותר חדש, מצוין ומתוחכם ממה שהוא כיום".
שאיפה גדולה. איך עושים את זה?
"בשלב הנוכחי אנחנו בוועדה, מנסים להבין את עצמנו: מה רוצים לחדש, מה רוצים להגיד. לצורך זה, אנחנו נעזרים גם במרצים וביועצים מבחוץ, שיסייעו לנו לראות דברים בצורה שונה ולחשוב בדרך מקורית. כיוון שכולנו חיים בכפר גלובלי, אני רוצה לשמוע מה קורה בחו"ל — בארגונים גדולים, בינלאומיים, חדשניים. ללמוד גם מגופים אחרים בעולם איך ואיפה אפשר להתעצם ולהשתפר".
רמי בן־גל מנסח את הדברים בדרכו: "הקמתי את הוועדה לחדשנות ולמצוינות במטרה שחבריה יסייעו לי לראות איפה אנחנו שואפים שארגון העובדים יהיה ב־2031. כן, עשר שנים קדימה. הכוונה היא לקבל רעיונות ותוכניות עבודה, שיעזרו לארגון לצעוד קדימה כל הזמן, ולהיות אחד המובילים והחדשניים בקרב הארגונים בשירות הציבורי".
אתגר התקשורת עם כל העובדים
הוועדה שבן צבי עומדת בראשה פועלת כבר כמה חודשים ובמרץ רב. היא מארחת מומחים שונים וגם יוצאת לשטח, לסיורים בחברות ובארגונים פרטיים, מתקדמים ומצליחים. במקביל, חברי הוועדה בוחנים את הנושאים השונים בעבודת הארגון, שיש בהם מקום לשינויים ולחידושים, והם גם הוגים רעיונות אפשריים ליישום.
בן־צבי מביאה דוגמאות לנושאים אפשריים שבהם הוועדה תטפל: "התקשורת עם כלל העובדים, למשל. הציבור בארגון שלנו מגוון מאוד.
יש בו אנשים מכל שכבות החברה ומכל הרקעים - חילוניים, דתיים וחרדים, צעירים, מבוגרים וגמלאים, ילידי הארץ ועולים חדשים, להט"בים, באמת הכל. כשאנחנו מסתכלים על הקהלים שלנו, אנחנו שואלים איך הארגון יכול להגיע לכולם, לדבר לכולם.
טכנית, התקשורת נעשית כיום ברובה באמצעות טלפון חכם. אבל מה קורה עם חרדים ועם חלק מהגמלאים, שאין להם טלפון חכם, או עם אנשים שאינם שולטים בעברית? השאיפה היא להיות נגישים לכולם, כך שיראו ושיחושו את ארגון העובדים ואת פעילותו המלאה. אנחנו מדברים על ציבור גדול מאוד — 15 אלף עובדים, כולל עובדי איכילוב — כך שכמעט בלתי אפשרי להגיע לכל אחד ואחד".
התקשורת עם העובדים היא לא רק שאלה טכנית, אלא שאלה של תוכן.
"בהחלט. אתגר התקשורת הנכונה עם כלל העובדים בארגון הוא כפול: בצד הטכני, מהן הפלטפורמות היעילות לשימוש. ובצד התוכני, מהי הדרך הנכונה לפנות לעובדים, מהי ההתנסחות המתאימה והאפקטיבית ביותר. בשני המישורים הדברים צריכים להתאים ולהיות נגישים לציבור גדול ומגוון כל כך".
באלו נושאים עולה השאלה של תקשורת טובה עם העובדים והנגשה משופרת של פעילויות הארגון?
"זה יכול להיות, לדוגמה, בעולם הלימודים: איך להגיש את ההיצע של המכללה כך שיגיע לכל הקהלים, כולל הגמלאים. או בנושא הספורט: הנגשה מיטבית לכלל העובדים של פעילויות ספורט שנעשות במסגרת הארגון, וגם פיתוח מודעוּת לאורח חיים בריא ועידוד של אורח חיים כזה".
