ביומו הראשון כיו"ר התעשיה האווירית הגיע עמיר פרץ לחדר האוכל של העובדים לסיור משותף עם יו"ר הוועד יאיר כץ. האם שיתוף הפעולה הזה בין יו"ר התעשיה האווירית, שבראש וראשונה מייצג את המעסיקה, לבין יו"ר הוועד שמייצג את העובדים נוגד את האינטרסים של שולחיהם? האם מטבע הדברים אמורים להיות בין ההנהלה לבין ועד העובדים יחסים לעומתיים?
מחקרים מלמדים כי שיתוף פעולה בין הוועד להנהלה הוא מונח שנעשה בו שימוש לאפיון פעילות משותפת בין ההנהלה לוועד שנועדה לשיפור הביצועים הארגוניים ולצמצום עלויות הניהול. הציפייה משיתוף הפעולה הזה היא ששני הצדדים ירוויחו מכך יותר מאשר מהיפוכו.
לדוגמה: חברות מתפקדות בסביבה בה הן זקוקות להתאים עצמן במהירות לצרכים המשתנים של הלקוחות. מאחר ובידי העובדים, שעומדים בקשר עם הלקוחות, המידע אודות השינויים בהעדפותיהם הם אמורים לשמש סוכני התיווך לשינויים באסטרטגיה הניהולית – תהליך המצריך שותפות הדוקה גם בין נציגות העובדים להנהלה.
הופעת נציגי הנהלה בפני נציגויות העובדים היא עניין שגרתי. כך למשל, בבנקים ובחברות עסקיות מקובל שההנהלה הבכירה מוזמנת לשאת דברים בפני נציגי העובדים כדי להגביר את מעורבותם בקידום מטרות החברה. גם עו"ד נעמי לנדאו כתבה לפני מספר שנים כי "הוועדים וההנהלה צריכים להבין שדווקא שיתוף פעולה, משא ומתן מפויס ושילוב כוחות יניבו תוצאות טובות יותר לשניהם" (גלובס 9.12.15).
שיתוף פעולה כמנוף לצמיחה
על יתרונות שיתוף הפעולה עמדו גם במגזר הציבורי. לדוגמה, בהסכמים הקיבוציים שנחתמו בין רכבת ישראל להסתדרות קיים סעיף הקובע כי "ההנהלה תפעל בשיתוף עם ועד העובדים, להסבת עובדים ממקצוע אחד למשנהו, אם לדעת ההנהלה נחוץ הדבר עקב שינויים טכנולוגיים או שינויי דפוסי תפעול, או פעילות בהתאם לצורכי העבודה. פעילות כנ"ל תתקיים בשיתוף עם ועד העובדים".


בפסק דין בעניין תביעה של ההסתדרות נגד רכבת ישראל (מיולי 2020) הכיר בית הדין לעבודה בחשיבותו של סעיף זה ואף דחה טענות מצד ההסתדרות בדבר הפרתו בהקשר לקליטת עובדי חברת קבלן כעובדיה הקבועים.
האם עצם מהות תפקידו של ועד העובדים לקדם את האינטרסים של שולחיו מכתיבה לו ניגוד עניינים מובנה לאלו של ההנהלה? בתקנון ועדי עובדים של ההסתדרות נקבע בפרק השביעי כי חברי הוועד חבים במסגרת מילוי שליחותם בחובת נאמנות וייצוג הוגן וכי עליהם לפעול בתום לב ובהגינות תוך שמירה על כללי מנהל תקין והקפדה על הכלל האוסר על ניגוד עניינים.
העקרונות המעוגנים בחוקת ההסתדרות, אליה כפופים חברי ועדי העובדים, לא תמיד תואמים את ההשקפה הכלכלית של המעסיק במקום העבודה.
אולם, אין משמעות הדבר שנאמנותם של נציגי העובדים הנבחרים יוצרת בהכרח התנגשות מתמדת לחובתם לכבד ולקדם את מטרות החברה. כך למשל תכלית החברה להשיא רווחים אינה סותרת את דאגתו של ועד העובדים לאיתנות מקום העבודה.
חברה מצליחה תקדם את הביטחון התעסוקתי של העובדים לעומת חברה שסובלת מקשיים כלכליים בה העובדים עלולים להיות הראשונים לשלם מחיר כבד על כך. אכן, קיים גבול דק בין שיקול הדעת של מנהלים לבין מטרות החברה כפי שהותוו על ידי האסיפה הכללית של החברה.
בקנדה התקן הלאומי לבריאות פסיכולוגית ובטיחות במקום העבודה מספק מסגרת שניתן להשתמש בה כדי לעזור למעסיקים ולאיגודים לעבוד יחד וליצור מקומות עבודה בריאים יותר. שם, רבים כבר נהנים משיתוף פעולה מקצועי ושיתוף פעולה בין האיגוד להנהלה. כיום, נציגי האיגודים ברחבי קנדה פועלים לאימוץ גישות בטוחות מבחינה פסיכולוגית ליישוב סכסוכים באופן שעשוי להיות פחות לעומתי, במיוחד עבור עובדים החווים בעיות נפשיות.
בארץ, למרות שהציבור הרחב והעובדים במקומות העבודה התרגלו לראות את נציגות העובדים הנבחרת ככזו הנמצאת ביריבות ובניגוד עניינים מובנה מול ההנהלה, המציאות היא הרבה יותר מורכבת. ראשית, לא אמורים להיות פערים בין העובדים ונציגותם לבין ההנהלה ביחס לרצון להשיא את מטרות החברה.
כל הסכם קיבוצי משקף למעשה את שיתוף הפעולה של ארגון העובדים והנציגות הנבחרת עם ההנהלה. שנית, גם אם השביתה כנשק ארגוני מהווה חלק מהצלע השלישית של משולש הזכויות הקיבוציות ומשמשת כלי מכריע סכסוכים, הרי שאסטרטגיה של שיתוף פעולה בין הוועד להנהלה אמורה להיות ברירת המחדל המועדפת על שני הצדדים.
כך אכן כתב גם יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית יאיר כץ כאשר תיאר את הפגישה בינו לבין עמיר פרץ: "אני סמוך ובטוח כי שיתוף הפעולה בינינו יסייע לצמיחתה של החברה לטובת אלפי עובדים. הצלחתו היא הצלחתינו". זהו מסר שראוי לאימוץ בכל מקומות העבודה המאורגנים, בכפוף כמובן להתנהלות הוגנת ושתפנית מצידה של ההנהלה.
פרופ' הדרה בר-מור, היא מומחית בדיני עבודה ודיני תאגידים, דיקנית ביה"ס למשפטים, המכללה האקדמית נתניה
בשיתוף המכללה האקדמית נתניה