מתברר שבוועדה לחדשנות ולמצוינות עוסקים גם בנושאים הטריוויאליים והיומיומיים ביותר, כמו ארוחת הצהריים. "העובדים מבזבזים שעה וחצי בממוצע ביום על ארוחת הצהריים", מסבירה בן צבי. "הדיונים בשאלה מה אוכלים, היציאה לקניית האוכל בסביבת העבודה, הישיבה במשרדים כדי לאכול. בעיריית תל אביב אין חדר אוכל, ואין גם סידורי הסעדה עם המסעדות בסביבה, דוגמת 'סי בוס'. אנחנו בוועדה שואלים את עצמנו איך לייצר פתרון בנושא, לטובת העובדים וגם לטובת ההנהלה".
וזה לא הכל. מתברר שבארגון העובדים, ובוועדת החדשנות והמצוינות שלו, דואגים גם לחיי החברה, המשפחה ואפילו האהבה של העובדים.
בן־צבי: "בין 15 אלף העובדים שלנו, שחלקם צעירים, יש פנויים ופנויות לא מעטים. אנחנו מהרהרים באפשרויות ליצירת פלטפורמה להיכרויות בקרב העובדים הפנויים שיהיו מעוניינים בכך. ויש גם מחשבות על פעילויות שונות, מאורגנות, ברמה המשפחתית. הרעיון הוא לפעול לטובת העובדים ובני משפחותיהם. ייתכן, לדוגמה, שנוכל לסייע במימון של לימודי תואר אקדמי לבנים ולבנות של עובדי העירייה".
"וואו, איך לא חשבנו על זה?"
ליטל בן צבי עובדת כבר 13 שנים במחלקה האזרחית בעירייה, כעורכת דין בתחום הכספים. את העבודה בארגון העובדים ובראשות הוועדה היא עושה בהתנדבות. "לפני שנתיים נבחרתי ליושבת ראש הוועד של השירות המשפטי, והתאהבתי", היא מספרת. "התאהבתי בחזון, באנשים, ברצון שלהם לתרום מכל הלב. זה מתחיל ברמי, שעומד בראש הארגון, והוא בעיניי אדם נדיר, שרוצה רק לעשות טוב. זה הכי רחוק מפוליטיקה. רוח של עשייה ושל רצון טוב, ממקום נקי. ואני עוד הגעתי לוועד חשדנית..."
12 חברי הוועדה לחדשנות ולמצוינות עובדים ביחידות שונות בעירייה (ההנדסה, המוקד, סל"ע, הדוברות ועוד) וגם באיכילוב. "הרעיון היה לייצג קהלים רבים ככל האפשר. כשהתכנסנו בפעם הראשונה, רמי אמר שהוא בחר לוועדה הזו אנשים שחושבים מחוץ לקופסה".
מהי השאיפה שלך בעבודת הוועדה? מה את רואה בעיני רוחך?
"אני מפנטזת שאצליח להביא אותנו למקום של רעיונות מיוחדים. שכשאני אכנס לרמי, או למנכ"ל העירייה, שאמורים ליישם את הרעיונות ולממן אותם, הם יגידו 'וואו, איך לא חשבנו על זה?'" כמובן, יש אתגרים רבים ביישום. אנחנו עובדים ברשות מקומית ויש בה דרגים של מנהלים, ומסגרות תקציביות, ולא מעט מגבלות.
גם לי זה אתגר חדש, בעולם שהוא פחות מוכר לי. אני בוחנת כאן גם את עצמי. אני צריכה כאן קצת 'להמציא את הגלגל', ליצור דברים יש מאין. המשימה שלנו בוועדה היא, קודם כל, להעלות את סימן השאלה — ואז להתמודד איתו. אנחנו נמצא דרכים לעשות את זה".
בשיתוף ארגון עובדי עיריית תל אביב-יפו
